מועצת העיתונות מצאה את "ישראל היום" אשם בפרסום סדרתי של סקרים המפלים את החברה הערבית והצגתם לקוראים באופן מטעה • משום שהעבירות האתיות אירעו לפני כשלוש שנים, המועצה הסתפקה בנזיפה

אין לי כוח לכתוב , אין לי זמן , אין לי חשק. אין לי אין לי אין לי אני כמו יגאל הורוביץ , זכרונו לברכה , נראה לי , שר האוצר של הליכוד, כל זמן היה אומר ״אין לי , אין לי״ אני במדרון . מה רבי נחמן אומר? תורה ו׳ ״כְּשֶׁרוֹצֶה אָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי … המשך צדיק במצודה הרמה

התכנית הדו-שנתית לכוריאוגרפיה בכלים | צוות מוז"ה, אגף החינוך של המוזיאון מתרחב | פרויקט ״איים ברשת״ | הכנס השלישי של העמותה לחקר נשים ומגדר באמנויות | "Mother Opium" | קותימאן מגיע ל"לשם שמיים" הפוסט רב ערב 15.06.21 הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

"אם המגפה לימדה אותנו שמוזיאונים לאמנות עכשווית להמונים הם לא בני-קיימא בטווח הארוך, במיוחד בתקופות דרמטיות, היא גם חשפה איך מוזיאונים לאמנות עכשווית מסוג אחר עשויים לבסוף להפציע כאופציה היחידה". ניקולא טרצי במאמר מתוך גליון הבכורה של כתב-העת לאמנות "טיוטה" הפוסט המוזיאון לאמנות עכשווית של העתיד: אלפון הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

 ‏💣במשרד המשפטים אמנם שקלו ברצינות הסדר כופר כספי לאריה דרעי, אבל הכיוון כרגע הוא ללכת לכתב אישום. הסיבה: עברו הפלילי של דרעי מהווה מכשול וכן העובדה שמדובר באיש ציבור. עם זאת, כיוון שלאיש אין רצון אמיתי לנהל את התיק, תהיה פתיחות רבה להסדר טיעון לאחר הגשת כתב האישום. (חדשות 13).

אומנם כולנו כבר מריחים את הסוף של תקופת הקורונה, אך האמת היא, שזו הייתה תקופה מאוד מאתגרת. לא רק המדינה שלנו הייתה משותקת לחלוטין, אלא גם העולם כולו, ולכן ברור מדוע, אחרי כל כך הרבה חודשים קשים, גם אתם זקוקים לחופשה. הפוסט אז מה מציעים בתי המלון אחרי תקופת הקורונה? הופיע ראשון בבאמפר

