| שעה | בלוג | פוסט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 22:01 | הכדור הכתום | [תקציר...] | עדכונים 13.3.26
עדכונים ומשחקים! שיי גילג'וס אלכסנדר שבר הלילה את השיא של ווילט וכעת עומד על 127 משחקים רצופים מעל 20 נקודות https://x.com/okcthunder/status/2032292869956948451 טריי יאנג על תגובות שחקני הוויזארדס לאחר 83 הנקודות של באם: "באם קלע המון נקודות וצריך לתת לו קרדיט על זה. אבל הדרך בה זה קרה ואיך זה התנהל, […] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 21:00 | בעולמם של החרדים | [תקציר...] | 'חוק הגיוס' במתכונתו הנוכחית אסון ליהדות החרדית וטוב שלא מחוקקים אותו
[ עוד 24 פוסטים...] הכל מודים והכוונה לגדולי ישראל ולחכי"ם החרדים שהחוק כפי שמבקשים לחוקק הוא חוק רע ולא טוב ליהדות החרדית, ולא רק בגלל הסנקציות, את אלו אפשר היה לסבול אם לא היה בה הסכנה של להשמיד להרוג ולאבד כל זכר חרדי מכלל ישראל, החוק מחייב את כל מי שאינו לומד לשרת בצבא מחלן, ובנוסף אם יהיו יותר מחמישים אחוז מן הצעירים החרדים המבקשים ללמוד תורה, הרמטכ"ל יקבע אלו ישיבות יסגרו על מנת שהתלמידים שם ישלחו לצבא המחלן דבר שחייב להחריד כל יהודי שומר מצוות בכלל וחרדי בפרט, ולכן כאשר שומעים שישנם מי שמצטערים שחוק הגיוס נדחה ובינתיים לא יחוקק, פלא עליהם, פרט אם לא מפריע להם לחלן את מחצית החרדים. החטיבות החרדיות אינן פתרון, מי שעוקב אחר הקורה עם החיילים החרדים בצבא, הם עוברים על איסורי תורה חמורים, נאבקים ולא עוזר. אין כמעט יום שלא שומעים על מצבים שבהם חיילים חרדים נאלצים להיאבק עם המפקדים רק מפני שהם מבקשים לחיות על פי הלכהאם היו מציעים חוק לפיו מכירים בערך לימוד התורה וכל מי שרוצה ללמוד יקבל דיחוי כפי שהיה בעבר ולא מתייחסים לכל היתר אפשר לחיות עם זה כפי שהיה עד כה. אבל כאשר מחייבים חרדים לשרת בצבא מחלן במקום שאין אפילו מינימום של ספק שאלפי מנשמות ישראל ישרפו שם רוחנית, צריך לשמוח שלא מחוקקים חוק כזה, וכל יום שנדחה החוק, זה ברכה ליהדות החרדית, פחות סכנה רוחניתאלו שבוכים הם מי שמבקשים לשוב לכסאות המרופדות בכנסת ובממשלה, אלו שחומדים תקציבים וביטול הגזירות בתחומים האלו. איננו מזלזלים במה שגזרו על אברכים ואחרים בגלל חוק הגיוס, אבל מאידך כאשר השאלה היא תקציבים או שמד חילון בצבא, עדיף לחיות בעוני וחלילה לא לתת יד למצב כזה לנשמה יהודית כלשהי. גם אם היו גוזרים על אחד ויחיד שייאלץ לעבור חילון בשביל שאחרים יוכלו ללמוד זה מעשה חמור ואסור ובבחינת ייהרג ואל יעבורהצבא לא משתנה, המפקדים במצב הטוב הם מזרחניקים שמבחינת האידיאה החרדית גרועים מחילונים הם המיסיון של החילונים, החטיבות החרדיות הם משחק מיסיונרי בשביל לקלוט מה שיותר חרדים לרחוב החילוני, את המוצלחים יעבירו למקומות אחרים כאילו שמעלים אותם בתפקידים ובדרגות, ומן הניסיון למדנו שככל שמפתים אותך בצבא ככה אתה נופל ברישתם, וחרדי כבר לא תצא מן הצבא. תעברו על החרדים בצבא ותמצאו כי הם האוייבים הכי גדולים של החרדים הם הרודפים אחר החרדים