התביעה טוענת שהשניים ביצעו את המיוחס להם בשבע הזדמנויות שונות וכי אחד מהם הודה במיוחס לו, ואף העיד נגד שותפו לפשע * המשטרה: "גנבי הרכב נמשכים לממיר כי יש בו מתכת ששווה יותר מזהב" The post שני צעירים מלקיה נאשמים בגניבת ממירים קטליטיים בעלי ערך רב appeared first on פוסטה.

For the last decade and change Michigan's Cloud Rat have slowly been inching toward grindcore plaid. Now, I know what you're thinking, you're thinking "What the fuck is grindcore plaid?" Well, for those… להמשיך לקרוא ←

 

עדכונים ומשחקים!       אדם סילבר עדכן שדנו באופציה של חיסון שחקני הליגה כחלק משיפור בטחון הציבור, ועל מנת לשמש דוגמה עבור האוכלוסיה. והליגה תעשה זאת במידה ויהיה אישור של פקידי בריאות בכירים. https://www.espn.com/nba/story/_/id/30742821/nba-talking-vaccinating-players-psa   סי ג'יי מקולום אובחן עם שבר ברגל יעדר לפחות 4 שבועות.   מיילס טרנר מוגדר כ-DTD, לא יזדקק לניתוח. […]

סדרת DA החדשה של מיקרו-בקרי AVR מהווה קפיצת מדרגה בעיקר מבחינת נפח זיכרון ומהירות, ואילו סדרת DB העוד-יותר חדשה מפציצה עם פיצ’רים נוספים שהם Killer apps ממש. בואו נדבר על אחד מהם – פיני קלט/פלט מרובי-מתחים (Multi-Voltage I/O) אחד מטקסי הזובור שעוברים משתמשי ארדואינו מתחילים הוא התגלית (בדרך הקשה, כמובן) שלא כל הרכיבים האלקטרוניים מוכנים … להמשיך לקרוא MVIO: עולם חדש מופלא ←

דיברתי על “שטח קרב” ועל סרטי 2021 של נטפליקס בחצי הראשון של פודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן בשבוע שעבר הדהימה נטפליקס את העולם כשחשפה רשימה של 71 סרטים שיעלו אצלה במהלך 2021. “סרט אחד בשבוע“, הם הבטיחו – כי בלוח השנה של נטפליקס יש כנראה 71 שבועות. זה יותר כמו סרט וחצי […] The post "שטח קרב", ולמה ההכרזה של נטפליקס על 71 סרטים ל-2021 מדאיגה אותנו first appeared on סינמסקופ.

הזמר בני אלבז הנמצא בימים אלו בניו יורק נדבק בנגיף הקורונה ומצוי במצב קשה, הבוקר פרסם בנו הזמר גד בעמוד הפייסבוק הרשמי של אביו הודעה בה קרא להתפלל לרפואתו – "מבקש להתפלל עבור אבא לרפואה שלמה מכולם בישראל ובכל מקום אחר בעולם, תודה בשם השם ובשמי גד אלבז"  לפני מספר חודשים הכריז בני אלבז כי … הפוסט הזמר החרדי בני אלבז חלה בקורונה הופיע לראשונה ב-הבלוג של יובל אראל.

העיתונאי הפלסטיני מג'ד עלי כותב על פלסטינים שישראל אסרה עליהם את השימוש ברשתות חברתיות

קוואלקום (Qualcomm) הכריזה על פלטפורמת ה-Snapdragon 870, גרסה משודרגת ומעודכנת של פלטפורמת הדגל הקודמת שלה, ה-Snapdragon 865, לשנת 2021, המגיעה עם תדר עבודה גבוה יותר וקישוריות סלולרית 5G המבוססת על מודם ה-Snapdragon X55 ומיועדת למכשירי הדגל של החברות השונות כדרגה אחת מתחת ל-Snapdragon 888. בעוד שפלטפורמת הדגל העדכנית של קוואלקום נשארת ה-Snapdragon 888, המגיעה במבנה […]

טראמפ עוזב (סוף סוף) את הבית הלבן אחרי ארבע השנים השחורות של שלטונו. הוא משאיר מאחוריו אמריקה מפולגת ושסועה, רוויית שנאות, חלשה, כושלת מול משבר הבריאות הקטלני של המאה, מסוממת מציוציו השקריים, חסרת אונים מול אתגרי העולם ועם דמוקרטיה מוחלשת וצולעתאני מכה על חטא. מעלתי בתפקידי כקריקטוריסט! במשך ארבע שנים ציירתי אותו בלעגנות, ביקרתי אותו […]

קית' ג'וזף ואלפרד שרמן היו שניים מיועציה הקרובים והמשפיעים של רה"מ אשר עיצבו מחדש את הכלכלה והחיו את השמרנות הבריטית The post המוח היהודי מאחורי המהפכה הבריטית של תאצ’ר appeared first on מידה.