  The Drowned Giant / J G Ballard  
נתקלתי בסיפור הזה בסדרה Love, Death + Robots של נטפליקס, סדרת סרטוני אנימציה קצרים שמבוססים על סיפורי ז'אנר, שבה הוא חותם את העונה השנייה. בעקבות הסרטון הלכתי לקרוא את הסיפור. הסרטון עשוי היטב ונאמן למדי לסיפור המקורי ובהחלט שווה לצפות בו. "בבוקר שאחרי הסערה הגופה של ענק שטבע נסחפה לחוף שמונה קילומטרים מצפון מערב לעיר". כך מתחיל הסיפור, שאין לו למעשה עלילה. הוא מסופר בגוף ראשון על ידי מספר ששמו לא נמסר לנו וכל מה שהוא אומר על עצמו, בהערת אגב, הוא שהוא ועמיתיו עוסקים במחקר כלשהו בספרייה. אין שום פרטים מזהים אחרים של המקום, הדמויות, הזמן וכן הלאה. הסיפור הוא בעיקרו שורה של תיאורים של ביקורים של המספר בחוף שאליו נסחפה גופת הענק. הוא מתאר את ההתרחשויות סביב הגופה, את התגובה אליה. באלארד בחר צורה מרתקת בעיניי לספר מחדש את אחד הסיפורים הכי יסודיים של הז'אנר – סיפור המפגש. מפגשים עם יצורים זרים הם לחם חוקו של הז'אנר בכל צורותיו מאז ומעולם, בין אם אלה חייזרים או חדי קרן. למעשה המפגש עם יצורים שלא מן העולם הזה הוא מוטיב קדום הרבה יותר שנמצא במעשיות עם ואגדות, והוא גרסה של אחד הסיפורים האנושיים הבסיסיים ביותר – המפגש עם האחר. הדבר המעניין בסיפור של באלארד הוא הפסיביות של הזר. בניגוד לגוליבר בליליפוט מה שנשטף על החוף כאן היא גופה, ולא אדם חי. ההשפעה של המפגש עם השונה על העולם היום-יומי, שהיא לב לבם של סיפורים כאלה, מוגבלת מעצם עובדה זו. כל מה שאפשר לראות היא את התגובה של הסביבה ולא את ההשפעה של הפעילות של הזר. דבר נוסף שהפסיביות הזו מאפשרת לבאלארד לתאר בצורה מעניינת הוא את ההשפעה ההפוכה, זו של הסביבה על הגורם הפנטסטי, הענק.  ההשפעה על הסביבה באופן לא מפתיע, הופעת הגופה על החוף מעוררת עניין. הראשונים להבחין בה הם דייגים, והם מביאים את הבשורה לעיר, והחדשות מעוררות זרם של אנשים שמגיעים לחוף. אחרי החשש הראשוני שמעוררים המחזה יוצא הדופן והגודל של הגופה, מתחילה התנהגות אופיינית לתיירים. המוני אנשים מגיעים מהעיר, סקרנים אחרים צופים בגופה מסירות דיג בים, ולבסוף אנשים מתחילים לטפס על הגופה. המספר מתאר בשלב מסוים שהם ישבו על הפנים של הענק "כמו זבובים". השוטרים שמגיעים לחוף מוותרים על הניסיון להשליט סדר וביום הראשון "אלף אנשים היו על החוף, לפחות מאתיים מהם עומדים או יושבים על הענק". השוטרים מפנים זמנית את ההמון כדי לאפשר לקבוצת מדענים לבחון את הגופה, אבל בסופו של דבר היא נשארת לחסדי הקהל. כאשר המספר חוזר לחוף שלושה ימים לאחר מכן הקהל הרבה יותר קטן, והחוף הפך למקום שאליו באים לערוך פיקניקים. מי שעוד מגיעים כעת לענק הם נציגים של העירייה שדנים בשאלה איך לפנות אותו ובעלי קרקסים ומוסדות דומים שרוצים אולי לנצל אותו, אבל גם הם הולכים כלעומת שבאו. ביום למחרת, כשהמספר מגיע אחר הצהריים, יש אפילו פחות אנשים, רק חמישים או שישים, וזו הפעם הראשונה שהוא עצמו מטפס על הענק (אדון בהשפעה על המספר מאוחר יותר). ככל שהזמן יעבור פחות ופחות יגיעו לחזות בענק ובמקום הסקרנים יגיעו חברות מסחריות שירצו לנצל את הגופה – חברה לייצור דשן תקטע ממנו חתיכות והשומן ינוצל לתעשייה. בשלב זה לא רק התנהגות אנושית מושפעת מנוכחות הענק, אלא לגופה מתחילות להיות השפעות פיזיות על הסביבה. ראשית צחנת הריקבון מבריחה חלק ממי שבאו לראות אותה קודם ולאחר מכן נוזלי גוף יכתימו את החוף. חודשים אחדים לאחר שנשטף לחוף ההשפעה בעת ובעונה אחת מתרחבת ומצטמצמת. היא מתרחבת בכך שהיא מגיעה לעיר עצמה (ולא מוגבלת לחוף) כאשר חלקים של הענק יחלו להופיע בכל מיני מקומות, בהקשרים שונים זה מזה. למשל חלק מאבריו נלקחו למוזאון לטבע, עצמות הירך מתנוססות מעל קצבייה גדולה וצלעות משמשות ליצירת שער קישוטי בגן של בית פרטי. אבל הענק עצמו כגוף שלם, וכאישיות, מפסיק להתקיים והנוכחות בחוף עצמו הולכת ומצטמצמת, כפי שאראה בחלק הבא.  