הסרטה של הרצאה שנתתי על הגאון מוילנה בעיר וילנה ליד פסל הגאון מוילנה הנמצא ליד ביתו של הגאון מוילנה.

למרות קרבתו היחסית של כוכב חמה אלינו, מיקומו מקשה על שיגור ישיר אליו, ולכן החללית תצטרך לחלוף פעמיים ליד כדור הארץ, ופעמיים ליד נוגה וגם ליד כוכב חמה מספר פעמים. החללית אמורה להגיע לייעדה ולהתחיל לחקור אותו בסוף 2025 כותב  דייוויד רותרי (David Rothery), פרופסור לגיאולוגיה פלנטרית, האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה. תרגום: אבי בליזובסקי סוכנות החלל האירופית […]

0 קודם כל, מוסיקה (מומלץ, הגבירו את הווליום, באזניות או ברמקול חיצוני, ותהיו מוכנים להתחיל לרקוד): 1 לפעמים, כל מה שאני רוצה לעשות הוא לשבת מול החלון, ולהזדקן. שבת שלום.

שוב סוער בשוק המניות – או לפחות, סוער מספיק כדי לעורר את הבלוג הזה מרבצו. 🙂 מדד ה-S&P 500 רשם בשבוע החולף שישה ימי ירידות רצופים, במסגרתם השיל כמעט 7% משוויו – הירידה הרצופה הארוכה ביותר מאז נובמבר 2016. באחד מאותם ימים השוק נחתך ב-3.29% ביום אחד. ככה זה. די ברצף קצר של מסכים אדומים ... להמשך קריאה בבלוג: זה פיצ’ר, לא באג: 6 מחשבות על “המפולת” בשוק

עשרה חיילים קטנים אכלו במסבאה, אחד פתאום נחנק, ונותרו תשעה. תשעה חיילים קטנים שקעו אז בשינה, אחד לא קם בבוקר, ונותרו שמונה. שמונה חיילים קטנים יוצאים לנסיעה, אחד נשאר בדבון, ונותרו שבעה. שבעה חיילים קטנים חותרים בול עץ ישר, אחד נחתך לו בעצמו,ונותרו שישה. שישה חיילים קטנים רוצים דבש, בבקשה, אחד עקצה דבורה, נותרו רק […]

ליסה חנניה היא מספר 2 ברשימת יאפא למועצת העיר תל אביב-יפו. היא אישה ערביה, נוצרייה, ישראלית שנולדה וגדלה ביפו, מנהלת את עמוד הפייסבוק "סיקרט יפו" ופעילה חברתית. ליסה ילדה לפני חודשיים. היא מגיעה לישיבות המועצה עם התינוק החדש שלה. כשהיא עסוקה והתינוק צריך משהו אז מישהו אחר מהרשימה מרגיע אותו כדי שהיא תהיה פנויה לכתוב/ לדבר. [...] הפוסט ליסה חנניה מועמדת מס 2 ברשימת יאפא למועצת העיר ת"א-יפו הופיע ראשון בפוליטיקלי קוראת

"דנציגר פעל לשיקום וריפוי, בדומה לנטיות השמאניסטיות של בויס, אך הוא רחוק וזר מן הסוגיות החקלאיות שהתערוכה במוזיאון פתח-תקווה עסקה בהן. דומה הוא ללורנס איש ערב – פרא-אציל הדוהר בערבות הנגב, אך תמיד ידבק בו קמצוץ של רומנטיקה אוריינטליסטית". טלי תמיר מגיבה למאמרה של אירית סגולי "עקדת יצחק" הפוסט שני שדות, שתי חלקות הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

תוסף קטן מאפשר לכם לצלם תמונות בהגדלה של פי 800. ועוד במדור מימון ההמונים שלנו השבוע: פתרון לאחת הבעיות המעיקות של טיסה במחלקת תיירים ו'חליפת' VR חדשה