בשנת 1975, מבקרים בביאנלת פריז נתקלו במחזה מוזר, שבמהרה הוגדר כשערורייתי ונחשב עד היום ליצירת אמנות קונספטואלית חתרנית. גורדון מאטה־קלארק, האמן האמריקאי שפעל במשך עשור בלבד במהלך שנות ה־70 של המאה הקודמת בתור חבר בקבוצת האמנות הניו־יורקית הרדיקלית אנארכיטקטורה, ביקע חור בשני בניינים סמוכים מהמאה ה־17 שניצבו לצד מרכז פומפידו, שבימים ההם היה בעיצומו של […] הפוסט שיחת סטודיו // שיר לוסקי הופיע לראשונה ב-מגזין פורטפוליו.

הסטארטאפ החדש של יוצאי Luminate Security גייס השקעות משורה של יזמים ישראלים מוכרים וקרן Bessemer The post מכרו תוך שנתיים סטארטאפ במאות מיליונים, ועכשיו חושפים את הבייבי החדש שלהם first appeared on גיקטיים.

בלי פרידה מתקשורת המיינסטרים הצייתנית והכנועה, תפיסת המציאות של רוב אזרחי ישראל תמשיך להיות משובשת. עידן לנדו סוקר את מפת התקשורת העצמאית ומלמד איך לבנות לעצמכם סל חדשות אלטרנרטיבי. לפני הכל: כבר בשבע בערב, כבו את הטלוויזיה The post להתראות יונית, שלום תמר: כך תיגמלו מהמניפולציה ותעברו לתזונת חדשות בריאה appeared first on המקום הכי חם.

ד"ר עמוס נוי ואתר העוקץ מבקשים להבהיר ולהדגיש כי המאמר "מכתב לאקדמאים רשלנים וחובבנים" אינו מכוון כלפי ד"ר לויטן הפוסט התנצלות הופיע ראשון בהעוקץ

פרק מיוחד עם סבא שלי – פרופ' מיכאל חנני בנוגע לאחת השאלות החשובות ביותר באשר לגורל המין האנושי- האם ניתן לגרום למחשב לחשוב כמו בני אדם?. בפרק נעלה גם את השאלה המתבקשת לנושא- מה קורה כאשר המחשבים מאלצים את בני האדם לחשוב ולהתנהג כמו מחשבים, לפעול באוטומטיות, ולהתסמך באופן בלעדי על כישורים טכניים מקוונים? The post האם מחשבים יוכלו לחשוב כמו בני האדם? appeared first on שימו לב!.

ברידג'רטון – בטח כבר שמעתם משהו על הסדרה הלוהטת הזו של נטפליקס. הרשו לי קודם כל להבהיר משהו: זו לא סדרה כמו של ג'יין אוסטן. נכון, הסיפור מתרחש לכאורה באותה התקופה, וכן, קיימים פה העניינים של יציאת עלמות לחברה וחיפוש חתן, כשכל המרבה בתואר האצולה הרי זה משובח, וכן, יש כאן אחוזות שנשמטת הלסת מקינאה. … המשך לקרוא מאנגליה במאה ה-18 לגרמניה בשנות ה-80 – המלצות צפייה

לפני כמה ימים שודר סרט חדש בסדרת דוקטור הו שעוסק בהווה ינואר 2021 שבמהלכה עוצרת דוקטור הו פלישה נוספת לבריטניה שבה שולטת ראשת ממשלה. צפיתי בסרט לפני כמה ימים הוא עורר בי מחשבות :כיצד תיארו סיפורי דוקטור הו את המסעות שלו בזמן לעשור השלישי של המאה ה-21 כאשר הוא עוד היה העתיד הלא כל כך קרוב? ישנם כמה וכמה כאלה רובם תסכיתי אודיו וספרים.נדיר שדוקטור הו נוסע בזמן לעתיד הקרוב אבל בכל זאת יש כמה דוגמאות. מאפיין עיקרי הוא שהצפי הוא שבאנגליה ישלוט אז מלך וראש הממשלה יהיה אישה. והנה סקירה על הסיפורים הלא מרובים האלו.