ההשפעה על הענק כאשר יש בסיפור דמות חיה ופעילה של זר צפוי שהיא תשתנה בגלל האינטראקציה שלה עם הסביבה והדמויות האחרות, אבל באלארד מצליח בצורה מאוד מעניינת לתאר דרך עיני המספר שלו את השינויים שעוברים על הזר, הענק, שהוא רק גופה. ההשפעה היא לא רק פיזית, ולכן צפויה יחסית, אלא במפתיע גם על האופי שלו. בראשית הסיפור הענק מתואר כגבר צעיר שמת בשיא אונו. הוא משדר כוח, אצילות ואפילו בריאות. באלארד מתאר אותו כפסל יווני ומתעכב על תיאור שרירי הזרועות הגדולים שלו. אפילו כאשר הגלים והגאות מתחילים להזיז את הענק התנוחה שלו היא תנוחה של גיבור הומרי. אבל עם הזמן, זה מתחיל להשתנות. כוחות חיצוניים מתחילים להשפיע על הענק. הגלים והגאות, כפי שהזכרתי, משנים את התנוחה שלו ועם הזמן מרחיקים אותו עוד ועוד מקו המים. בני האדם שמטפסים עליו משאירים עליו עקבות של רגליים. ברֵכת מי הים הקטנה שהייתה בכף ידו מתרוקנת. ילדים בונים ארמון חול על החזה שלו. תהליכי הריקבון הטבעיים והחשיפה לאיתני הטבע משנים את תווי פניו ואת עורו ומבגרים אותו. המספר אומר שהוא לובש מראה של "בגרות שניזונה היטב שכעת אפילו רמזה על ההשחתה הגוברת שתבוא בעתיד". והשינוי הזה משפיע גם האישיות שלו, או לפחות על האישיות כפי שהמספר תופס אותה. שלב חשוב בשינוי המראה של הענק הוא הזמן שבו המספר מעז סוף-סוף לטפס עליו אחרי כמה ימים. השינוי נובע לא רק מההשתנות של הגופה, אלא גם מנקודת המבט החדשה של המספר. ראשית הוא עד מקרוב להשפעה האנושית על הגופה. בשלב מסוים הוא דורך בנקודה כלשהי על החזה ו"משב של גז מצחין" פורץ מהגופה. שאריות ההירואיות שהוא מייחס לענק נעלמות. זו גם הפעם הראשונה שהוא רואה השחתה של הגופה, כאשר הוא מגלה שאחת מכפות הידיים נגדעה. הוא מתאר את זה במילים "אני כנראה עד לקיצה המתקרב של אשליה מפוארת". משם והלאה הגופה הופכת למשאב. פיגומים מוקמים סביבה, העור מקולף, איברים נגדעים ובשלב כלשהו הראש מוסר ונעלם. ככל שהתהליך הזה מתקדם האנושיות שהייתה בענק הולכת ונעלמת, מן הסתם. חלקים שלו מתפזרים ברחבי העיירה כפי שתיארתי, חלקים אחרים נלקחים למקומות מרוחקים יותר (איבר המין שלו מוצג במופע מוזרויות נודד, כשהוא מתואר בטעות כאיבר מין של לווייתן). לבסוף הוא הופך לחלק מן החוף, עצמותיו הן רק עוד מקום שעליו עומדים השחפים, והענק עצמו הופך בזיכרון האנשים לחיית ים אגדית כלשהי.  ההשפעה על המספר במידה ידועה כבר הראיתי את ההשפעה על המספר, מכיוון שהוא זה שמתאר לנו את השינויים בסביבה ובענק. התהליך שהענק עובר – מדמות הירואית למשאב ואז לעוד אחד מתוואי הנוף – הוא למעשה השתנות הדרך שבה המספר תופס אותו. זה תהליך של התפכחות מאשליה, של הפיכת יוצא הדופן, המוזר, החריג, ליום-יומי. אבל יש עוד נקודה אחת לקראת סוף הסיפור שאני רוצה להתעכב עליה. כאשר המספר מתחיל לראות את חלקי הענק מופיעים בעיר יש לו התגלות. חלקים אלה בעיניו "נראים כמביעים יותר טוב את תמצית התפארת המקורית האמתית של הענק" ממה שנותר ממנו על החוף. ואז יש לו מעין "חזות עצמות יבשות" של הענק שבו השרידים שלו קורמים עור וגידים והענק עושה את דרכו חזרה אל החוף.   באלארד הוא אחד מהסופרים החשובים של "הגל החדש" של שנות ה-60 וה-70 (הסיפור נכתב ב-1964), זמן שתואר כתקופה שבה הדגש של הז'אנר עבר from outer space to inner space, שבה החל עיסוק רציני ועמוק יותר בדמויות ובדרך שבה הן מתפתחות. במידה ידועה, הסיפור הזה מייצג היטב את המגמה הזו. בכך שבאלארד כותב זר פסיבי לחלוטין, גופה, הוא מכריח אותנו לשים לב לשינויים שקורים לאנשים במפגש עם הזר הזה. למעשה הוא מכריח אותנו לשאול איך אנחנו היינו משתנים במפגש כזה. לשינוי הטכני לכאורה בסיפור מוכר יש השפעה עמוקה על הדרך שבה אנו קוראים אותו.

