הסטרס המתמשך של המגפה והשלכותיה יוצרים מועקה נפשית חסרת תקדים, עם 1,200 פניות למוקד של ער"ן ביום, ו-40 אחוז מהאוכלוסייה שמדווחים על חרדה. בפתח סגר נוסף, עם אי ודאות גוברת וחוסר אמון בהחלטות הממשלה, השחיקה נותנת את אותותיה: "אני מוצאת את עצמי פתאום בוכה במטבח" The post טובעים בגל השני: "נכנסתי למיטה ולא הצלחתי לצאת ממנה" appeared first on המקום הכי חם.

עדכונים ומשחק!       למי שעדיין לא הספיק, טופס הניחושים לגמר המערב https://forms.gle/YBq6qB1fww798AvN7   בראדלי ביל בתגובה על ההתעלמות ממנו בבחירות לחמישיות העונה   מסאי יוג'רי אמר היום שעוד לא היו שיחות עם הבעלים של הראפטורס על הארכת חוזה. יוג'רי מסיים חוזה ב-2021. הוסיף שזה לא מהווה הסחת דעת. עוד אמר יוג'רי שהחתמה מחדש […]

 חסידי סערט ויז'ניץ קיבלו הודעה טלפונית כי הרבי לא ייגש השנה לתפילות בראש השנה וכל בתי המדרש ברחבי הארץ יהיו פתוחים בחג. חסידים שתכננו להגיע ושכרו דירות בחיפה ביטלו ברגע האחרון.

* בספר ליקוטים מתורות הבעש"ט (ר' ישראל בן אליעזר ה"בעל-שם-טוב", 1760-1698) שאספו תלמידיו, כתר שם טוב, מוצג קין, הרוצח הראשון, כארכיטיפ של כל-אדם. עונשו של קין "נע ונ"ד תהיה בארץ" מסב אצל הבעש"ט למצבו הקיומי התלוי על בלימה של האדם; נע ונד בין רום המעלה ובין התהומות, כבמשחק סולמות וחבלים מתמשך. ארבע מאוד וחמישים שנה […]

ד"ר שושן הרן נולדה וחיה את רוב חייה בקיבוץ בארי. למדה לתואר הראשון שלה בהגנת הצומח בפקולטה לחקלאות. לאחר לימודיה חזרה לעבוד בשדות בקיבוץ. לאקדמיה הגבוהה הגיעה רק שנים לאחר מכן, כשהרגישה שהיא רוצה להרחיב את אופקיה. את הדוקטורט עשתה בארץ ואת הפוסט-דוקטורט באונ' ראגרטס בניו-ג'רזי. בשנים האחרונות היא מובילה את עמותת פייר פלאנט  ששמה לעצמה כמטרה להאכיל את העולם השלישי באמצעות עבודה עם חקלאים קטנות בארצות הרעבות. על מה דיברנו: חקלאות, עגבניות, אתיופיה, האונ' העברית, ראגרטס, תירס, ארצות הברית, ישראל, זרעים, הייטק, תרומות, מתנדבים, קיבוץ בארי הקופון לאוכל הכלבים סולמייט: Geek5 לינקים מהפרק: האימייל של שושן האימייל של ראם האתר של העמותה

מדיניות הסגר בישראל מחוללת תמותה, תחלואה ואלימות בהיקף מבעית, מרסקת המונים וקוברת כל סיכוי לדמוקרטיה ושוויון בין הירדן לים. סגר אינו פתרון לקורונה, אלא עוול נורא שיש לעצור אותו, בייחוד כשבפועל, נתוני הקורונה המקומיים אינם מצדיקים בהלה חריגה הפוסט הסגר הוא אסון הומניטרי חמור מהקורונה הופיע ראשון בהעוקץ

התביעה של אלן דרשוביץ: יורם לס יכול להוציא הודעת צד שלישי לתקשורת

"ראצ׳ד" (Ratched), דרמת האימה החדשה מבית היוצר של ריאן מרפי ("אימה אמריקאית״, "הפוליטיקאי"), שואבת אותנו פנימה עם הבטחה מסקרנת – הצגת סיפור הרקע של אחת מדמויות הנבל הזכורות ביותר בתולדות הקולנוע, האחות ראצ'ד מהסרט "קן הקוקיה" (One Flew Over the Cuckoo's Nest), והיא אכן מקיימת את ההבטחה. אך השאלה איתה אנו נותרים היא "למה היינו […]