עמרי שרת משורר צעיר מעורר תשומת לב כיום כאחד המשוררים הבולטים של הציונות הדתית. להלן ניתוח של אחד השירים בספרו "אל תעשה מזה עניין" מאת שמואל מוניץ ששואל כנגד מי מורד המשורר. הפוסט הזה המרד השקט מול ההתבטלות: קריאה בשיר “מרד” של עמרי שרת הופיע לראשונה ב-יְקוּם תַּרְבּוּת.

נתן זך כממשיך של מסורת פרשנית עתיקה וחדשה. ט"ו בשבט כחג הומניסטי יהודי. The post "כי האדם עץ השדה" – נתן זך על העץ, האדם ומה שביניהם appeared first on הספרנים.

מרדכי מייזל היה היהודי העשיר ביותר בפראג, ואולי אף העשיר ביותר באירופה כולה. הוא אפילו משך את עינו של קיסר האימפריה. The post סיפורו של היהודי הכי עשיר באירופה appeared first on הספרנים.

לאחרונה נשלחה אל מנהיגי ארבע המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת עצומה, חתומה על ידי יותר מחמישים אנשי (ונשות) ציבור מן המגזר הערבי. חותמיה הביעו דאגה עמוקה נוכח מצבה הנוכחי של הרשימה. עצם הקמתה של המשותפת ותפוקתה האלקטורלית מאז הקמתה הוגדרו בעצומה כ"הישג היסטורי". החותמים והחותמות הפצירו במנהיגי ארבעת מרכיביה של המשותפת להתגבר על חילוקי הדעות […] הפוסט אסור שהמשותפת תתפרק. למען הפלסטינים וגם למען היהודים הופיע ראשון בשיחה מקומית

אבולוציה של האדם: האם אנו תלוים במדע? אבולוציה של האדם קשורה באופן ישיר אל המדע, אך האם ההתפתחות שלנו מתקדמת בכיוון הנכון? הפיתוחים הטכנולוגיים והתקדמות המדע האחרונים יביאו אותנו, בסופו של דבר, אל חיים חסרי דאגות מהבחינה החומרית מצד אחד, ומצד השני יבוטלו משרות רבות הקיימות כרגע. המדע המודרני יכול לפתור אותנו מהדאגות היום יומיות, ... The post אבולוציה של האדם: האם אנו תלוים במדע? appeared first on קבלה, מדע ומשמעות החיים - הרב מיכאל לייטמן.

Reading Time: 7 minutes ידע פמיניסטי אמור להיות חוד החנית של החשיבה הפמיניסטית. הוא נותן מקום למה שהפטריארכיה השתיקה: חוויות, תפיסות וייצור ידע של נשים. כשמתודות מחקר ומידע נשיים מוחרמים גם ב-2021 - אנחנו נותרות מושתקות. הפוסט נקודת עיוורון: ב-2021 אנחנו שוב מוחקות ידע פמיניסטי הופיע ראשון בפוליטיקלי קוראת

הַצַּיָּד אָהַב אֶת כִּפָּה אֲדֻמָּה אֲבָל כִּפָּה אֲדֻמָּה אָהֲבָה אֶת הַזְּאֵב, הִיא הָיְתָה מִתְרָאָה אִתּוֹ בַּחֲשַׁאי בִּמְקוֹמוֹת מִסְתּוֹר בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר. הַצַּיָּד הָיָה יוֹשֵׁב לוֹ לִפְעָמִים בַּבַּיִת וְחוֹלֵם עַל כִּפָּה אֲדֻמָּה בִּזְמַן שֶׁנִּקָּה אֶת הַנֶּשֶׁק אוֹ הוֹצִיא חֶשְׁבּוֹנִיּוֹת. מְזֹהָם בִּגְרִיז אוֹ בִּדְיוֹ הוּא הֶעֱלָה בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת הַכִּפָּה הָאֲדֻמָּה אֶצְלוֹ עַל הַקִּיר בֵּין רָאשֵׁי צְבָאִים וְעוֹרוֹת דֻּבִּים. … להמשיך לקרוא עמוס נוי, קינמון ←

מה לראות היום בטלוויזיה (שלישי): הבן האובד, עד כאן, זמן אמיתי עם ביל מאהר, הרוזנת והמיליארדר, חשיפה עם חיים אתגר, הטירון, בול, כבודו, ניו אמסטרדם, הרופא הטוב, אויבים, סטנד אפ ניישן. — שלל מהנכר: מוקד 911 – עונה רביעית לדרמת האקשן של ריאן מרפי (בהמשך גם ב-yes). מוקד 911 טקסס – עונה שנייה לסדרת-הבת, שנאלצת […]