דיווחי שנת 2018 ממשיכים למתוח את גבולות הסטנדרט המוכר בתעשייה, ונראה כי לנובו עומדת לקחת חלק מרכזי בעשייה בשנה הבאה. דיווח חדש המגיע אלינו מאתר הטכנולוגיה ETNews, טוען כי לנובו משתפת פעולה עם חברת LG על מנת לייצר מסכי 13 אינץ’ אשר ניתנים לקיפול ממושך, זאת כאשר רוב החברות מתמקדות בסמארטפונים מתקפלים. כאמור, LG ולנובו מעוניינות להכניס לשוק טאבלט מתקפל, וטוענות כי זו היא דרך יותר […]

הסרטה של הדברים שנשאתי לפני שבועיים בליטא ליד בור ההריגה ביער פונאר בליטה שבו נרצחו אלפי אנשים לרגל מלאת שבעים וחמש להשמדת גטו וילנה. בטקס רשמי שבו נטל חלק גם שגריר ישראל ובכירים שונים של הקהילה היהודית שם . ושם אני נושא גם דברים משלי על מערכת היחסים המורכבת בין יהודים וליטאים וגם מקריא את הכרוז המפורסם של אבא קובנר משנת 1942.

כדורסל מעולם אחר!

מרגלית יצר את חזון "מלחמת בני אור בבני החושך". הוא התמיד בכך ומבחינתו יצר מותג . האם עכשיו הוא ישייך את עצמו לקטגוריה שונה מזו שבה מיקם את עצמו עד עכשיו ?

'מיראי' עונה על השאלה: מה אם 'בייבי בוס' היה בעצם סרט טוב?

‫בלילות, אחרי שהשכבתי אותה לישון, הייתי יושבת בחדרי, מתכנסת בתוך עצמי, וזיכרונות מן העבר היו שבים ומציפים אותי. כיצד עשתה שנים ארוכות יד אחת עם אבי שנהג לקלל אותי – "זונה" ו"אפס" היו בין מילותיו הרכות יותר – מגוננת עליו במקום על הקורבן לקרוא את ההמשך ←‬

העלים נושרים כאן בקצב, צבעי הסתיו מהממים, ויש לי מלא פוסטים של סתיו וספרים, אבל מה, אני בפיגור מטורף וטרם סיכמתי את קרואטיה, וסיגט ושלל דברי קיץ. אז הבוקר התפנה לי זמן נדיר והנה אני כאן, לספר על קרואטיה. בשלב הזה כבר חלפו חודשיים וחצי מאז ואני בקושי זוכרת שהיינו שם, אז אם לא עכשיו […]

בניה שגיב קרא את החוברת הראשונה בארוע הגדול החדש של חברת דיסי, Heroes in Crisis וחושב שאם רמת הכתיבה והאומנות של הסדרה תהיה כמו של החוברת הראשונה, זו תהיה אחת מקשתות הסיפור הטובות של השנים האחרונות.

שרון שפורר שמעה עדות נוספת של אשת תקשורת על פגיעה מצד עיתונאי מוכר. אשת התקשורת עוד לא מוכנה לפרסם את שמו – אבל אין ספק שזה יקרה, ושזה לא ייקח הרבה זמן The post "הייתי נצמדת לקירות כדי שלא יראו אותי, שלא יתחילו את הכל שוב" appeared first on המקום הכי חם בגיהנום.

סדרת סרטונים של חברת AIRBNB (האתר שמתווך שכירות לזמנים קצרים) מציגה ארבעה סיפורים אמיתיים שקרו לאורחים ומארחים. התוצאה היא מיני-דוקו קצר ושובה לב.




אחד המקסימים: סיפור ממרוקו המעוצב בקו פשוט ומלא חיים.


שוליית הקוסם בטוויטר: https://twitter.com/yonisalmon

מספיק להעביר סמסטר אחד בניסיון ללמד ספרות בקולג' כדי לקלוט שהדרך המהירה ביותר להרוג את החיוניות של סופר בעיני קוראים פוטנציאליים היא להציג את הסופר הזה בטרם עת כ"דגול" או "קלסי". מפני שאז הסופר הופך בשביל הסטודנטים למין תרופה או ירקות, משהו שהרשויות הכריזו שהוא "טוב בשבילם" ושהם "צריכים לאהוב", ובשלב זה נסגר העפעף השלישי … להמשיך לקרוא מה קורה לספר אם מכריזים עליו שהוא קלאסי ←