להשמידם להכריחם להתגייס לצבא ששורף נשמות יהודיותיהודי חרדי במקורו הוא אנטי ציוני ולא מכיר בלאומיות זו אסורה עד לביאת המשיח. אסור להכיר במושג של 'מדינה' כל עוד המשיח לא בא, אלו דברים שגדולי ישראל בעבר הסבירו והחדירו בכלל החרדים. כאשר חרדי הולך לחטיבה חרדית הוא הופך אוטומטית לציוני ומכיר בלאומיות ומשתתף בחינגות שלהם ושר שירי כפירה כמו 'התקוה' שגדולי ישראל קבעו בצורה הכי ברורה כי מדובר בכפירהבניגוד לאלו שמצטערים אני שמח שמחה גדולה שהחוק לא יחוקק בקרוב, ומתפלל שחוק כפי שהוא מוצע כרגע לעולם לא יעבור, מדובר בקביעה שמחצית מן החרדים ילכו לצבא מחלן, ולא ייצאו משם עוד חרדים באידיאה. החכי"ם החרדים שמעודדים ורוצים את החוק הוא בשל לחצים תקציביים וכלכליים ובשל סיוע לחלק ממצביעיהם מי שלומדים בישיבות. הם מפקירים את כל יתר החרדים שייאלצו להתמודד עם משפטים ובתי סוהר, ולא יסלחו להם לעולם על מה שעשואנו יהודים מאמינים בני מאמינים שהישועה תבא לחרדים באיזשהו מקום, עלינו להילחם ולהשתדל והישועה בא תבא. לתת יד לחוק שיחייב את מחצית החרדים ללכת לצבא מחלן פירושו עקירת התורה מישראלחיים שאולזון
20:39 | העין השביעית | [תקציר...] | טייקוני הרשתות מרוויחים טריליונים מפלטפורמות של עבירות מין ופדופיליה
[ עוד 3 פוסטים...] | אינסטגרם, טוויטר, טיקטוק ושאר הרשתות החברתיות הפכו לזירות המובילות של עבירות מין נגד קטינים ומסחר והפצה של תוכן פדופילי • כלי AI כמו גרוק של אילון מאסק מייצרים מאסות של פורנוגרפיה פדופילית • צרפת ובריטניה יצאו לאחרונה במסר ברור לענקיות הטכנולוגיה: תירוץ של חופש ביטוי לא ישמש הגנה לפגיעה בקטינים • מתי תתעורר הממשלה כאן בישראל?
18:46 | יקום תרבות | [תקציר...] | השיר השבועי עם אילן ברקוביץ' – "קלחת" מאת שירי פסל
| אילן ברקוביץ׳ על שירה של שירי פסל שמתאר את המתח בין פעולה למה שקדם לה. ומוסיף ציטוט משיר אחר של פסל על האפשרות לבחור, אם להצטרף או לא, למהומה.
הפוסט הזה השיר השבועי עם אילן ברקוביץ' – "קלחת" מאת שירי פסל הופיע לראשונה ב-יְקוּם תַּרְבּוּת.
18:33 | איתן - קולנוע בראש צלול | [תקציר...] | פרסי האקדמיה היפנית לקולנוע 2026: הזוכים
| יש מקומות בעולם שאין בהם מלחמה… הערב התקיים ביפן טקס חלוקת פרסי האקדמיה לקולנוע בארץ המזרחית הזאת. את המועמדים העיקריים סקרתי כאן לפני כחודש וחצי. צריך לומר: היה פייבוריט אחד מרכזי. מסתבר ש"קוקוהו, מאסטר הקבוקי" היה להיט קופתי עצום ביפן. כזה ששבר שיאים שלא נראו בקולנוע שנים ארוכות. ביפן. בישראל הסרט הוצג בהפצה מצומצמת (בכל […] 18:28 | סלונט | [תקציר...] | מומלצים – ספרי עיון – מרץ 2026
| מעשה אומנות או מעשה יום־יום | נורית אורן אבישר | רסלינג | 2026 | 229 עמ' | 86.4 ש"ח הרוק הישראלי הוא פסקול החיים שלנו; מהנסיעה לעבודה ועד ליל שישי בהופעה, הוא מספר את הסיפור של השפה העברית ושל כולנו. ספרה של נורית אורן אבישר בוחן את לשונו של הרוק הישראלי כראי לשינויים שעברה העברית
The post מומלצים – ספרי עיון – מרץ 2026 appeared first on סלונט.