צילום: דוד אסף
מאת דותן גורן מה המכנה המוזיקלי המשותף לאישים הבאים: תיאודור הרצל, נעמן בלקינד ויוסף לישנסקי, דב בער בורוכוב, שרה ואהרן אהרנסון, אליעזר בן-יהודה, אחד העם, יוסף טרומפלדור, חיים ארלוזורוב, חיים נחמן ביאליק, נחום סוקולוב, שלמה בן-יוסף, זאב ז'בוטינסקי, פינחס רוטנברג, ארתור רופין ויוסיף סטאלין? ובכן, בטקסי הזיכרון שנערכו לכבודם בארץ ישראל, לאחר מותם, נוגן מארש האבל של המלחין הפולני פרדריק שופן (1849-1810 ;Chopin) מתוך הסונטה לפסנתר מס' 2, שאותה הלחין בשנים 1839-1837.פרדריק שופן, 1847 (ויקיפדיה)
מארש אבל הוא שיר לכת איטי, הכתוב בדרך כלל בסולם מינורי, שמתאים לצעידה בתהלוכות לוויה או בטקסי זיכרון. יש דוגמאות רבות למארשים כאלה, אבל מארש האבל שהלחין שופן הוא המושמע ביותר בעידן המודרני והוא נוגן בלוויותיהם של גדולי העולם (למשל בלוויתה של המלכה ויקטוריה, בפברואר 1901). מארש זה חלחל גם לתרבות הפופולרית והוא מושמע בסרטים רבים. הבה נאזין לאחד הביצועים המוכרים שלו, בנגינתו של הפסנתרן ארתור רובינשטיין. הנה כמה דוגמאות שליקטתי מהעיתונות העברית על שכיחות מארש האבל של שופן בטקסי זיכרון ביישוב היהודי בתקופת המדינה שבדרך ובמדינת ישראל. בטקס שנערך בבית העם בירושלים (היום 'מרכז ז'ראר בכר'), במלאת שנה לנפילתם של מגיני תל חי, ניגן אותו הפסנתרן סידני סיל ואחר כך הספיד החבר יצחק בן צבי את הנופלים (הארץ, 23 במרס 1921). במאי 1926, בטקס קבורתו מחדש של מקס נורדאו בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בתל אביב, ניגנה את מארש האבל תזמורת משטרת תל אביב, שקיבלה לכך היתר מיוחד מהרב הספרדי הראשי של העיר בן-ציון מאיר חי עוזיאל (למרחב, 1 בנובמבר 1963). כך היה גם בטקס שנערך על שפת ימה של תל אביב ביום השנה לזכר חללי מאורעות תרפ"ט (1929). אז ניגנה אותו תזמורת מכבי האש והקהל שהיה במקום כיבד את זכר הנופלים בקימה (הארץ, 17 באוגוסט 1930). ב-12 במאי 1940 נערך בחיפה טקס 'יום זכְרון גבורה' לחללי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936). האירוע, שבו השתתפו אלפי אנשים, נפתח וננעל בהשמעת מרש האבל של שופן (מעל גבי תקליט), ואילו שירת 'התקווה' לא נשמעה כלל (הבוקר, 13 במאי 1940). כמה ימים אחר כך נמתחה ביקורת חריפה על מארגני הטקס: מה שם יקרא לדבר זה? הבאמת הגענו כבר לידי אבסורד כזה, שמנהיגי עיר ואם בארץ ישראל לא יעיזו לשיר את הימנוננו ביום כזה? איחוד האומה? אבל אי אפשר לאחד את האומה מסביב לשיר האבל של שופן. התנקשויות מתמידות כאלה בסמלינו הלאומיים מן ההכרח שתפגענה ביסודותיה של אושיות האומה. האם לא יקום האיש, המוסד, הציבור, אשר ישים קץ, פעם אחת ולתמיד, לשערוריה זו? (הארץ, 19 במאי 1940). למרות הסתייגויות שנשמעו מאישיותו של שופן ומדעותיו על יהודים, קונצרטים של יצירותיו המשיכו להישמע בכל רחבי הארץ ולאורך כל השנים.'ערב שופן' עם נחום נרדי, 25 בינואר 1941 (אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית)היחסים בין ישראל ופולין (שהצביעה בעד תכנית החלוקה) התחדשו מיד לאחר הקמת המדינה, וצירות ישראלית הוקמה בפולין בספטמבר 1948, בראשותו של איש מפ"ם ישראל ברזילי, חבר קיבוץ נגבה ולימים שר הבריאות. זו הייתה הנציגות הדיפלומטית הראשונה שפתחה מדינת ישראל וסרטון נדיר זה מתעד את הצירות בוורשה בשנה הראשונה לפעילותה:היחסים החמים באו לידי ביטוי גם במוזיקה וכבר בשנה הראשונה לאחר הקמת המדינה נשמעו בישראל צלילי המוזיקה הרומנטית של שופן. ביוזמת ועד הידידות ישראל-פולין – שבו היו חברים בין השאר אישים פוליטיים כמו משה שרת, זלמן שזר ויוסף שפרינצק, הרמטכ"ל יעקב דורי, סופרים כמו יעקב פיכמן, אשר ברש ואברהם שלונסקי, ומוזיקאים כמו פאול בן חיים ואוריה בוסקוביץ – תוכננה סדרת אירועים מוזיקליים לציון מאה שנה למותו של שופן. מטרתם של אירועים אלה הייתה '[לתת] ביטוי לרגשות העם היהודי לזכרו של האמן הגדול שיצירותיו כל כך קרובות ללבנו' (הבוקר, 21 בפברואר 1949). בקונצרט המרכזי, שנערך בתל-אביב בחסות ורה ויצמן, פולה בן-גוריון ופאני סולומיאן-לוץ (רעייותיהם של נשיא המדינה, של ראש הממשלה ושל הקונסול הכללי של פולין בישראל), ניגנה התזמורת הפילהרמונית יחד עם פנינה זלצמן, 'הגברת הראשונה של הפסנתר בישראל'. באירוע נכח קהל רב ובו חברי כנסת ונציגי הסגל הדיפלומטי (הארץ, 25 בפברואר 1949).'