בשנתיים האחרונות מצאתי את עצמי נעצר מול שלטי־רחוב שונים ומתעד טיפוגרפיה אורבנית שלכדה את עיניי - החל מסמטאות ירושלים, דרך רחובות קטנים ופסטורליים בתל־אביב ועד קיבוצים שונים. צילמתי מספרים, אותיות וקומפוזיציות מעניינות שהיה לי חבל שיעלמו עם הזמן וישארו ללא תיעוד. מפה לשם, נאספו אצלי עשרות כתובות שונות שצויירו ידנית, חלקם ביד מקצועית וחלקם בידי […]

לכבוד השנה החדשה נפתח שני בקבוקי יין נושנים ומשובחים, שני חיבורים של חלוצי החלוצים של החינוך ההומניסטי. חיבור ראשון מאת ארסמוס, שהיה הראשון שקבע שתפקיד החינוך הוא לתקן את האדם התבוני והחופשי. חיבור שני מאת מישל דה מונטן, שהיה הראשון שהבין מהי למידה, וכתולדה שלה מהי הוראה: כשם שהדבורים מפיקים דבש מצוף הפרחים, כך התלמידים […] הפוסט חלוצי ההומניזם: הלמידה כדבש שהוא יצירתו הבלעדית של התלמיד הופיע ראשון בשיחה מקומית

״לשם שמיים״ פודקאסט תרבות מבית היוצר של בית הנסן וערב רב ״לשם שמיים״ הוא פודקאסט תרבות חדש, פרי שיתוף פעולה בין בית הנסן – מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה, ומגזין האמנות והתרבות המקוון ערב רב. בעונה הראשונה של הפודקאסט, רונן אידלמן ואני משוחחים עם יוצרים ויוצרות מקומיים על הצלחה, כישלון ומה שביניהם. כל פרק כולל שיחה […]

שנה טובה לכל קוראי הבלוג, שנת בריאות ושלווה ובשורות טובות! אריק

בין אם אתם שומרים על המסורת והחגים, ובין אם לא, בתקופה הקרובה כולנו נבלה את החגים בגבול של 500 מטר מהבית, וזה אומר הרבה זמן שיאפשר לכם לקרוא וללמוד. זו הזדמנות מעולה להצטייד בספרים איכותיים, ולכן איחדתי להמלצת קריאה אחת 6 ספרים שמאד השפיעו עליי (אין חשיבות לסדר הצגה). אני משתדל לקרוא לא מעט ספרים, […]

בעיירה מושלגת קטנה אנשים קטנים מסתבכים בפשעים גדולים, אבל זה לא "פארגו".

מתנה לכבוד ראש השנה - שלושה צ'קליסטים להדפסה (פרינטבלס) שיעזרו לך לנהל ולתכנן את ההוצאות שלך בצורה חכמה ויעילה הפוסט מתנה ממני לשנה החדשה הופיע לראשונה ב-שרון בירקמן - פרויקט 365.

בסניף התל אביבי המיתולוגי של האומן 17 בדרום תל אביב, שעומד ריק מאז תחילת משבר הקורונה, עשרות מתנדבים ומתנדבות עסקו השבוע בסידור ארגזי מזון. ברחבה המרכזית של המועדון, שבה תלויה נברשת גדולה, הוצב בכל פינה סוג אחר של מזון יבש. בבר שבאזור הכניסה מיינו ירקות ופירות. ליד עמדת הדי.ג׳י עמדו עגלות מלאות בלחמים. בגינה שבחזית […] הפוסט "אכפתיות רדיקלית": הצעירות שבונות קהילה ע"י סיוע למוחלשים הופיע ראשון בשיחה מקומית

מול ניסיונות ארדואן לקדם מהלכים המאיימים על היציבות האזורית, ישראל ומדינות אחרות במזרח הים התיכון צריכות להגן על האינטרסים שלהן The post טורקיה כאתגר מרכזי לישראל ושכנותיה במאה ה-21 appeared first on מידה.

לפני האינטרנט והטלוויזיה: היחס הרציני והמחשבה שהושקעו בכתיבת אגרת וההמתנה בקוצר רוח להגעת התשובה The post "שלום רב לאוהבי!", הרב אברהם ביג'אג'ו כותב לידידו הרב שמעון אשריקי appeared first on הספרנים.