17:57 | דברים שעוברים לי בראש | [תקציר...] | בימים קשים אלו (2026)
| מילים. כמה מילים שקיבלו משמעות נוספת בזמן מלחמת שאגת הארי. מורה נבוכים למה שאנחנו שומעים, גרסת מרץ 2026. גרסאות קודמות: חרבות ברזל (2023), קורונה (2020) מומחה. אדם שמתראיין או מדבר במגוון ערוצי תקשורת ובאינטרנט בשכנוע עצמי גדול, תוך כדי שימוש במסרים קצרים ובקול רם. לחלקם יש הסטוריה צבאית אבל רובם מחזיקים בתארים שלא רלוונטים כלל […]
The post בימים קשים אלו (2026) first appeared on דברים שעוברים לי בראש. 16:50 | מה חשבתי על | [תקציר...] | רשימת חיסול [די אהבתי]
| רשימת חיסול / ג׳ק קאר על מה הספר? קומנדר ג׳יימס ריס הוא לוחם בנייבי סילס, שהיחידה שלו נפלה קורבן לטבח אכזרי. כשהוא מנסה להבין איך זה קרה, הוא מגלה קונספירציה ממשלתית עצומה, ושגם הוא על הכוונת. הוא יוצא למסע נקמה שבו הוא מתכנן לחסל את כל האנשים שהיו שותפים למזימה. מה חשבתי עליו? רשימת חיסול […]
הפוסט רשימת חיסול [די אהבתי] הופיע לראשונה ב-מה חשבתי על....
16:13 | גאדג'טי | [תקציר...] | כרישים רעבים פולשים לעיירה קטנה במותחן חדש של נטפליקס
[ עוד 5 פוסטים...] | מהקלאסיקה "מלתעות" של ספילברג, ועד סרטים כמו "ים כחול עמוק" ו"אימה במצולות", כרישים צמאי דם מעטרים את מסכי הקולנוע זה עשורים רבים. כעת, נטפליקס צוללת עמוק לים במותחן כרישים חדש משלה, בטריילר לסרט "הפלישה" (Thrash). עלילת הסרט – הפלישה הסרט מתרחש בעיירת חוף בה מכה סופת הוריקן אימתנית. התושבים הלכודים נאלצים להילחם על חייהם אל […]
The post כרישים רעבים פולשים לעיירה קטנה במותחן חדש של נטפליקס first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.
15:46 | גיקטיים | [תקציר...] | רשמי: אסף רפפורט וקבוצת ההייטקיסטים רכשה את רשת 13
[ עוד 2 פוסטים...] | רגע אחרי שעסקת Wiz-גוגל אושרה סופית, אסף רפפורט יכול לרשום לעצמו ניצחון מרשים נוסף. למרות שהיה נדמה לרגע שהוא הפסיד בקרב, בסופו של דבר, הוא ו"קבוצת ההייטקיסטים" ניצחו במלחמה על הרכישה של רשת 13. היום (ו') מודיעה רשמית קבוצת היזמים שבראשה הוא עומד כי תרכוש את ערוץ הטלוויזיה המדשדש, וגברה כך על הבעלים של הוט […]
The post רשמי: אסף רפפורט וקבוצת ההייטקיסטים רכשה את רשת 13 appeared first on גיקטיים.
15:33 | המקום הכי חם בגיהנום | [תקציר...] | הבועה הירושלמית: החיים בעיר שהמלחמה עוברת מעליה
| לאלו המחפשים עיר מקלט, ירושלים היא אפשרות לא רעה בכלל. יש בה מעט אזעקות, ומלבד העובדה שהשוקולד בכל החנויות כשר לפסח, יש בה הכל. אבל אין בה נחמה
The post הבועה הירושלמית: החיים בעיר שהמלחמה עוברת מעליה appeared first on המקום הכי חם בגיהנום.
15:15 | הדיסקו | [תקציר...] | קוראים לזה שגעת. קוראים לזה טרפת
| תמונת AI 13:29 | מידה | [תקציר...] | ההפיכה של ה־CIA באיראן שמעולם לא קרתה
| זמן להפריך את השקר בדבר מעורבתה של ארה"ב בהחזרת השאה ובכל מה שקרה אחר כך. מסע היסטורי
The post ההפיכה של ה־CIA באיראן שמעולם לא קרתה appeared first on מידה.