"לא רק לצעקות. גם ללחישות שלי אנשים מקשיבים" – שמואל פלאטו שרון. פנים הרוסים. דמעות נשפכות פנימה. לכן הן לא צובעות את לחיו. האכזבה מכופפת את גבו. לאט הולך. זה ידידנו המשורר / הסופר המוכר מ. רטוכי. עוד פעם הוא … להמשיך לקרוא ←

אפל השיקה את שירות הסטרימינג שלה, אפל tv פלוס, ב-1 בנובמבר, 2019, ומרגע ההשקה הציעה מנוי חינם למשך שנה לכל מי שרכש את אחד ממכשירי אפל, תוקף שכבר הוארך פעמיים מאז וסיפק גישה בחינם למנויים מסוימים לתקופה הקרובה לשנתיים. החל מיולי, החברה תצמצם את המבצע ותציע 3 חודשי מנוי חינם בלבד. האסטרטגיה של הענקת מנוי חינם […] The post אפל מצמצמת את תקופת מנוי החינם לאפל tv פלוס first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.

בשעה 17:50 התקבל דיווח במוקד מד"א במרחב נגב על שני פצועים מירי באזור התעשייה ברהט. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ופינו לבי"ח סורוקה גבר בן 35 במצב קשה ולא יציב וגבר בן 37 במצב בינוני.  שוטרים הגיעו למקום, החלו בתחקור הזירה ובסריקות. נפתחה חקירה. The post שני פצועים מירי ברהט appeared first on פוסטה.