מקרה בוחן מה קורה כשטרול אינטרנטי מסתנן לתכנית התואר השני באוניברסיטה לאמנויות ומנסה לחלץ אותה מההיגיון המתוסבך של עצמה? הפוסט גבריאל בן-משה | הטרול והאקדמיה הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

פרופסור רחל אליאור סוקרת את ספרה של חוקרת הספרות רות קרטון-בלום "המטפחת של ורניקה", העוסק ביחסים המורכבים והמענינים של הספרות העברית עם הברית החדשה וסיפור חייו של ישוע הנוצרי. הפוסט הזה הקסמות ודחיה הספרות העברית ו”אותו האיש” – סקירה על “המטפחת של ורוניקה” הופיע לראשונה ב-יְקוּם תַּרְבּוּת.

מה הם השלבים שהאדם עובר בדרך לחיפוש אחר הבורא, איך החיבור בינינו יכול לתרום לגילויו ולמה דווקא בתקופת החגים יש לנו הזדמנות להתקרב אליו? במסגרת תוכנית טלוויזיה "חיים חדשים", שיחות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן על חגי תשרי, בהנחייתו של אורן לוי. חיים חדשים 441 – חגי תשרי – חיפוש אחר הבורא מה הם השלבים ... The post "חיים חדשים" על חגי תשרי appeared first on קבלה, מדע ומשמעות החיים - הרב מיכאל לייטמן.

עגנון לחודש אלול – על שולחן החוקר: באותם הימים נתגברו ידיו של הרבסט וחזר לעבודתו ועשה בימים מועטים מה שלא עשה חדשים רבים. ספרים היו על שולחנו, בגובה חצי מטר מכאן וחצי מטר מכאן מונחים היו על שולחנו. בפתאום בשנים שלושה ימים נסתלקו כל הספרים כולם כמו במטה קסמים. מטה קסמים שאמרנו עפרון גדול ארוך […]

הרשומה הזאת התפרסמה בסוף אוגוסט בגלובס, מפרסם אותה שוב עם כמה הרחבות ועדכון להווה יוזמת השרים דרעי וכץ מה-16.8 לחבילת סיוע נוספת לעסקים בדמות הנחות בתשלומי הארנונה אושרה השבוע ב-15.9. המתווה החדש, אשר ילווה את הרשויות המקומיות עד יוני 2021, … להמשיך לקרוא ←

לחיים בבועה יש אפקטים אחרים שאנחנו לא בהכרח חושבים עליהם, וכנראה שיש להם השפעה גם על זהות המנצחות בסדרות

כמעט שנה מאז גיוסו לצבא ושנה וחצי (כמעט..) מאז הושק השיר הראשון שלו – "לך עם האמת שלך", הזמר יוצא תכנית הריאליטי "הכוכב הבא לאירוויזיון" משיק שיר חדש בדרכו לאלבום בכורה בחברת NMC – "תן לי מנוחה". השיר שאת מילותיו כתבה הפזמונאית צליל קליפי והלחינה ביחד עם ערן קאשי בהפקתו של טל פורר מביא במילותיו … הפוסט עדן מאירי – תן לי מנוחה הופיע לראשונה ב-הבלוג של יובל אראל.

חיים תוהה: איך החליטו שהעולם נברא דווקא לפני 5781 שנים?

שריסיו וכתבלביו זועמים על האלפים בהפגנות בבלפור, כשהם זוממים לגרור מיליונים לבחירות הרביעות כדי להציל את ישבנו הנרדף של שופוניהו ***** ניצן הורוביץ ( מרצ) הודיע שלא יציית לסגר ויפגין.הוא, יש לו עקרונות נעלים יותר מקדושת החיים.כמו לליצמן ושות'. ***** התקשורת המופקרת ופוליטיקאים ניקלים מנסים ליצור רושם שהסגר הוא רשות. אם הממשלה לא תכפה אותו […]

בטח שמעתם על המומחים לעברית שיודעים לכתוב נוח עם 7 שגיאות? ובכן, יש מומחים גדולים מהם, והם בכלל מומחים לשלום. כן,  זה אתם, הפייק שמאלנים, שיודעים לכתוב "לא נוח" ב-77 שגיאות. זה מה שתקבלו בכל חשבון פייסבוק, בכל בלוג ואתר ועיתון וערוץ  שנותן במה לפייק שמאלנים. לא נוח לכם השלום הזה, חברימוס, וסליחה שלא אמנה […]

לפני כמה ימים פורסם בעמוד הדעות של “הארץ” טקסט שלי שעוסק בשנה האקדמית שבאה עלינו לטובה (תשפ”א). השנה הזו תעמוד לפחות בחלקה הגדול, בסימן זום. הטענה שאותה הצגתי כבר בפסקה הראשונה של הטקסט היא שלימוד באמצעות זום, באופן סינכרוני, כלומר ב”שידור חי”, של קבוצה גדולה של סטודנטים, הוא בלוף מוחלט: זה נראה כאילו באירוע הזה […] The post לקראת שנה אקדמית אבודה first appeared on https://www.popup.co.il.