12:19 | רעות אסתר סוקרת | [תקציר...] | הספר הסודי של פלורה לי
| ספר שנוגע בקסם של המילה הכתובה! 11:11 | סלונט | [תקציר...] | מומלצים – פרוזה מתורגמת – מרץ 2026
| בית עם שבעה חלונות | קדיה מולודובסקי | תרגום: בלהה רובינשטיין | פרדס הוצאה לאור | 2021 | 367 עמ' | 96 ש"ח זהו תרגום ראשון לעברית של קובץ סיפורים קצרים, המיועד לקוראים מבוגרים, אשר פורסם ב-1957 בשפת היידיש בידי קדיה מולודובסקי, סופרת מופלאה ורבת-פנים, הידועה בישראל בעיקר כמשוררת לילדים, שחיברה את השיר "פתחו את
The post מומלצים – פרוזה מתורגמת – מרץ 2026 appeared first on סלונט.
11:09 | הדיסקו | [תקציר...] | מייק, לסור, מכבי, עתמאן: אתם שאלתם, אהרל'ה ענה
| תמונת AI 10:07 | סופרת ספרים | [תקציר...] | וינסטון צ'רצ'יל "גם אם אתם בטוחים שתנצחו בקלות – "
| בואו נלמד את הלקח. לעולם, לעולם, לעולם אל תאמינו שמלחמה תלך חלק ובקלות, או שמי שיוצא למסע מוזר כזה מסוגל לאמוד מראש את המשברים ואת סופות ההוריקן שייקלע אליהם. מדינאי שמתמסר לקדחת המלחמה חייב להבין שבהינתן האות, שוב אינו שולט במדיניות, הוא משועבד לאירועים לא צפויים ולא נשלטים. משרדי מלחמה מיושנים, מפקדים חלשים, לא כשירים … להמשיך לקרוא וינסטון צ'רצ'יל "גם אם אתם בטוחים שתנצחו בקלות – " ← 08:54 | לולאת האל | [תקציר...] | סכנת הפונדמנטליזם
| בשלהי 1978, בעוד באיראן המחאה נגד השאה הולכת ומתעצמת, נפגש יהודה עציון, ממייסדי ההתנחלות עפרה, עם שבתאי בן דב, מהוגי הדעות המקוריים שצמחו לציבור הציוני דתי. עציון ביקש לברר עם בן דב האם החרבת כיפת הסלע תהווה זרז מכריע לתהליך הגאולה. "אם אתה רוצה לעשות מעשה שיפתור את כל הבעיות של עם ישראל", השיב בן […] 08:41 | הידען | [תקציר...] | זלמן וקסמן: מעיירה יהודית קטנה באוקראינה לחתן נובל שגילה את הסטרפטומיצין נגד שחפת
[ עוד 2 פוסטים...] | סיפור חייו של זלמן וקסמן, שנולד בכפר באוקראינה, היגר לארצות הברית, חקר את מיקרוביולוגיית הקרקע באוניברסיטת ראטגרס והוביל לגילוי הסטרפטומיצין, האנטיביוטיקה הראשונה שהייתה יעילה נגד שחפת ב-20 ביולי 1888, בכפר האוקראיני הקטן נובה פרילוקה ליד ויניצה (האימפריה הרוסית), נולד ילד בשם זלמן אברהם למשפחה יהודית דתית וקסמן. הוריו שכרו מגרש אדמה וניהלו חנות למוצרי תפירה. […]
08:17 | חלון אחורי | [תקציר...] | סיבוב ברחוב יצחק שדה 34 בתל אביב
| הבניין שתכנן ב-1963 האדריכל אהרון ברעלי (במסגרת משרד תכנון בע"מ), התייחד לא רק הודות לממדיו אלא גם בזכות הרחוב הפנימי שחוצה אותו ובדרכו עובר בשלוש חצרות פנימיות. 07:55 | מבקר חופשי - אריק גלסנר | [תקציר...] | על "באביב" של קארל אובה קנאוסגורד ("מודן", מנורווגית: דנה כספי, 208 עמ')
| פורסם לראשונה, בשינויים קלים לעיתים, במוסף "ספרות ותרבות" של "ידיעות אחרונות" על מנת להבין כהלכה את הספרות של קארל אובה קנאוסגורד נדמה לי שרצוי להבין שיש בה שאפתנות אדירה. והשאפתנות הזו נוגעת לכך שהספרות הזו מבקשת לדלג בעוז קדימה – ובו זמנית הרחק לאחור! – מעל המשוכות של העידן הפוסטמודרני והעידן המודרניסטי כאחד בתרבות. קנאוסגורד, […] 07:33 | מתן גילור | [תקציר...] | המדרגה (214) – 13/03/2026