קונצרט חגיגת שופן', 24 בפברואר 1949 (אוסף האפמרה, הספריה הלאומית)שלושה חודשים אחר כך הכריז הוועד לקשרי ידידות בין שתי המדינות על תחרות פסנתרנים צעירים (בגילאי 32-16) על שם שופן, שתתקיים בחול המועד סוכות תש"י (הבוקר, 20 במאי 1949). שר החינוך והתרבות זלמן שזר אף קבע פרס בסך 100 ל"י לפסנתרן שינצח בתחרות (על המשמר, 8 ביוני 1949). באותה שנה, 1949, חודשה גם בפולין התחרות הבינלאומית לפסנתר על שם שופן, תחרות יוקרתית שנוסדה ב-1927 ומתמידה בקיומה עד היום.על המשמר, 8 ביוני 1949התחרות, שסיימה את אירועי שנת שופן בארץ, התקיימה באולם אהל שם בתל אביב. 'מפעל חינוכי תרבותי ראשון במינו זה, עורר התעניינות רבה בקרב חובבי המוסיקה והנוער' (הארץ, 18 באוקטובר 1949). התחרות נמשכה יומיים והסתיימה ללא זוכה במקום הראשון. בפרס השני זכה נגן צעיר ובפרס השלישי התחלקו שתי צעירות (הארץ, 21 באוקטובר 1949). כמה שבועות לאחר מכן ניגנו באולם אהל שם שלושת הזוכים, תלמידי הפסנתרנית אילונה וינצֶה-קראוס: וולטר אופהויזר (לימים פרופסור בבית הספר למוזיקה באוניברסיטת תל אביב), גלילה יזרעאלי מעין חרוד (לימים רעייתו השנייה של המשורר טוביה ריבנר) והדסה פרנקל (הארץ, 14 בנובמבר 1949). 'מבחינה ציבורית-תרבותית הייתה תחרות שופן זו למאורע: בפעם הראשונה נערכה אצלנו תחרות-פסנתרנים מוקדשת לביצוע יצירות של קומפוזיטור מסויים בלווית פרסים, נאומים, שידור ברדיו וקשר תרבותי עם ארץ מסויימת' (על המשמר, 25 בנובמבר 1949). קונצרט וחלוקת הפרסים לזוכים בתחרות שופן, 1949 (bidspirit)ארבע שנים אחר כך, ב-1953, ניגן הפסנתרן פרדריק פורטנוי את מארש האבל של שופן באסיפה שהתכנסה בחיפה לציון מותו של יוסיף סטלין, 'המנהיג והמורה הגדול והאהוב של העמים הסובייטים ועמלי העולם כולו' (קול העם, 8 במארס 1953). אומנם קוריוז, אך עדיין ראוי לציון.ב-1959, לקראת ציון 150 שנה להולדתו של שופן, הוקמה ועדה ציבורית בראשות שרת החוץ גולדה מאיר, שיזמה, בין השאר, קונצרטים מיצירותיו וכן תחרות לפסנתרנים צעירים, שמהם ייבחרו מועמדים לתחרות הבינלאומית על שמו של שופן בוורשה (על המשמר, 2 בספטמבר 1959). ואכן, כעבור שישה חודשים (מרץ 1960), נפתחו בתל אביב 'חגיגות שופן'. 'ואולי יש עניין בכך שבביצועי שופן אלה עוברת, כעין מכנה משותף, הסונטה בסי-במול-מינור על מארש האבל שלה. מעטים המבצעים ששמענו בזמן האחרון בתל-אביב שפסחו עליה, אף שהסונטה בעלת הצורה הקלאסית העשויה במטרוּם מדויק למדי, אינה שופן טיפוסי' (דבר, 4 במארס 1960). על החגיגות העיבה במעט כתבתו של העיתונאי מיכאל אוהד, שהשווה בין שופן לריכרד וגנר, וטען כי 'מבחינת השנאה ליהודים כיהודים אין ואגנר מגיע לקרסוליו של שופן'. עם זאת, אוהד לא הציע לבטל את החגיגות. גם הוא הסכים כי 'יצירתו [של שופן] שייכת לנו, כשם שהיא שייכת לכלל האנושות', והצהיר כי למרות זאת 'אוסיף ללכת להיכל התרבות לשמוע את ארתור רובינשטיין או מינדרו כץ מנגנים שופן. אך כדאי לפעמים לעמוד על הצביעות בחיינו האמנותיים' (דבר, 26 בפברואר 1960). מאירועי שנת 150 להולדתו של שופן (אוסף עיריית תל אביב; הספרייה הלאומית)
בנובמבר 1960, בשלהי שנת החגיגות להולדת שופן, החליטה עיריית ירושלים 'לקרוא רחוב בבירה על שם הקומפוזיטור הפולני'. ההחלטה התקבלה בעקבות הבטחה אישית שנתנה שרת החוץ גולדה מאיר לוולדיסלב גומולקה, מזכיר המפלגה הקומוניסטית בפולין. להחלטה קדמו הסתייגויות של כמה מחברי הנהלת העירייה, וגם חברי ועדת השמות העירונית התנגדו לכך בטענה, 'כי אין זה נאה שרחוב בבירת ישראל ישא שם של אנטישמי, ואף הביאו ציטטות שונות מביטוייו של שופן על יהודים'. הם הציעו כי ייקרא אולם או גן באקדמיה למוזיקה על שמו של שופן, אך לא רחוב. אבל ראש העיר מרדכי איש-שלום עמד על כך שיש להיענות בחיוב ליוזמת משרד החוץ, שכן 'הממשלה מעוניינת ביחסים תקינים עם פולין', והכרעתו התקבלה. בנוסף לכך מינתה גולדה מאיר את 'ועדת השניים', שבה היו חברים נציב המדינה דוד רוזוליו (מראשוני מבקרי המוזיקה ביישוב) ויוחנן בוהם (מלחין, מנצח ופסנתרן), 'שהעלו במסקנותיהם כי לא ידוע ששופן היה אנטישמי' (הארץ, 24 בנובמבר 1960).