הרצון לפענח את הקשר בין אלימות לנצרות – על פניו שני הפכים, אבל בפועל כוחות שהזינו זה את זה די מההתחלה – הדליק לא מעט יוצרים ואמנים אמריקאים. כמובן שזה לא משהו שהם המציאו (פאזוליני וברגמן צללו למקומות האלו לא פעם, וזה רק במאה ה-20) אבל הספרות והקולנוע האמריקאים מתעסקים והרבה במערכת היחסים המפותלת של […]

ולמה האוכל הכי יהודי בעולם הוא קטלוג מנות נוצריות מימי הביניים The post מהו תבלין האשכנזיוּת? appeared first on מה הטעם.

מסעדת פרונטו הוותיקה מתאימה את עצמה לתקופה המאתגרת וממשיכה לשמור על מעמדה הקולינרי המכובד.

מאת דב סמט

א. משהו על נפתלי וידר
נפתלי וידר
הרב הפרופסור נפתלי וידר (2001-1905) היה אחד החוקרים המקוריים ורבי ההשראה בתחום מדעי היהדות. שמו אינו מוכר כל כך בקרב מי שאינם אָמוּנים על חקר התפילה והפיוט ואינם עוסקים בעולמה של גניזת קהיר, וחבל שכך. רבים ממחקריו נקראים כסיפור מתח היסטורי, כמעט בלשי, מלא הפתעות ופיתולים. מאמריו הפזורים רוכזו בערוב ימיו בספרו בן שני הכרכיםהתגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב (מכון בן צבי, תשנ"ח), שם מעט יבשושי שאינו מעיד על העושרהמרהיב שבספר.
באחד ממאמריו המרתקים, 'צעקת "הוא" בימים הנוראים' (כרך א, עמ' 430-395, והשלמות בעמ' 439-431), הצביע וידר על מנהג אשכנזי שנשתכח: הגבהת הקול, עד כדי צעקה, במילה 'הוא', שבמשפט 'הוא אלהינו אין עוד' בתפילת 'עלינו לשבח' בתפילת מוסף של ראש השנה. ספרו של וידר (ובתוכו גם המחקר שידובר בו כאן), זמין במאגר הספרים של 'כותר' (למנויים). בדברים הבאים אסכם בקצרה את מחקרו זה של וידר ואעטרו בצליל ובמראה, מה שלא אפשר היה בספר מודפס. לבסוף, אציג את צעקת 'הוא' בהקשר היסטורי וספרותי רחב יותר הנשען על ספרות ההיכלות.

ב. צעקת 'הוא' על שום מה?
לכאורה נראית הדגשת המילה 'הוא', ובוודאי צעקתה, תמוהה, שהרי מילה זו משמשת כינוי רומז ועל כן טפלה היא למי שהיא רומזת אליו, כלומר אלוהים או אחד משמותיו. 
פרשנים וחוקרים הצביעו על כך שעוד בימים קדומים שימשה המילה 'הוא' במקרא אחד משמות האל ולא רק כינוי רומז. כך למשל בפסוק: 'רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי' (דברים, לב 39). קשה לבאר את 'הוא' בפסוק זה ככינוי רומז המצטרף לכינוי הרומז 'אני'. ההקבלה לפסוק 'אָנֹכִי אָנֹכִי יהוה וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ' (ישעיהו, מג 11) מצביעה בברור על כך ש'הוא' מקביל לשם האל. כך גם בפסוק 'כִּי אֲנִי הוּא, לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה' (ישעיהו, מג 10) ואפשר להביא לראיה פסוקים נוספים. 
'הוא' מצוי גם כמרכיב האלוהי בשמות תאופוריים, כמו אביהוא בנו של אהרון (ויקרא, י 1) או אליהוא רעו של איוב (איוב, לב 2). גם במשנה מצאנו 'בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרים: אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא. רבי יהודה אומר: אני והו הושיעה נא' (סוכה, ד ה); הגירסה במשנה שבתלמוד הירושלמי אינה 'והו' אלא 'אני והוא'. וידר פירט במאמרו, בהרחבה, את שימושיה של המילה 'הוא' כשם האל גם בספרות הקבלית. כל אלה אין בהם כמובן הסבר שלם לצעקת 'הוא', שהרי לא מצאנו הגבהת קול בשמות אחרים של אלוהים. הסיבה לכך עשויה להתבהר לאור הקשר של 'הוא' אל הפיוטים שבספרות ההיכלות. אבל ראשית, נדון בעדויות לצעקת 'הוא' בקהילות ישראל באשכנז.  
ג. העדות הגרפית