דרדוויל, להפוך אדם לרוצח, הפנתר השחור, תולדות ההיפ הופ, עם רדת ליל, Lore ועוד

קול קורא לחממת האמנים העצמאים של יריד צבע טרי 11. ההרשמה פתוחה עד 4.11.18. החממה מיועדת לאמניות ולאמנים בראשית דרכם המקצועית ולמי שעוסקות.ים באמנות באופן מקצועי ואינם מקיימים קשרי מסחר מחייבים עם גלריה ישראלית. כל אמנ.ית שתיקח חלק בחממה תציג גוף עבודות נבחר, המוצע למכירה במחירים מיוחדים ליריד, בטווח הנע בין 500 ל־14 אלף שקל. […] The post קול קורא לחממת האמנים של יריד צבע טרי appeared first on מגזין פורטפוליו.

מבצע מיוחד רק למנויי 'מידה': 100 שקלים הנחה ברכישת ספרי הוצאת שיבולת+מנוי לכתב העת 'השילוח'. רכשו עכשיו מנוי ותהנו מהטבה בלעדית The post “12 חוקים לחיים”: פרק מספרו החדש של ג’ורדן פיטרסון בהוצאת שיבולת appeared first on מידה.

הברכה שניתנה לאברהם מלמדת כי צבירת הון ורכוש - כל עוד נעשית בדרכי שלום - היא דבר טוב ורצוי The post פרשת לך לְךָ: אברהם אבינו, הקפיטליסט הראשון appeared first on מידה.

מי? אביטל כנעני, הסבתי לארבעים לפני שבוע. Midlife! גרה בשפירא, תל אביב. שכונה כייפית, שכונתית ומעורבבת. אתר, instagram ,Facebook סטטוס זוגי? בזוגיות פלוס ילדה בת שלוש בקרוב. להסתכל על ילדים מציירים זה אחד הדברים המשמחים בעולם. מה בצלחת? אוכלת הכל, ירקות ופחמימות מתוקות זה החולשה. איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן […] The post מה קורה // אביטל כנעני appeared first on מגזין פורטפוליו.

הפסטיבל הסתווי של ניו יורק אמנם הסתיים כבר בסוף השבוע שעבר, אבל כמו עם הדיווח הקודם שלי – גם הפעם לא ראיתי סיבה להיחפז. אני מקווה שכל הסרטים שראיתי יהיו זמינים לקהל בישראל בקרוב, אבל בתור דיון ראשוני בהם לא חשבתי שדיווח בזמן אמת ישנה משהו. מה גם שכפי שכבר ציינתי בטקסט הראשון, השנה יצא […]

אנקדוטה מרתקת – או מזעזעת, תלוי איך מסתכלים על זה – מימי הפיתוח של מעבורת החלל, שמדגימה איך אפילו המומחה הכי גדול יכול לחולל פאשלה נוראית בגלל חוסר תשומת לב לפרט אחד קטן. בימים אלה אני משתתף בקורס המקוון Engineering the Space Shuttle באתר edX, שמספר על ההיסטוריה של מעבורת החלל מזווית של הנדסת מערכות. … להמשיך לקרוא כל שמי מיסיסיפי ←

השער המצויר של 'עברית בעברית' מאת יצחק אפשטיין, ורשה תרס"א (1900)
מאת אליהו הכהן

את הרשימה שעסקה בכמה שירי זמר שנועדו לעודד את הדיבור בעברית, סיימנו בגלגולי השיר 'עברים אנחנו' שכתב המורה יצחק אפשטיין. אך תרומתו הממשית של אפשטיין לתחיית השפה העברית, כמו גם לזמר העברי, ובמיוחד לשירי הילדים, לא התמצתה בשיר בודד זה.