בימים הבאים נדפסו בעיתונים הסתייגויות של קוראים. כך למשל כתב קורא מבנימינה: 'אם התחייבה שרת החוץ או הבטיחה לקרוא רחוב בירושלים על שם פולני דגול, וכך לגרום קורת רוח לאומה הפולנית, מדוע לא בחרה בשם [אדם] מיצקביץ, הנערץ בפולין לפחות כשופן והצטיין בחיבה ליהודים? במקרה כזה לא היה מתעורר ויכוח על אנטישמיות כפי שהוא מתעורר בצדק כשמזכירים את שמו של שופן' (הארץ, 30 בנובמבר 1960). קורא מחדרה השתומם כיצד דחתה מועצת עיריית ירושלים את הצעתו לקריאת רחוב על שמו של אליהו האניג, סופר ופעיל ציבור ירושלמי שראוי להנצחה בעירו, ובה בעת אישרה קריאת רחוב על שם שופן: 'בשם נוצרי שונא ישראל – כן, ובשם איש דגול שהקדיש כל ימי חייו לבניין העיר – לא?' (מעריב, 22 בדצמבר 1960). האומנם היה שופן שונא ישראל? ממש לא בטוח. יעקב שביט, במאמרו 'למה יהודים מבינים טוב מכולם את שופן?', עמד על מקור האמונה ב'אנטישמיות הנסתרת' של שופן. מתברר כי מי שהמציאה את הסיפור והפיצה אותו, הייתה פאולינה צ'רניצקה (Czernicka). ב-1939 היא ניסתה לעניין את הרדיו הפולני בווילנה בצרור מכתבים אינטימיים ואנטישמיים של המלחין, שאותם שלח כביכול לאהובתו הרוזנת דלפינה פוטוצקה, שלטענתה הייתה סבתא רַבְּתָא שלה. לאחר מלחמת העולם השנייה (1945) הצליחה צ'רניצקה לפרסם קטעים מהמכתבים. אלא שככל הנראה מדובר במכתבים מזויפים, צ'רניצקה הועמדה לדין על הכפשת שמו של המלחין הלאומי והתאבדה ב-1949 (יש שטוענים שנרצחה). עלילה זו עמדה במרכז הסרט 'המקרה המוזר של דלפינה פוטוצקה' (1999). בין כך ובין כך, ב-27 בדצמבר 1960, חודש לאחר החלטת עיריית ירושלים, התקיים בשכונת קרית שמואל טקס קריאת הרחוב על שם שופן, 'לציון הידידות בין ישראל לבין פולין'. באירוע הרשמי השתתפו בין השאר גם שרת החוץ גולדה מאיר, ציר פולין בישראל אנטוני בידה, ראש העיר איש-שלום, חברי הנהלת העירייה ופקידי משרד החוץ. בנאומיהם ציינו איש-שלום ומאיר את שיתוף הפעולה בין העם היהודי והאומה הפולנית בתקופת השואה. בידה ציין כי אחת הפעולות הראשונות של הנאצים לאחר כיבוש ורשה הייתה הורדת שלטים מרחוב שופן והרס האנדרטה של המוזיקאי הדגול (על המשמר, 28 בדצמבר 1960). צילום: דוד אסף
ירושלים היא העיר היחידה בארץ שיש בה רחוב על שם שופן. אפשר להניח בוודאות שבימינו, בהרכב הנוכחי של חברי מועצת עיריית ירושלים, כלל לא היה עולה על הדעת לקרוא רחוב על שם מלחין פולני. גם כאן אפשר להיאנח ולומר: היו ימים, ולהתנחם בכך שלפחות אין דרישה להחליף את השם... אגב, ב'מערכת חיפוש שם רחוב' שמפעילה עיריית ירושלים נכתב שמו הלועזי של המלחין באופן שגוי ומביך (Shopen). נחזור ל'מארש האבל' של שופן. באתר 'זמרשת' נרשמו שתי וריאציות מעניינות של המארש, שנוגנו באופן לגמרי לא מסורתי באקורדיון. האחת היא שירו של חיים גורי, 'כבר נשבר החבל' מימי הפלמ"ח;והשני, 'כל הבנות הן יצור של השטן', הלצה שוביניסטית שנוצרה בתנועת הנוער 'המחנות העולים' והושרה בבית הספר החקלאי 'כדורי'.הנה הקלטה שערכו אנשי זמרשת בשנת 2013:היודעים על גרסאות עבריות נוספות למארש האבל של שופן מוזמנים להודיענו ותבוא עליהם הברכה. דמותו של שופן ממשיכה למשוך אש. רק לאחרונה התפרסם תחקיר עיתונאי, שגורס על סמך מכתביו ההומו-ארוטיים כי המלחין הנערץ קיים יחסי אהבה ומין עם גברים. תחקיר זה עורר פולמוס עז בפולין השמרנית של ימינו. לקינוח נחתום בשיר I Like Chopin שהיה להיט של הלהקה האיטלקית Gazebo. במקור פורסם השיר בשנת 1983 ומאז נודע בביצועים שונים. בעקבות התפשטות נגיף הקורונה באיטליה ביצעה הלהקה גרסה חדשה לשיר.   ומתברר שהַקֶּשֶׁר בין שופן לשם רחוב הוא עדיין אקטואלי בהֶקְשֵׁר הישראלי. בסדרה חדשה, שמציע בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת תל אביב למנויים, ינגנו הפסנתרן פרופסור תומר לב ואורחיו תחת הכותרת 'שופן פינת ליסט'... מי העירייה שתרים את הכפפה?_________________________ד"ר דותן גורן הוא חוקר תולדות ארץ ישראל בעת החדשה