אמנם מנהג זה גווע ומת, ובימינו כבר אין צעקת 'הוא' נשמעת בתפילת 'עלינו לשבח', אבל וידר מצא עדויות המתעדות את קיומו בעבר. המנהג השאיר את רישומו באופן גרפי: בכמה כתבי יד של מחזורים אשכנזים נכתבה המילה 'הוא' באותיות מוגדלות. הגדלה כזו שכיחה בדרך כלל במילת פתיחה של תפילה או של פיוט, אך במקרה זה, באופן יוצא דופן, היא מופיעה במרכזה של התפילה. הנה דוגמה שהביא וידר בספרו:


נוסיף עוד שתי דוגמאות שבהן נראה גם את המילה 'עלינו' באותיות מוגדלות (כראוי למילה הראשונה בתפילה זו). הראשונה לקוחה ממחזור מנהג אשכנז המערבי לימים נוראים, שנכתב במאה ה-13 ושמור בספריית המדינה בברלין  (Ms. Or. fol. 10).


הדוגמה השנייה היא מסידור אשכנזי לכל השנה, שנכתב במאה ה-13 או ה-14 ושמור בספריה הלאומית בפריז (Ms. hebr. 644). בתמונה אפשר גם להבחין במחיקות הצנזור.


ד. העדות הטקסטואלית

עדות ישירה לקריאת 'הוא' בקול גדול מצא וידר במשפט חידתי שנדפס בחיבור הסאטירי עלילות דברים. חיבור זה מבקר את התפתחותה של הדת היהודית בכיוון שלדעת הכותב אינו נכון ואינו ראוי. ראובן בונפיל הוכיח כי חיבור זה, שנדפס לראשונה מתוך כתב יד רק בשנת 1864 (בקובץ אוצר נחמד, ד, תרכ"ד), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (מחקרו פורסם בקובץ אשל באר שבע, ב, 1980). וכך כתב מחבר הספר: 
ביום ההוא פתחו את פיהם ויתנו קול גדול גם כחשו בה' ויאמרו לו הוא (עמ' 188).בפירוש שצורף לעלילות דברים (שנכתב כנראה על ידי המחבר עצמו) הוצע שכוונת 'ביום ההוא' היא לראש השנה, והקריאה בקול גדול היא צעקת 'הוא' בתפילת 'עלינו לשבח', שיש בה, לדעת הכותב, משום הכחשת ה'.
עמ' 203
וידר הציע הסבר מורכב לכך ש'ביום ההוא' הוא אכן ראש השנה: 'ביום ההוא' משמש במקרא ציון ליום הגאולה; במקורות חז"ל נחשב ראש השנה ליום הגאולה, למשל 'בתשרי עתידין ליגאל: אתיא שופר שופר: כתיב הכא "תקעו בחדש שופר", וכתיב התם "ביום ההוא יתקע בשופר גדול" ' (ראש השנה, יא ע"ב); המסקנה היא: 'ביום ההוא' הוא ראש השנה.

לדעתי אין צורך בהוכחה סבוכה כזו וההסבר הוא פשוט יותר. 'ביום ההוא יתקע בשופר גדול' הוא פסוק הנאמר בסדר שופרות בתפילת ראש השנה. ומהו יום התקיעה? הווי אומר, ראש השנה. אם כך 'ביום ההוא' הוא בוודאי ראש השנה, והגאולה אינה עניין לכאן.