אפשטיין, שעלה מרוסיה לארץ ישראל בקיץ של שנת 1885, נמנה עם ששת הצעירים שנבחרו על ידי הברון רוטשילד לקדם את הגינון במושבות הראשונות ולסייע בהכשרה החקלאית של מתיישבי העלייה הראשונה. תחילה הגיעו השישה לזכרון יעקב ושם עבד אפשטיין בסיקול שדות ובסלילת הדרך במעלה ההר אל המושבה. מזכרון עבר לראש פינה והחל לעבוד במשתלת הפרחים וצמחי הנוי שביסוד המעלה, שנועדה לתעשיית הבשמים. על פי עדותה של יהודית הררי, עבדו בהדרכתו עשרות פועלים מצפת, רובם בני עדות המזרח, ומהם למד את הלשון הערבית (על הראשונים, מרכז הסתדרות המורים, תשי"ט, עמ' 56). בנוסף על כך סיגל לעצמו, בהשפעתם, את הדיבור העברי במבטא הספרדי.

ציור של מאיר רוזין על פי תמונה, מתוך האלבום Souvenir von Jerusalem; תמונות הקאלאניות שיסד הבאראן הנדיב עדמונד פאן ראטהשילד נ"י ומחובבי ציון', ירושלים [1899]
בשנת 1891 נבחר אפשטיין לנהל את בית הספר לבנות שהקים ד"ר ישעיהו בלידן בצפת. במהלך אותן שנים הוא תרגם ועיבד את המחזה 'החשמונאים', מתוך רומן שחיבר הרב האמריקני הרפורמי יצחק מאיר וייז (ירושלים תרנ"ד). המחזה הוצג בבית הספר בליווי מקהלת בנות, מה שעורר את חמת תושביה החרדים של העיר, שהכריזו עליו חרם והוציאו את בנותיהם מהמוסד. אפשטיין נפרד מצפת ועבר לנהל את בתי הספר במטולה ובראש פינה.

החשמונאים (הספר סרוק כאן)
אפשטיין, כמו מורים רבים אחרים בימי העלייה הראשונה, היה נאמן לשיטת ההוראה של 'עברית בעברית', שהחלה את דרכה ב'חדרים המתוקנים' במזרח אירופה. למן העשור האחרון של המאה ה-19 החלו להופיע חיבורים תאורטיים בשבח שיטה זו: יהודה גרזובסקי במחברתו השיטה הטבעית בלימוד שפת עבר, ורשה תרנ"ג; השיטה הטבעית בלמוד שפתנו או עברית בעברית, ירושלים [תרנ"ז]; יצחק אפשטיין עצמו במאמר 'עברית בעברית', שנכתב במטולה ('עמק עיון, צפון נחלת נפתלי') ונדפס בכתב העת היוקרתי השילוח שבעריכת אחד העם (ד, 1898, עמ' 185); דוד ילין בספרי הלימוד לפי הטף, ורשה 1900, ועוד רבים. 

נאמן לשיטתו הרחיב אפשטיין את מאמרו ופרסם ספר לימוד בשם עברית בעברית: ראשית לימוד שפת עבר על פי השיטה הטבעית, ורשה 1900. הוא ציין בספרו כי אין כל יתרון ללימוד עברית דווקא בארץ ישראל על פני ארצות הגולה; אדרבה, בליל הלשונות המדוברות בארץ מקשה מאוד על לימוד העברית: 'פה יש בלבול לשונות מאין כמוהו. פה ילמדו עברית, ערבית, צרפתית, ולפעמים גם תורכית, ובערים גם אנגלית או גרמנית, בעת אשר בארצות אחרות ילמד הילד, על הרוב, רק את שפת הארץ ועברית בלבד' (עמ' 20). זאת ועוד, מצבו של הדיבור העברי בארץ רע ומר ו'מספר הנפשות המדברות עברית לתומן לא יגיע לעשרים':
אל תאמינו כי הספרדים בערי הקודש והדור הצעיר במושבות מדברים עברית, היוֹ לא הייתה; הראשונים משתמשים בלשוננו אך בעת שמוכרחים הם לזאת בדברם לאחיהם בני ארצות אחרות, וילדי המושבות מדברים עברית אך עם מוריהם או גם עם חבריהם בפני הראשונים. גם פה אפוא הדיבור העברי לא יצא כמעט לעולם מחוץ לכותלי בית הספר.
אחד ממאפייניו הייחודיים של הספר היה הניסיון לטיפוח לימוד העברית בשילוב שירי זמר. בספרו פרסם אפשטיין חמישה שירי ילדים, שאותם חיבר עבור תלמידי בית הספר בראש פינה. הוא שאף להפיצם בקרב מורים וגננות, כדי שילַמדו אותם בשיעורי העברית ולשם כך אף הלחין מנגינות לכל חמשת השירים (ומעניין שהשיר 'עברים אנחנו' לא נכלל ביניהם!).