מרבית ספרי הנעורים האמריקאיים מתארים, פחות או יותר, סביבות חיים דומות, עיירה נידחת קצת יותר או קצת פחות, בית ספר אחד שכולם לומדים בו, חבורת המקובלים, חבורת הלא מקובלים, החנונים. ספרי הנעורים האמריקאיים מתארים בדרך כלל נער או חבורת נערים, והקוראת מלווה אותם בהתבגרותם. מעטים הספרים שעוסקים בנערות. ואם נכתב הספר על נערה, הרי שהיא […]

את המלחמה בעזה יש לראות כמחאה לגיטימית של הדרום הגלובלי בשלטון היהודי-ישראלי-אשכנזי. על כן, עלינו לבנות היסטוריוגרפיה של סולידריות בין מחאות שונות שבין הירדן לים, ולהכיר בלגיטימיות של חמאס הפוסט המחאה הפלסטינית צודקת הופיע ראשון בהעוקץ

פוסט מס' 990. פַּכִּים קטנים. טורניר הטניס של רולאן גארוס וכתיבתו הרוחנית, הסוערת, והמנופחת אודותיה עד כדי כמעט אובדן עשתונות של המְסַקֵר הנרגש אלון עידן בעיתון "הָאָרֶץ" (יום ראשון-13 ביוני 2021) פלוס "כוכב נולד" המשודרת בערוץ 12 בראשות צוות המנחים … המשך קריאה ← The post פוסט מס' 990. פַּכִּים קטנים. טורניר הטניס של רולאן גארוס וכתיבתו הסוערת והמנופחת אודותיה עד כדי כמעט אובדן עשתונות של המסקר אלון עידן בעיתון "הָאָרֶץ" (יום ראשון – 13 ביוני 2021) פלוס "כוכב נולד" המשודרת בערוץ 12 בראשות צוות המנחים המופרך, המגוחך, והמביך רותם סלע ו-אסי עזר, פלוס הריאיון הבלעדי אך הריק, הבלתי חשוב שלא נאמר בו כלום, והמיותר לחלוטין שהעניק ראש המוסד הפורש יוסי כהן (מוכשר ומשגשג בתפקידו) אולם גם מתפאר ו-מאוהב בעצמו, בדמותו, ובמצלמות הטלוויזיה של אילנה דיין באולפן של התוכנית "עוּבְדָה" ש-שודרה בערוץ 12 ביום חמישי-10 ביוני 2021. היה מדובר במאום. בזבוז זמנם של צופי ערוץ 12.  פוסט מס' 990. כל הזכויות שמורות לחוקר ולמחבר יואש אלרואי. הועלה לאוויר ביום שלישי – 15 ביוני 2021. first appeared on יואש אלרואי TVblog.

מדעני מכון ויצמן למדע וארכיאולוגים של רשות העתיקות שבו לאתר הארכיאולוגי בוקר תחתית שבנגב, והאירו באור חדש פרק מכונן באבולוציה האנושית

לפעמים דווקא הדברים הקטנים יכולים להיות מעצבנים מאוד, למשל מפסק בלתי-נגיש במכשיר אלקטרוני. הנה שיפצור קטן אבל משמעותי (לי) שביצעתי במכשיר “מחולל אותות” סיני. ביומיום יוצא לי להשתמש במחולל האותות לעתים רחוקות יחסית, אך זהו בכל זאת כלי עבודה חשוב, אפילו אם רק כדי “להזריק” אות שעון בתדר מאוד ספציפי לבדיקה של מיקרו-בקר, או לעבור … להמשיך לקרוא מפסק קדמי למחולל פונקציות ←

אני נולדתי בחבל תיגראי שבאתיופיה. ב-1979, בגיל שנתיים וחצי, עליתי לישראל. אני, כמו עולים רבים מאתיופיה, מרגישה שזהו ביתי האמיתי. כאן חיי. כאן הקמתי את משפחתי. אני לא זוכרת את חיי לפני שעליתי. אבל אני ועולים רבים נוספים מתיגראי לא יכולים להשאיר את העבר מאחור כשנותרו לנו שם קרובי משפחה וחברים. בטח שלא כאשר מתחולל […] הפוסט באתיופיה מתחולל רצח עם, וישראל מסייעת למי שאחראי לו הופיע ראשון בשיחה מקומית

סולידריות עם המאבק לדמוקרטיה במינאמר, כחלק מאירוע שאירגנו בתוכנית הכתיבה של אוניברסיטת איווה.My poetic solidarity with rebellion against the Myanmar coup – For more information

הסטארטאפ הישראלי קארביין (לשעבר ריפורטי) מפתח מערכת המאפשרת לאזרחים ליצור קשר עם מוקדי חירום בוידאו. עכשיו הוא מתחדש בהשקעה חדשה מספקית רפואת חירום אמריקאית גדולה The post עוד 20 מיליון דולר לסטארטאפ הישראלי שמשדרג את ה-911 first appeared on גיקטיים.