| דירוג הליגות הואיל ומספר הנציגות והסיבוב בו יתחילו את השתתפותן בעונה הבאה כבר נקבע, נתמקד בדירוג לעונת 2027/2028 (בהתאם לרשימת הגישה של 2025/2026, שהיא האחרונה שפורסמה). להלן המצב נכון לכתיבת שורות אלה – אחרי המשחק הראשון בשלב שמינית הגמר בליגת האלופות, בליגה האירופאית ובליגה האזורית: (עמודת המשתתפות מציגה כמה נציגות יש במקור וכמה טרם הודחו.) […] 07:00 | יקום תרבות | [תקציר...] | המלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 13-14 מרץ 2026
| ניסים כץ כותב על הסרט החדש ״מכונת מלחמה״, שעוד לא יצא, אבל מעורר בו תקוות שיהיה מה לראות. חגית בת-אליעזר ממליצה על הסרט האיטלקי הרומנטי ״השיגעון שלנו״.
הפוסט הזה המלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 13-14 מרץ 2026 הופיע לראשונה ב-יְקוּם תַּרְבּוּת.
05:08 | עונג שבת (עונ"ש) – של דוד אסף | [תקציר...] | קבורה ראויה: קריאה בשיר 'מַסָּע לֵילִי' של אריה סיון
| 'את כולם' – קריאה להשבת החטופים והנעדרים. חיפה, דצמבר 2024 מאת שלמה הרציג טרם בשלה העת לסיכומי טבח שבעה באוקטובר 2023 והזוועות בגוף ובנפש שחוו קורבנותיה הרבים של אותה 'שמחת תורה'. אחת התופעות המרשימות והמרגשות שנכרכו באירועי השבת השחורה הייתה המאבק העיקש של החברה הישראלית (ברובה) למען השבתם של החטופים, ולא רק של החיים אלא גם של המתים. החטופים לשיקום, והמתים לקבורה ראויה במדינתם – זו הייתה הסיסמה שליוותה את הדרישה להשבת כל החללים ארצה עוד בטרם הסתיימה המערכה. הקבורה המכובדת לנופלים ולנרצחים נתפסת ביהדות כחובה הלכתית וכעיקרון מוסרי, אך יש לה שורשים עמוקים גם במורשת ההומניסטית של תרבות המערב. כדי לעמוד על עומק המסירות כלפי החללים שהוחזקו בידי האויב, די להיזכר בנסיבות נפילתו בקרב של רס"ר (במיל') גל איזנקוט, שנפגע ממטען צד בעת שיחידתו עסקה בניסיונות חילוץ של גופות חטופים בעזה, או במאמצים האנושיים והלוגיסטיים האדירים שהושקעו בהחזרתו של החלל-החטוף האחרון סמ"ר רן גואילי. לכך יש להוסיף את היחס הייחודי כלפי החלל-החטוף ה'ותיק' סגן הדר גולדין, מגיבורי מבצע צוק איתן. אלפי אזרחים ליוו את מאבק משפחתו במשך למעלה מ-11 השנים שנדרשו למדינת ישראל כדי להחזירו לקבורה ראויה. רק בשבוע שעבר נודע לנו על הניסיון ההרואי של צה"ל להשיב ארצה מלבנון את שרידי גופתו של הנווט השבוי רון ארד, שנעלם לפני כ-38 שנה. לצערנו המאמצים כשלו, ולשמחתנו איש מחיילינו לא נפצע. מבחינה זו בלטה תגובתה המוסרית האצילה של אלמנתו תמי ארד, שהפצירה בראש הממשלה לא לסכן עוד חיי חיילים למען מטרה זו, חשובה ככל שתהיה. והנה, לצד השמירה על כבוד המת אנו מוצאים, בכל הדתות והתרבויות, כולל אצלנו, גם גילויים קשים של ביזוי חללי מלחמה, בדרך כלל כאקט מובהק של נקמה. כזה הוא, למשל, הסיפור התנ"כי על התעללות הפלשתים בגופתו של המלך שאול (שמואל א, פרק לא). ומן הצד האחר, זכורה נבואת ירמיהו על קבורת החמור הבזויה הצפויה ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה, בשל חטאיו המוסריים הכבדים: 'קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם' (ירמיהו, כב 