ניסיון חלוצי זה של אפשטיין מלמד שהמחנכים בתקופת העלייה הראשונה לא המתינו למשוררים ולמלחינים 'מקצועיים' שיחברו שירי ילדים, אלא נטלו על עצמם את המלאכה. 

שירי הילדים שחיבר אפשטיין (הקלקה על הצילום תגדיל אותו לקריאה נוחה)
היה זה הפרסום הראשון של שירי ילדים ארץ-ישראליים לגני הילדים ולבתי הספר. אבל אפשטיין לא הסתפק בהבאת מילות השירים אלא צירף לספרו נספח ובו תווי הנגינה של הצלילים שהלחין, וגם בכך היה לראשון שהביא בדפוס תווים לשירים שחוברו בארץ ישראל.
התווים לשירי אפשטיין
שיריו של אפשטיין נלמדו והושרו בגני הילדים העבריים הראשונים בארץ, ועדויות על כך זכיתי לשמוע לפני כיובל שנים מפי אחרוני אנשי העליות הראשונות. הגננת אסתר דונדיקוב-סמילנסקי (1985-1886), שגדלה בימי העלייה הראשונה בשכונת עג'מי, בנווה צדק ובעיקר ברחובות, היטיבה לזכור את השירים גם בימי זקנתה. היא אף זמרה באוזניי אחדים מהם, ואלה שמורים עמי בהקלטה. 'מי שלא דיבר עברית בכיתה', סיפרה לי, 'קיבל דקירה בסיכה'.
עדות נוספת הביא משה גרדון [גורדון], יליד יפו ומראשי זרם החינוך של בתי ספר 'תרבות' בפולין (ולימים מנהל 'מוסד ביאליק'), שהיה בנו של הסופר של"ג – מאבות השיטה של 'עברית בעברית'. גורדון סיפר לי, כי אחותו ימימה [ארנון] נהגה לשיר בילדותה את שירי הילדים של אפשטיין, שאותם למדה מפי הבילו"יי ישראל בלקינד. את שירי אפשטיין זכרו גם ילידי מזכרת בתיה ציפורה מלר, יהודית בת-ארצי ואיתן ניימן, שמפיהם הקלטתי את 'עברים אנחנו'. במושבה מזכרת בתיה, שמתיישביה דיברו עברית משולבת ביידיש ('אצלנו בטאנאזה [כד גדול] השווארצה [השחור], יש מים קאלטה [קרים]'), היה בית הספר סוכן הפצת העברית החשוב ביותר. 
לקראת הכנתה של רשימה זו איתרתי את הריאיון המפורט שערכתי לפני כארבעים שנה עם תחיה הראבן, בתו של אפשטיין וילידת 1895. תחיה, בזיכרונה המופלא ובבהירות קולה, שרה באוזניי לא רק את 'עברים אנחנו', שאותו הבאנו ברשימה קודמת, אלא גם שירים נוספים ששרו ילדי ראש פינה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה העשרים, ובתוכם גם השירים שחיבר והלחין אביה והובאו לעיל. היא עשתה כן ללא שום הכנה מוקדמת, ללא שירון כתוב מול עיניה, תוך שהיא מקפידה על הגייה עברית מושלמת, בדיוק כפי שלמדה בבית אבא. בריאיון היא סיפרה גם על אביה ועל חידושי המילים שהנהיג בביתו (למשל, לגפרורים קרא 'גופריתות', לווילונות – 'יריעות'). בין חידושיו שלא הזכירה בראיון: 'תופעה', 'תצפית', 'תבליט', 'ספרה' ועוד.