ה. צעקת 'הוא' בבתי כנסת ספרדיים

בהמשך סיפר וידר כיצד התגלה לו, להפתעתו, שספרדים הנוהגים 'מנהג ירושלים' קוראים גם הם בקול רם 'הוא', אבל לא בתפילת 'עלינו לשבח' אלא בפיוט שנאמר בימי הסליחות:

[...]עמ' 416-415
מדובר בפיוט 'מיוחד באהיה אשר אהיה', שזהות מחברו ומועד חיבורו אינם ידועים. לענייננו נדון בשורות אלה מתוכו: 
אֶחָד אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם, עֵדוּתֵנוּ בְּכָל־יוֹם פַּעֲמַיִם,חַי וְקַיָּם הוּא, מָלֵא רַחֲמִים הוּא, מָלֵא זָכֻיוֹת הוּא. באתר 'הפיוט והתפילה' אפשר להאזין להקלטהשל פיוט זה מפיו של משה חבושה ולשמוע את קהל המתפללים קורא בקול שלוש פעמים את המילה 'הוא'.
ו. צעקת 'הוא' אצל הסוּפים

וידר, שהיה בקיא בדת האסלאם, והתמחה במיוחד בזיהוי השפעות סוּפִיוֹת על התפילה היהודית (וההפך), דן במאמרו גם בצעקת 'הוא' באסלאם. בין שמותיו וכינוייו המרובים של אלוהים באסלאם מצוי גם השם 'הוא'. וידר שיער שהמוסלמים נטלו שם זה מן היהודים (הרי ראינו ש'הוא' כבר שימש כשם האל במקרא), כפי שנטלו מהם תארי אלוהות אחרים כמו 'רחמן' או 'חי וקיים' (עמ' 418). עם זאת, יש באסלאם גם קו ייחודי, והוא השמוש בכינוי 'הוא' בטקסים אקסטטיים סוּפִיים הנקראים ד'יכּר (הזכרה). בטקס זה מזכירים את שמות האל תוך תנועה רפטיטיבית המלווה גם בצעקת 'הוּ' ו'הֻוַ', הן כמענה לקריאת פסוקי קוראן ושמות האל הן כקריאה קצובה. כדי לסבר את האוזן והעין, הנה תיעוד של טקס מרהיב ומהפנט כזה של סופים בטורקיה. שימו לב לקריאות 'הו' החל מן הדקה ה-14. 


וכאן טקס דומה, צנוע יותר, שצולם בקהיר. טקס זה נקרא הַדְרָה. הקשיבו לקריאות 'הו' בדקה 4:45:



וידר שלל את הקשר בין צעקת 'הוא' בתפילת 'עלינו לשבח' לבין טקסי הד'יכּר. ראשית, בשל הריחוק הגאוגרפי, הדתי והתרבותי בין יהודי אשכנז לבין סופים מוסלמים, ובעיקר משום תפקידה השונה לגמרי של צעקת 'הוא' בשני המקרים. 

עמ' 419
אלא שצעקת 'הוא' אצל הספרדים – שאני. במקרה זה אין לשלול את האפשרות של השפעות גומלין:


ז. זיקתו של הפיוט לספרות הסוד הקדומה
וידר דן בפיוט 'מיוחד באהיה אשר אהיה' ובתפילת 'עלינו לשבח' ללא התייחסות להקשרם בתוך עולם התפילות והפיוטים העבריים הקדומים. את יתדות טיעונו, בדבר ההשפעה של הד'יכּר על פיוט זה, תקע במקבילות שמצא בין פיסקה אחת בפיוט לבין טקסטים של טקסי הד'יכּר. כך למשל הציע, שהמשפט 'אחד אלהינו בשמים' שבפיוט מקביל לקריאה 'אין אלוה אלא אללה'. אלא שאין בין שני המשפטים הללו שום זיקה לשונית. אכן, שניהם מבטאים את אמונת הייחוד, אלא שהמשפט העברי נטוע היטב ב'קריאת שמע' וקשה לראות בו הד לסיסמת הייחוד הערבית. את התואר 'חי וקיים' שבפיוט הקביל וידר לקריאות 'אלחי' ו'אלקיום' אצל המוסלמים. כאן יש אכן זהות לשונית, אלא שהצירוף הערבי – גם לדעת וידר – מן העברית הוא שאול, והוא שכיח בתפילות ישראל ובפיוטיו: בתפילת 'ברוך שאמר' ('חי לעד וקיים לנצח'), בברכת 'מעריב ערבים' בנוסח אשכנז ('אל חי וקיים תמיד'), בתפילת 'אמת ויציב' ('ברכות והודאת למלך אל חי וקיים'), בפיוט 'ונתנה תוקף' ('ואתה הוא מלך אל חי וקיים'), ב'אתה הוא אלוהינו' ('חי וקיים נורא ומרום וקדוש') ועוד. מי שהתפילות והפיוטים הללו שגורים על פיו, האם יזדקק לטקסי הד'יכּר כדי לכלול אותם בפיוטו?