19). נוכחותם של שני צידי המטבע – כיבוד חללי המלחמה מהצד 'שלנו', וביזוים של חללי האויב – נחשפת גם ביצירות המופת הקלאסיות מן העת העתיקה. באפוס הידוע איליאדה להומרוס מסופר על התעללותו של אכילס, הגיבור היווני, בגופתו של הקטור הטרויאני שאותו הרג בדו-קרב. לאחר ניצחונו גרר אכילס את גופת המת במרכבתו סביב טרויה, נקמה על הרג חברו פאטרוקלוס. אך בהמשך, לנוכח סבלו הנורא של האב השכול פריאמוס, מלך טרויה, התרכך אכילס ושחרר את גופת בנו לקבורה. בטרגדיה אנטיגונה לסופוקלס הופכת סוגיית הקבורה של חללי המלחמה למכשיר פוליטי בידי השליט, כדי לבצר את שלטונו בעיר. על פי המחזה, נלחמו שני בניו של אדיפוס, אתאוקלס ופולינייקס זה בזה על השלטון בתֵבַּאי. בקרב ביניהם נפלו שניהם, איש בחרב אחיו. קריאון, אחי המלכה יוקסטה, שעלה למלוכה לאחר מותם, הכריז על הראשון נאמן העיר שייקבר בפאר ובהדר, ועל האחר בוגד שאסור לקוברו ויש להפקיר את גופתו מאכל לכלבים ולעופות השמים. אנטיגונה, אחותם האמיצה של שני החללים, סירבה להישמע לצו המלך, למרות גזר דין המוות שבצידו, ובשם 'צו הָאֵלים' סיכנה את חייה וקברה בחשאי את אחיה. ניקוס ליטראס, 'אנטיגונה וגופת פולינייקס', 1865 (ויקימדיה) ובספרות העברית? ב-20 בפברואר 1948 פרסם המשורר אריה סיון (2015-1929) – עדיין תחת שמו המקורי אריה בומשטיין – בעיתון דבר את שירו הראשון בכתובים. זה היה שיר ארוך, בשם 'מַסָּע לֵילִי', ולימים שיחזר סיון את נסיבות כתיבתו: הייתי אז ב'הכשרה מגויסת' בקיבוץ מעוז חיים. ממזרח התרוממו הרי הגלעד, וממערב – העיר (הערבית) בית שאן. המקום, על הקשריו המקראיים, והזמן – ראשית מלחמת העצמאות – חילצו ממני, בלי כוונה ותכנון, בלדה ארוכה בשם 'מסע לילי', שעניינה החזרת גופתו של המלך שאול בידי אנשי יבש גלעד מחומת בית שאן, עליה הוקיעו אותה הפלשתים. הבלדה נסתיימה בשאלה: 'הישובו יגיעו אותם הימים, ימי מלכותו של דויד?' כדי לשמח את הוריי בתל אביב שלחתי את השיר לעיתון דבר: באותם הימים היה בו מדור בשם 'על החומה' ובו נדפסו דברים מפרי עטם של מגויסי היישוב העברי. עורך המדור קיצץ את השיר כדי מחציתו, ואת הנותר הדפיס, להפתעתם של הורי ושל חברי להכשרה. אשר לי, עצם כתיבתו של השיר הפתיעה אותי יותר מפרסומו. ('עִם הספר', ערבון: מבחר, 1997-1957, הקיבוץ המאוחד, 2001, עמ' 267) עורך המדור הספרותי בדבר באותן שנים היה דב סדן (שטוק), ויש להניח שידו הייתה בקיצוץ מחצית השיר. מה היה כתוב באותה מחצית? אין לדעת וזכרה לא נשמר בשום מקום.אריה סיון (צילום: מוטי קיקיון; ויקיפדיה) לפני שנדון בשיר עצמו, נחזור לסיפור המקראי שעליו הוא מתבסס. למרות נבואתו הקשה של שמואל, ששמע שאול בביקורו אצל בעלת האוב מעין דור, הוא יוצא עם בניו בראש מחנה ישראל למלחמה בפלשתים, וכצפוי צבאו ניגף בפניהם. שאול חשש מאוד מהיחס הצפוי לו אם ייפול בידי הפלשתים ולכן ביקש מנושא כליו שיהרגוֹ, ומשזה סירב נפל בעצמו על חרבו ומת: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדׇקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי. וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד. וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ (שמואל א, לא 4).