רחל אפשטיין (רעייתו של יצחק) ותחיה בתה (באדיבות גַּיִל הראבן)
הנה לפנינו שתי הקלטות: בראשונה, 'שירי יצחק אפשטיין (א)', שרה תחיה את השירים 'הילד רואה', 'לי עֵז קטנה', ילדים ילדים', שמילותיהם ותוויהן מופיעים לעיל, וכן את השיר 'אמרו נא ילדים, לאן אתם הולכים? לארץ ישראל'. כמו כן, היא מתייחסת למבטא הגלילי ולאמירת ה-בּ הדגושה.

בהקלטה השנייה, 'שירי יצחק אפשטיין (ב)', היא שרה את 'בואו ילדים', 'היה היה ילד קטן', 'מה לבן ומה שחור', כפי ששרו ילדי ראש פינה בראשית המאה העשרים. כמו כן היא מספרת על חידושי המילים של אביה. כדאי להקשיב לה ולהתבשם בניחוחות העברית שהייתה בפיהם של הראשונים.



בשנת 1902 עזב אפשטיין את הארץ ונסע ללימודים בלוזאן שבשווייץ; הוא חזר ארצה רק אחרי מלחמת העולם הראשונה, ואחרי שניהל במשך כשש שנים בית ספר בסלוניקי (1915-1909). באוגוסט 1903 השתתף בקונגרס הציוני העולמי השישי ('קונגרס אוגנדה'), שהתכנס בבזל. ערב פתיחת הקונגרס נאם אפשטיין בעברית בפני 300 צירים שהשתתפו באסיפת האגודה 'עבריה'. הוא טען כי כדי להפיץ את הדיבור בעברית יש לייסד בתי עם, לארגן תזמורות ומקהלות, להציג מחזות בעברית ולהקים אגודות ספורט. 'חשוב ביותר', כך אמר, 'הוא גם ערך הזמרה בייחוסה לתחיית השפה. הנגינה והזמרה, הפועלת על נפש האדם ומזעזעת את נימיה ומיתריה היותר כמוסים והיותר עדינים איננה מבדלת בין מפלגה למפלגה אלא משפיעה כאחת על כל בני האדם יחד'.

אך יותר מתוכן הדברים, הופעתו של אפשטיין עשתה על הנאספים רושם רב והילכה עליהם קסם. רבים מן המשתתפים שמעו אז לראשונה את הצליל וההיגוי של השפה העברית המדוברת בארץ ויצאו מגדרם מרוב התלהבות. בעיתון הצופה של חודש אלול תרס"ג (גיליון 184), הופיעו דיווחיהם המתפעמים של הסופרים ראובן בריינין ויצחק לייב ברוכוביץ (שהתפרסם בשם העט י"ל ברוך).

הנה קטע מתיאורו של י"ל ברוך, שנכתב מתוך סערת רגשות שאין לפקפק בה. בעיניו היה אפשטיין 'התגלמות העבר והעתיד שלנו גם יחד. כך אני מצייר לי את דיבורו של ישעיהו בנשאו משא לפני העם ... ואולי לא אפריז גם אם אומר, שמיום לכתנו בגולה לא שמעה עוד אסיפה עברית מרובה כזאת ... דיבור חי נגינותי והרמוני כזה בשפתנו הלאומית העתיקה'.


אפשטיין העניק לבתו את השם 'תחיה' כדי לסמל באמצעותו את תחיית השפה העברית. לאחותה הבכורה קרא 'בְּרוּרָה', לציון האגודה 'שפה ברורה' שייסד אליעזר בן יהודה בשנת 1889 לשם החייאת השפה, ולאחותה השנייה קרא 'חֲשׁוּבָּה', כביטוי לחשיבות ההיגוי בעברית הגלילית. לאחות הצעירה, שנולדה בניכר, בעת שלמד בשווייץ, קרא 'בַּנֵכָר'. לימים נישאה תחיה למהנדס דוד הראבן (שטיינברג), וכאשר נולד בנם הבכור, בשנת 1926, היה זה אביה שהציע להם לקרוא לו בשם 'אלוף', הלא הוא איש המודיעין המנוח אלוף הראבן.