וידר מצא מקבילות רבות נוספות, שלא את כולן הזכרנו, וצירופן יחד עשוי לשכנע את המעיין בזיקתו של הפיוט לטקסים הללו. אבל בין כך ובין כך, זיקתו התוכנית, הלשונית והצורנית של הפיוט ליצירה העברית מכרעת יותר, ויש בה גם, כפי שנטען, להסביר את צעקת 'הוא'. דיון בפיוט הספרדי ובתפילת 'עלינו', מתוך ההקשר העברי המתבקש, יעלה שאֵלֶה נטועים בפיוט הקדום של חוגים מיסטיים המזוהים עם בעלי ספרות ההיכלות והמרכבה, שתרומתם לפיוטים הקדומים ולתפילה נדונה בספרו של מאיר בר-אילן סתרי תפילה והיכלות (אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ז). אפשר להציע, בניגוד לדעתו של וידר, שכשם שקדמו היהודים למוסלמים בהעניקם ל'הוא' משמעות של כינוי אלוהות, כך גם קדמו להם בשימושה של מילה זו לצרכים אקסטטיים. ממילא אפשר לשער כי גם יהודי המזרח וגם יהודי המערב נטלו את צעקת 'הוא' מאותו מקום שנטלוה המוסלמים, קרי ספרות הסוד הקדומה. 
כדי להוכיח זאת נעמיד את הפיסקה מתוך הפיוט 'מיוחד באהיה אשר אהיה' כנגד פיסקה קצרה מתוך קדושת 'כתר' בנוסח הספרדים:
אֶחָד אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם
עֵדוּתֵנוּ בְּכָל־יוֹם פַּעֲמַיִם

חַי וְקַיָּם         הוּא
מָלֵא רַחֲמִים   הוּא
מָלֵא זָכֻיוֹת     הוּא

('מיוחד באהיה אשר אהיה')


אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה
שְׁמַע יִשרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד

הוּא   אֱלֹהֵינוּ הוּא   אָבִינוּ הוּא   מַלְכֵּנוּ הוּא   מוֹשִׁיעֵנו
(קדושת 'כתר') שתי השורות הראשונות שבפסקאות האלה זהות בתוכנן וגם במילות המפתח שלהן, בהיפוך סדר השורות. לאחר מכן באה בשתי הפסקאות ליטאניה קצרה (ליטאניה היא תפילה העשויה חוליות של קריאת בקשות קצרות והדומות זו לזו, שבסוף כל אחת מהן או בתחילתה בא מענה קבוע מפי הציבור), שחוזרת בה המילה 'הוא' בחילוף מקומה: אפיפורה בפיוט ואנאפורה בקדושה. שתי הפסקאות נבדלות בתארי האל שלהן, אבל יש לשים לב שהפיוט הקדום הוא בעל מבנה צורני פשוט ביותר, ובמידה מסוימת כמעט חסר מבנה תוכני: אפשר להחליף בין השורות, או להחליף את תארי האל, בלי לפגום באיכותו הפיוטית. שתי הפסקאות נבדלות זו מזו בדברים זניחים.