בימינו נהוג לחשוב על ליצנים כעל מצחיקים ותו לו - בידור קליל ליום הולדת של ילדים או אתנחתא קומית בקרקס. אבל תפקידו המסורתי של הליצן הוא דווקא להשתמש בחזות הלא מזיקה והתמימה שלו ולהביא את האמת מהדלת האחורית. לתקוע עוגת קצפת בפניו של המלך המושחת. האמנים בתערוכות השבוע עושים שימוש בהומור, צבע וטכניקה בנראות כמעט ילדותית בכדי לחדור את שכבות ההגנה שלנו ולהגיע ישירות ללב. אולי ליצנים ואמנים אינם כה שונים אחרי הכל. הפוסט נשמה של ליצן. המלצות הסופ"ש 17-19.21 הופיע לראשונה ב-Talking Art.

מזמן שמתי לב, שכל הדיגיטל הזה, הוא מדגרה אדירה של רמייה וגניבות.  עוד בטירונות שלי באינטרנט, הייתי מחובר לספקית בשם "נטוויז'ן". והנה, לגמרי במקרה, מתוך עיון בתדפיסי חברת האשראי שאני מקבל, גיליתי, ש"נטוויז'ן" גבתה ממני במשך שנים,  עשרות שקלים מדי חודש בחודשו, על "שרות" שלא ידעתי כלל ש"סופק"  לי.  התקשרתי, והוברר לי, שבלי ידיעתי ובלי […]

אתמול הרגתי עציץ / עוז פרנקלהוצאת ניב126 עמודים אני לא בטוח שהספר " אתמול הרגתי עציץ" הוא ספר שירה, זה יותר כמו סיפורים קצרים מנוקדים בחרוזים וזה בסך הכל ספר נחמד מאוד שברובו מעלה חיוך.עוז פרנקל לוקח סיטואציות בחיים, סיטואציות חלקן הזויות, חלקן מצחיקות, חלקן חביבות וחלקן מעוררות מחשבה ובשפה פשוטה וחיננית עם חרוזים חביבים […]

עידן בז'רנו ראה את הפרק הראשון של "לוקי" והתמוגג ממנו... היי ציון 5 כמעט ושום סרט או סדרה לא קיבלו אצלנו, ולא משנה מתי עשו אותה או מתי היא שודרה/הוקרנה. ביקורת

המלחמה על התודעה היא זירת העימות המרכזית. שם טמון המפתח לניצחון, וישראל היא אחד המוצבים הקדמיים בהתנגשות הגלובלית שמתרחשת בין השמאל והימין. כדי לנצח בה, צריך לצלול לעומק המאבק. The post התנגשות התת-ציביליזציות appeared first on מידה.

לצפות בכוכבים / ג'ן ואנגהוצאת כנרת208 עמודיםמאנגלית: דנה טל הילדה שלי מכורה לאיזה סיטקום בנטפליקס שנקרא אלכסה וקייטי שזה על שתי חברות נערות שגרות בסמוך ולאחת מהן מתגלה סרטן, לפעמים חברות מתגלה ברגעי משבר, ספר הקומיקס הקסום הזה הזכיר לי את הסדרה הזו והזכיר ומזכיר שחברות נמדדת גם ברגעי משבר.מון היא יחדה די מוזרה, היא […]

למרות המלצת הוועדה לבחינת מעמד לאשר את בקשתה של איישי בת ה-15 להישאר בישראל - שר הפנים לשעבר דרעי הורה לגרש אותה. בגימנסיה הרצליה, שם נחשבת איישי לתלמידה מצטיינת והקימה קבוצת כדורעף, נערכים לערעור ולמאבק וחוששים מהתוכניות של השרה איילת שקד The post "איישי תהיה תלמידה שלנו עד סוף התיכון, לא ניתן שאיש יגרש אותה" appeared first on המקום הכי חם.

After decades of living in Sheikh Jarrah, Hadaya Sabag and her family are once again in danger of deportation along with several other families.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קמה על מנת לפקח על יישום החוק בנושא, וגם קיבלה את הכלים לעשות את זה. אלא שכפי שחושפים שורה ארוכה של מסמכים, לנציבות יש מגבלה בולטת שהטיל עליה לא אחר מאשר משרד המשפטים שלו היא כפופה: אסור לה לפעול נגד מוסדות המדינה ומשרדי הממשלה. תחקיר שומרים The post נציבות עם מוגבלות: "זה גוף בלי שיניים, אין עם מה להילחם" appeared first on המקום הכי חם.

יצא לי בעבר לבדוק לשם סקרנות – אתרים של כל מיני ידוענים מקומיים. הבדיקה היתה די פשוטה, בדיקת גירסת וורדפרס ותוספים. אם הייתי מוצא כי גירסת הוורדפרס ו/או התוספים היו ישנים, הייתי שולח הודעה או אימייל לבעל האתר ומסביר בפשטות מה הוא צריך לעשות כדי לעדכן. אני הפסקתי עם הנוהג ברגע שאידיוט או שתיים החליטו … להמשיך לקרוא יש לך אתר? הוא מעודכן?