דוד ותחיה הראבן ושני בניהם, אלוף וערן (באדיבות נכדתם גַּיִל הראבן)
בעשרים השנים הראשונות של ישיבתו בגליל פעל אפשטיין, יחד עם מורים נוספים, להשלטת המבטא הגלילי בלשון הדיבור היומיומית. על פי מבטא זה, האות ב' היא תמיד דגושה ומוטעמת, והב' הרפה אינה קיימת כלל. אל העברית הגלילית – שעוררה התנגדות רבה בקרב חכמי הלשון הירושלמים – הגיע אפשטיין בעקבות ביקורים שערך יחד עם עמיתו המורה שמחה וילקומיץ אצל חכמים יהודים בצידון ובחצבייה שבלבנון. ליצני הדור נהגו לאפיין את דוברי העברית הגלילית במשפט: 'הזבּובּ הסתובּבּ שבּעה סיבּובּים מסבּיבּ לחלבּ הלבּן'. בתו תחיה סיפרה לי כי אביה נפטר מההיגוי הגלילי רק כאשר ניהל את בית הספר בסלוניקי.
בהיסטוריוגרפיה הישראלית שמור לאפשטיין מקום של כבוד בהיותו לא רק מורה ומחנך חשוב אלא גם אחד מן הראשונים שהעלו על הכתב את שאלת יחסינו אל הערבים תושבי הארץ (מאמרו 'שאלה נעלמה', השילוח, 1908). ואנו לא באנו אלא להזכיר גם את זכות הראשונים שלו בחיבור ובטיפוח זימרת ילדים ארץ-ישראלית, ואת היותו אחד מקומץ מורים נחשונים שעמדו מאחורי מפעל הנחלת השפה העברית בבתי הספר בראשית ההתיישבות החדשה.
יצחק אפשטיין בערוב ימיו

״היה לי משעמם 2״ ובדקתי מהם הפוסטים הפייסבוקיים של ״קווים״ שזכו להכי הרבה צפיות, לייקים ושיתופים – ומצאתי שיש מכנה משותף די ברור לכולם. תחילה אציג את ארבעת הפוסטים האלה ואחר כך נפנה למומחה דעת קהל שינתח את הממצאים המידגמיים, … להמשיך לקרוא ←

חלק ב' של יומן המבצעים של חטיבת גולני בשני ימי הקרבות באיזור הצפון-מזרחי של הרמה הסורית * הודעות הקשר החל מההתארגנות בבוקר ה-9 ביוני 1967, ההמתנה מורטת העצבים עד לתחילת התנועה מגבעת האם, הקרב שהסתבך בתל פאחר [16:30, זיוה לחנה: "מג"ד 12 נהרג, אין מי ששולט במצב"], כיבוש בורג' בביל ותל עזזיאת, ומהלכי ה-10 יוני […]

הנוסטלגיה קרובה אליי כקוטב הדרומי. במובן אחד הוא רחוק ממני כל כך. במובן אחר עשוי אני להיות קר כמותו. במהלך השנים האחרונות יצרתי קשר מחדש עם עשרות נשים שעניינו אותי בבחרותי. רציתי לברר לעצמי כיצד התפתחה אישיותן, להתרפק על העבר המשותף כשעה בחברתן, להצטער על דברים שקרו ועל דברים שלא קרו, ואחרי כן בחרתי שוב […]

כולם מכירים כבר את הטעם הויזואלי של Yonil ואת המרצ׳נדייז שהוא מוכר, אבל רגע, אתם מכירים את הטעם המוזיקלי שלו? אם עוד לא, היום יש לכם הזדמנות נהדרת. מוזיקת אינדי רוק נהדרת למודשל עבודה ללא הסחות דעת. אז מי אתה? היי אני YONIL, אני אמן, מאייר ומעצב גרפי. עצמאי כבר כמעט תשע שנים, עובד הרבה מאוד […] The post Mixtape – YONIL appeared first on Uncoated.

כעת מציעים הנתונים, והתחושות בעקבות ההצטרפות של רונאלדו לאלופה האיטלקית בשבע השנים האחרונות, מודל אהדה חדש לגמרי בעולם הכדורגל – האהדה לשחקן, ולא אהדה למועדון. The post המעבר מאהדת קבוצה לאהדת השם על החולצה appeared first on הזווית - הבית של אוהדי הספורט בישראל.