כבר הוכח כי אחד ממקורותיה הקדומים של הקדושה היא ספרות ההיכלות, ולגבי הליטאניה שבקדושת 'כתר' נוכל לדייק אף יותר. על הזיקה שבין הפסוק 'הוא אלהינו' שבקדושה לבין הפיוט 'אין כאלהינו' הנאמר בשבתות, עמדו כבר חכמי ימי הביניים. בסידור המיוחס לר' שלמה בן ר' שמשון מגרמייזא, מחכמי גרמניה במאה ה-11, נכתב: 'ולפי שאמרנו בקדושה "הוא אלוקינו" פותחין "אין כאלוקינו" ' (סידור רבנו שלמה, מהדורת משה הרשלר, תשל"ב, עמ' קעח). ואכן ההקבלה בין שני אלה היא כמעט מושלמת:
אין כאלוהינו   אין כאדונינו   אין כמלכנו    אין כמושיענו. הוא אלהינו     הוא אבינו      הוא מלכנו     הוא מושיענו. 
למעט חילופי אדונינו – אבינו, זהים כינויי האל בשני הטורים וסדרם שווה.
מקורו של הפיוט 'אין כאלוהינו' ידוע היטב. הוא מצוי בגירסה קרובה לזו שבסידורים שלנו בספר הקדום שיעור קומה (נכתב במאה השנייה או השלישית לספירה), ובגירסה פשוטה יותר גם בחיבור היכלות רבתי (בר-אילן, סתרי תפילה והיכלות, עמ' 21-19). בר-אילן הביא בספרו גם ליטאניה אחרת מאותו חיבור, שהמילים החוזרות בה הן 'מלך' ו'הוא' (עמ' 56). גירסה זו נלקחה ממהדורתו של פטר שפר ובה נכתב: 'מלך ישראל הוא / מלך אהוב הוא / מלך ברוך הוא / ... מלך תומך הוא / מלך עניו הוא / מלך חנון הוא'. יש בה 25 שורות שסדרן אלפביתי (פרט לשורה הראשונה ולשתי האחרונות). גירסה קצרה יותר מצויה בכתב יד ותיקן 228, שמצוטט במאגר המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. כדוגמת הפיוטים הללו אנו מוצאים גם את הפיוט האשכנזי המוכר היטב מן ההגדה של פסח 'אדיר הוא', שבו, כמו בפיוט הספרדי, משמשת המילה 'הוא' כאפיפורה, ואכן מאיר בר-אילן, במאמרו 'מפיוטי ההגדה: "אדיר הוא" ו"אדיר במלוכה" ' (הערה 6), הזכיר את מחקרו של וידר, ושיער שצעקת 'הוא' קשורה לפיוט זה או ל'הוא אלהינו' שבקדושה. על פי ההקבלה שהראינו לעיל, בין הפיוט לבין הקדושה, נראה שהזיקה לקדושה היא העיקרית.

מרכבה שלמה, מהדורת עקיבה פרוש, ירושלים תרפ"א, דף לה ע"ב
ערכן הפיוטי של הליטאניות הפשוטות הללו אינו רב. אולם דווקא בשל פשטותן רב כוחן לשמש כלי לדבקות מיסטית ואקסטטית, ואפשר שאכן לכך שימשו את חוג יורדי המרכבה. הפיסקה מתוך הפיוט 'מיוחד באהיה אשר אהיה', שבה עסקנו, שייכת אם כך לקורפוס פיוטים שמקורם בחוגי מיסטיקנים עבריים שקדמו לסוּפִים שנים הרבה. אפשר אפוא שצעקת 'הוא' בבתי כנסת ספרדיים שבירושלים היא המשכה של מסורת פיוטית עברית, שממנה נטלו גם מיסטיקנים מוסלמים.
לבסוף נשוב לתפילת 'עלינו לשבח'. גם זו מקורה בספר מעשה מרכבה, בשינויים קלים מן הנוסחים שבסידורי התפילה והמחזורים (בר-אילן, סתרי תפילה והיכלות, עמ 32). אמנם 'הוא' מופיע בתפילה זו רק פעם אחת, אבל אפשר שברקעו של מופע בודד זה עומדת ליטאניה שממנה נלקח, וצורת ביטויה של שורה זו באשכנז, הקריאה 'הוא', היא הד לדרך שבו נצעקה אי אז בעידנים קדומים.
________________________

דב סמט הוא פרופסור (אמריטוס) בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וחוקר בתורת המשחקים

מכירים את ההרגשה שקניתם מוצר מסוים, סתם כי הוא נראה יפה, אסתטי, משך לכם את העין? כעבור שבוע- שבועיים את רוכשים מוצר יעיל יותר, וככל שהזמן עובר את מבינים שאין תועלת במוצר הראשון והוא מונח שם לחינם. זה בדיוק הזמן הנכון להיפטר ממנו. אותו הסיפור עם קווני הכדורגל. The post הקסם להעלמת הקוון appeared first on הזווית.

בימים אלה, נבחנת יכולתם של חומרים אלה להילחם בנגיפים הפוגעים בבני-אדם, ובהם נגיפי השפעת והקורונה

מה לראות היום בטלוויזיה (חמישי): המתווך, פצצה, דנמרק, יום גשום בניו יורק, ג'קסי, דוגמת הדרקון, סוכני שילד, סטאמפטאון, עושות כותרות, ג'ודה, זהו זה, אהרוני וגידי. — שלל מהנכר: ארצ'ר – עונה 11 לקומדיית האנימציה (בהמשך גם בנטפליקס). פרק אחרון לעונה של Des. וגם שני פרקים של Raised By Wolves, ה-100, Star Trek Lower Decks, L.A.'s […]