פורסם לראשונה, בשינויים קלים, במדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות" מדוע "שירת סרטני הנהר" היה רב מכר גדול כל כך, בארה"ב ולאחר מכן גם אצלנו? והאם יש דבר מה בעת שלנו שהספר מותאם אליו? קודם כל צריך לומר שמדובר ברב מכר קלאסי או בעצם גנרי. יש בו את התכונות המובהקות של רבי מכר, בראש […]

המסעדות שעמלות המשלוחים גמרו אותן, החנות באשקלון שהמענקים לא כיסו את השכר דירה, חדר הכושר בקריות שסגור כמעט שנה. כ-80 אלף בתי עסק נסגרו בשנה האחרונה, זינוק של עשרות אחוזים - וגם אלו ששרדו מרימים ידיים כעת. "אנחנו במצב של לחפש מה לאכול, פשוט ככה" The post "הסגר השלישי הכניע אותנו": העסקים שהצליחו לשרוד עד כה וקיבלו מכת מוות appeared first on המקום הכי חם.

על אף שהאוסקר הוא טקס שנתי הסובב בכל פעם סביב יבול שנתי מאוד ספציפי, המועמדים והזוכים אף פעם לא מתרחשים בוואקום, וכל טקס מושפע מאלו שהיו לפניו. במאי שזוכה בשנה אחת כנראה לא יזכה שוב בשנה רודפת ולכן מפת המועמדים משתנה בהתאם, וסרט מסוים שמעיד על מגמה יכול להביא לריאקציה שנתיים אחר כך. זו שרשרת […]