שיעורי הקבלה לצפייה, להאזנה ולהורדה. בשיעורים לומדים מתוך מקורות הקבלה. השיעור מבוסס על קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "ללכת בהתגברות". חלק א': שיעור בנושא "ללכת בהתגברות" (המשך מקטע 8) לצפייה/האזנה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו | להורדה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו | MP3 קטעי מקור | קטעים נבחרים לצפייה/האזנה: | MP3 אודיו | ... The post שיעור הקבלה היומי 15.06.21 appeared first on קבלה, מדע ומשמעות החיים - הרב מיכאל לייטמן.

את מבנה המגורים הגדול ביותר שהוקם בחיפה באמצע שנות ה-30 תכנן האדריכל שמואל רוזוב בשכונת גאולה שבחיפה, כיום חלק משכונת הדר הכרמל. הבניין היה יוצא דופן לא רק הודות להיקף שטחו הבנוי הגדול שהכיל עשרות רבות של דירות, אלא גם הודות לגובהו שהתנשא לשש קומות, ריבוי הכניסות שהגיע לשבע וגם שלוש המעליות שהותקנו בו והיו […]

תפקיד ההורה לעצב את הילד, להכין אותו לחיים, לקדם אותו לכיוון שנראה לו נכון. (הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי ויעל לשד-הראל) תוכנית הטלוויזיה "חיים חדשים" בנושא " משפחה וילדים: תקשורת במשפחה עם ילדים קטנים". לצפייה/האזנה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו | להורדת התוכנית: | MP3 אודיו | MP4 וידאו | נושאים ... The post חיים חדשים 1309 – תקשורת במשפחה עם ילדים קטנים appeared first on קבלה, מדע ומשמעות החיים - הרב מיכאל לייטמן.

לפני 5 שנים נפרדנו בטרם עת ממאיר בנאי, פרידה כואבת ומתמשכת לתרבות הישראלית. מאיר הלך מאתנו, אך מילותיו, מנגינת הלב שלו וקולו הנדיר והחודר היישר אל הלב והנשמה, צרובים עמוק לנצח. נשארנו עם השירים, שנותרו כמתנה נדירה של זיכרון, געגועים ואהבה. נוגעים, וחשופים. בתאריך 17 באוגוסט יתקיים ערב חד פעמי בו יתחברו על במה אחת, משפחה, חברים ושותפים לדרך, לשיר, לנגן, לספר, … הפוסט שרים מאיר בנאי הופיע לראשונה ב-הבלוג של יובל אראל.

בזמן שפלייאוף לא ישנים והלילה: אטלנטה מנצחת בשיניים את פילדלפיה ומשווה את הסדרה, במערב הקליפרס מביסים את יוטה וגם שם שוויון 2 בסדרה.    אטלנטה הוקס 103 – פילדלפיה 76' 100 (2-2 בסדרה) (דני אייזיקוביץ) אפשר לסכם את הניצחון של אטלנטה הלילה בשתי נקודות עיקריות: הערב הרע של ג'ואל אמביד ו 18 אסיסטים של יאנג.  […]

אמנם האביב כבר מפנה את מקומו לטובת הקיץ, אבל את פסטיבל הקולנוע הבינלאומי של דוקאביב אנחנו מוכנים לחגוג בכל תאריך שרק יתנו לנו. למעשה, עשינו את זה לאורך כל השנה עם מיזם דוקוסטרים ומהדורות מקוונות אחרות מבית היוצר של עמותת דוקאביב. אבל התגעגענו עד מאוד לאירוע הקולנוע התיעודי הגדול בישראל, שיתקיים השנה בין ה-1 וה-10 […]

במהלך מערכת הבחירות, נפתלי בנט ויאיר לפיד שמרו על קשר דיסקרטי. זה לא עצר את בנט מלתקוף את לפיד. "נפתלי, אם תמשיך כך", איים לפיד באחת משיחותיהם, "אני איאלץ להתחיל לשבח אותך בפומבי". האמון והכימיה בין בנט ולפיד היוו תשתית להפלת נתניהו, אבל זה היה רחוק מלהספיק. בנט נדרש לעזוב את המחנה הפוליטי שלו ולהמר קראו עוד...

בישראל כמעט לא מדברים על רגולציה. ואם כבר מדברים אז השיח בנאלי: ימנים קוראים לביטול והפחתת רגולציה ושמאלנים קוראים להוספת רגולציה. זאת חלוקת התפקידים.למה? ככה.וזה חבל כי העמדות שלנו לא אמורות להיות מוכתבות מראש. ומי בכלל אמר ששמאלנים אמורים תמיד לתמוך בהוספת רגולציה וההיפך? אז כדי להראות שזה לא חייב להיות ככה, בואו נדבר עלהמשך לקרוא "דה רגולציה זה לא עניין של ימנים: 40 שנים לרפורמת ההובלה היבשתית בארה"ב"

בהתחלה כל מה שידעתי לצייר היה איש קו שיושב על אי ומחזיק חכה, ובזכות שנתיים רצופות של עבודה אינטנסיבית (ציירתי כל יום קרוב ל10 שעות מספרי הדרכה וטוטוריאלים ביוטיוב) הגעתי לרמה שרציתי, רק כוח רצון. כישרון? פחות
בשורה התחתונה: תאמינו בעצמכם והיד המאיירת שלכם תלך איתכם עד הסוף.   The post החיים על פי חלפיניו/ אלעד שמואלי appeared first on כולעיצוב.