מעיין מציירת מגיל כלום, אוהבת קומיקס וראפ: "שילבתי בין שתי האהבות, בקומיקס לבית אחד מתוך השיר 'קאובוי' של טונה" The post קאובוי / מעיין פרץ appeared first on כולעיצוב.

אתמול קיבלנו במתחם קופת חולים ״כללית״ בעיר המחוז נתיבות את החיסון השני. חשבתי שאירוע חשוב כזה, בצירוף לדיבורים על ניחושי מועדי הסגר השלישי והרביעי זה זמן טוב לפרסם פוסט לקט בבלוג שיישאר ויסתובב ברשת עד סגירתה הסופית של הרשת (או … להמשיך לקרוא ←

"מעשה בילדה בודדה" מאת מרים ילן שטקליס עם איוריה של איה גורדון נוי, מונח על שולחני מאז שראה אור לפני למעלה משנה. הילדה המצוירת מביטה בי בתוכחת נו, תכתבי כבר, ואני מתמהמהת, כי מצד אחד – ספר יפהפה עשיר ומלא חיים, מהסוג שמתחשק לי לפרסם בראש חוצות, ומצד שני… ונתחיל מהטקסט למי ששכח או לא […]

"מעשה בילדה בודדה" מאת מרים ילן שטקליס עם איוריה של איה גורדון נוי, מונח על שולחני מאז שראה אור לפני למעלה משנה. הילדה המצוירת מביטה בי בתוכחת נו, תכתבי כבר, ואני מתמהמהת, כי מצד אחד – ספר יפהפה עשיר ומלא חיים, מהסוג שמתחשק לי לפרסם בראש חוצות, ומצד שני… ונתחיל מהטקסט למי ששכח או לא […]

בלי גלימות מסיימת עונה וחוזרת אל שנות האלפיים, אל אותה תקופה מתוקה שבה הוליווד התעקשה להרוס את כל היצירות של אלן מור.

  הסטדנאפיסטית ואושיית הרשת הרשת- אלמוג שור, מגיעה לשיחה אצל דודה מטושקה על אופה, גברים, אביזרי מין- והפעם ההיא שמני מלכה ניסה להתחיל איתה, ובסוף החזיק לה את החופה בזמן שגדי וילצ'רסקי נשא את הטבעות. אלמוג שור, סטדנאפיסטית בעולם של גברים וחד קרן בעולם של גברים, תספר לדודה מטשוקה כיצד הצליחה לפטר את עצמה מבית […] The post אלמוג שור- קשת בענן של בדיחות! appeared first on שימו לב!.

יהיה בסגר – חמש המלצות יומיות להפגת הסגר – 19.1.20 The post יהיה בסגר – חמש המלצות יומיות להפגת הסגר – 19.1.21 appeared first on הזווית.