פתחו יומנים ורשמו – 1 בנובמבר בערב בהאנגר 11 בנמל תל אביב, לראשונה בישראל תזכו לראות ולשמוע בהופעה חיה את הזמר והיוצר, אמן הפולק רוק הבינלאומי אל סטיוארט. מי שאחראי ללהיטי ענק כ – Year Of The Cat, On The Border, Time Passages ועוד. את סטיוארט ילווה הרכב הנגנים בשם The Empthy Pockets  מאלינוי שיקגו. … הפוסט אל סטיוארט מגיע לישראל הופיע לראשונה ב-הבלוג של יובל אראל.

הקומדיה הרומנטית הגדולה שהיא בעצם לא קומדיה רומנטית, אבל היא כן גדולה.

כל התמונות הן של איתמר לויתןקטן, צר ומוצל הוא רחוב יהואש, הנמצא ממזרח לרחוב הירקון (הוא גובל ברחובות מאפו ושל"ג ורחוב רופין חוצה אותו). קטן וקסום הרחוב, מרחק הליכה קצר מחוף הים, והוא אחד הבודדים במרכז תל אביב שעוד אפשר לשמוע בו ציוץ ציפורים מעצי הפיקוס והדקלים. היום רק אנשים אמידים במיוחד יכולים למצוא בו דירה, ובכל זאת גם לפְּלֶבֶּאים יש מה לחפש שם. ברחוב ובסביבתו יש לא מעט מבנים מעניינים שגרו בהם סופרים, משוררים ויוצרים.הרחוב עצמו קרוי על שמו של סופר יידיש שלמה בְּלוּמְגָרְטֶן (1927-1872), סופר ומשורר שהתפרסם בתרגום התנ"ך ליידיש ונודע בשם העט 'יהואש' (לדמותו הקדשנו בבלוג עונג שבת רשימה מיוחדת שכתבה עדנה בר-אל, 'בין ניו יורק לווילנה: יהואש כמשורר ילדים'). שלט הרחוב הנושא את שמו המלא אינו מספר עליו מאומה.ברחוב זה גר הסופר דן צַלְקָה (2005-1936), שאחד מספריו נקרא – ולא במקרה – יהואש ורוכבי המרכבה השמימית (1998), שמספר על יהואש מתרגם התנ"ך.צלקה, יליד ורשה שעלה לארץ ב'עליית גומולקה' (1957), גר במספר 11.בבית מספר 6, פינת רחוב רופין 1, גרה המשוררת דליה רביקוביץ, שהייתה כלת פרס ישראל לשירה (1998).וכך נראית הכניסה לחדר המדרגות בביתה לשעבר של דליה רביקוביץ:מי שיטייל במקום וייזכר במשוררת גדולה זו יוכל לקרוא כאן את 'שיר חצות 1970', שנכתב בשנת 1970 (נדפס בספרה תהום קורא, 1976), ולחפש את הציפור העירונית הקטנה שעפה בגינה ושעליה לא הייתה מוכנה לוותר. אפשר להיזכר בשיר היפה 'שובי לביתך', שגם בו נוכחת 'ציפור אחת'. הנה הוא בלחנו של שם טוב לוי ובביצוע נפלא של שם טוב לוי עצמו ו'האורקסטרה':בבית מספר 8 גרה פרידל שטרן שהייתה ציירת, מעצבת גרפית וקריקטוריסטית בעלת קו ייחודי. היא עלתה לארץ ב-1936 ורוב חייה גרה בתל אביב.דבר השבוע, 16 במאי 1958
כמה חבל שהמידע על שנת לידתה שגוי. פרידל נולדה בלייפציג שבגרמניה בשנת 1917 (ולא 1916), ובהעדר תאריך מדויק הרי שסטטיסטית מדובר בתרע"ז (ולא תרע"ח).בקריקטורה הזו ציירה פרידל את עצמה בחדר עבודתה. הים התיכון נשקף מהחלון.עיזבונה של פרידל שטרן שמור במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון (הבלוג של עודד בן יהודה)ברחוב של"ג 5 פינת יהואש נמצא בית משפחת קדמן שנבנה בשנת 1930. על שתי הקומות הראשונות נבנו עוד שתי קומות חדשות, שהקפידו לשמור על הרוח הארכיטקטונית המקורית.כאן גרה גורית קדמן (1987-1897), מאמהות ריקודי העם בארץ, ובניסוח השנון של השלט, 'כאן עשתה תנועת ריקודי העם את צעדיה הראשונים'.גורית קדמן (גרטרוד קאופמן), ילידת לייפציג (כמו השכנה פרידל, שהייתה צעירה ממנה), עלתה לארץ בשנת 1920. סיפורה הוא סיפורם של ריקודי העם בישראל, שהיו חלק בלתי נפרד מההווי והאתוס הציוני והישראלי במשך עשרות שנים, ושלטו ברמה לפחות עד שנות השבעים של המאה הקודמת. מאות ריקודי עם מקוריים נוצרו לצלילי שירי זמר ישראלים, פסטיבלי מחולות ארציים נערכו בקיבוץ דליה, בכפר הנוער בן שמן, בחיפה ובמקומות נוספים, ותרבות ריקודי העם רווחה בכל תנועות הנוער החלוציות, מ'השומר הצעיר' ועד 'בני עקיבא'. גורית קדמן – לצד דמויות כמו רבקה שטורמן, שרה לוי-תנאי ותרצה הודס – הייתה בלי ספק אחת המייסדות של תחום זה, ולפיכך גם קיבלה את פרס ישראל בתרבות המחול (1981). אגב, את השם 'קדמן' היא בחרה משום שהוא מזכיר את הפֹּעַל 'לקדם משהו', לצעוד קדימה...גורית קדמן, עם רוקד: תולדות ריקודי העם בישראל, הוצאת שוקן, תשכ"טעל הבית ברחוב יהואש נכתב בוויקיפדיה:בשת 1925 יצאה המשפחה לאוסטריה בשליחות של תנועת 'החלוץ', שם נולדה הבת איילה. בשנת 1926 שבו לתל יוסף. בשנת 1928, בעקבות מינויו של בן זוגה למזכיר מרכז השיכון של ההסתדרות עברו לגור בתל אביב, בה עבדה כמורה למחול ולהתעמלות. בביתם בתל אביב התגוררה משפחת קדמן יחד עם בת זוגו הנוספת של אב המשפחה, שולמית, רופאה במקצועה. השניים נרשמו כ'ידועים בציבור' ונולדה להם בת בשם אבישג. כל המשפחה – הגבר, שתי הנשים וארבעת הילדים – חיו יחדיו בבית אחד כמשפחה גרעינית אחת.גורית קדמן (שנייה מימין) וילדיה (משמאל לימין): רפאל, איילה  ואבישג, 1945 (ויקיפדיה)ניפרד מגורית קדמן במחרוזת מחולות שיצרה ('עץ הרימון', 'לקוצרים הידד') כפי שנרקדו על ידי חבורת רקדני 'תות שדה' מרמת השרון בפסטיבל כרמיאל, 2009:  מול בית קדמן, בשל"ג 6 פינת יהואש 12, שוכן בית מידות מרשים בממדיו. אין לנו מושג מי גר פה פעם ומה ההיסטוריה של הבניין, ונשמח אם מישהו מהקוראים יאיר את עינינו.את הסיור נסיים ברחוב רופין, שכאמור חוצה את יהואש, וגם בו שוכנים כמה בתים מעניינים.ברופין 13 שכנו ביתו ומרפאתו של המנתח ד"ר יצחק שנקר (1948-1889). ד"ר יצחק שנקר (ההסתדרות הרפואית בישראל)על הקיר שלט חצי רשמי מטעם ארגון 'ישראל זוכרת'.וברופין 26, ביתו של הסופר והמחזאי אהרן מגד, חתן פרס ישראל לספרות (2003).
אחד מספריו הידועים של מגד, שלימים גם הפך לסדרת טלוויזיה מצליחה, נקרא חדוה ואני (הקיבוץ המאוחד, 1953). כותרת המשנה היא ופרשת קורותינו בעיר תל אביב...

את אוהבת לשתות רוזה? את כנראה צ׳וגי.יצא לך להעלות לאינסטגרם תמונה של כוס יין ולידה הכיתוב:ֿ Yes Way Rose? את בטוח צ׳וגי.לא שיש בזה משהו רע. >>>האם את צ׳וגי? ייתכן(הופיע במקור בטור שלי בלאשה) מה זה צ׳וגי, את שואלת? זה לרוב הסימן הראשון לכך שאת בעצמך חוטאת בצו׳גיות מדי פעם: המילה צ׳וגי, שהומצאה במקור ב-2013, […]

מה לראות היום בטלוויזיה (שלישי): אמהות עובדות, צרפת-גרמניה, ילדים טובים, דירה לשניים, רצח בדם קר, Headspace – לשחרר את התודעה, פרק אחרון לעונה של הרופא הטוב. ג'ון אוליבר, מלכת הדרום, אף בי איי – המבוקשים ביותר, מאהבת בתשלום מראש, ניו אמסטרדם, עולם בלהבות, פאוזה עם סם ג'יי, אגדות המחר, זמן אמת, הכוכב הבא, זוג מנצח. […]