ואכן, גופתו של שאול עברה התעללות קשה: וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיַּפְשִׁטוּ אֶת כֵּלָיו וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר בֵּית עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם. וַיָּשִׂימוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן (שם, 10-9).אלא שדווקא התרחשות מחרידה זו היא שהולידה את מעשה הגבורה וההקרבה המרגש של אנשי יבש גלעד. וכך מסופר בהמשך:וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל. וַיָּקוּמוּ כׇּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כׇל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם. וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים (שם, 13-11).על כך הודה להם דוד המלך, יורשו של שאול, במילים חמות (גם אם עמדו מאחורי דבריו מניעים פוליטיים מובהקים):וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם אֲדֹנֵיכֶם עִם שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹתוֹ (שמואל ב, ב 5).גוסטב דורה, אנשי יבש גלעד מורידים את גופות שאול ובניו מחומת בית שאן, 1866 (ויקימדיה) כאמור, על בסיס הסיפור המקראי הזה כתב אריה סיון, שהיה אז בהכשרה המגויסת של הפלמ"ח בקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן, את 'מַסָּע לֵילִי', והריהו לפניכם בהדפסתו הראשונה בעיתון. השיר מעולם לא פורסם שוב ולא כונס באחד מספריו:דבר, 20 בפברואר 1948, עמ' 4 לכאורה מדובר בשיר פשוט, בן שישה בתים סימטריים ומחורזים, המערֵב בין לשון המקרא לבין לשון השירה בת הזמן. בניגוד לציפיות שכותרתו מעוררת – מסע של יחידה צבאית פלמ"חאית – מוקדו התֵמָטִי של השיר, לפחות לכאורה, איננו בהווה, דהיינו ראשיתה של מלחמת העצמאות, אלא באירוע דרמטי מן העבר הקדום. בשיר, כבתנ"ך, פועלים הלוחמים לא למען מטרה צבאית מובהקת, אלא כדי להביא לקבורה את גופת המלך שעמד בראש צבאו ונפל בקרב. אך מה החידוש בשיר המשחזר לכאורה את מה שכבר סיפר לנו המחבר המקראי בדרכו המופלאה? קריאה מעמיקה בשיר מראה כי יש בו יותר מרובד משמעות אחד, המוסיף על המסופר בתנ"ך ומרחיב את יריעתו.הלוחמים, 'אַנְשֵׁי חַיִל, בְּנֵי הַגִּלְעָד' (בית ד), שיצאו למסע נועז, מתוארים כמי שפעלו כל הלילה בעורף האויב כיחידת סיור ערמומית ('בֵּינוֹת מַחֲנוֹתָיו שֶׁל אוֹיֵב הִתְחַמְּקוּ'). הם פעלו כך כדי להציל את גופתו של מלכם, ש'בִּידֵי צוֹרְרִים נִטְּמְאָה' (בית ב). השיר יוצר אנלוגיה ובלבול זמנים מודע בין אכזריות הפלשתים שהתעללו בגופות שאול ובניו, לבין אירועי מלחמת השחרור, ובראשם סיפורה של שיירת הל"ה. 35 אנשי הפלמ"ח בפיקודו של דני מס, שהיו בדרכם ליישובי גוש עציון, נהרגו בידי תושבי הכפרים הערביים הסמוכים, שנוסף על כך התעללו בגופות. הקרב הזה, שהתפרסם מאוד באותם ימים, נערך ביום שישי, 16 בינואר 1948, ותוצאותיו הקשות התפרסמו ביום ראשון שלאחריו (18 בינואר). החללים הובאו לקבורה זמנית בכפר עציון ביום שני, ח' בשבט תש"ח (19 בינואר). בדיוק חודש אחר כך נדפס שירו של סיון. טקס קבורתם של חללי שיירת הל"ה בכפר עציון (הספרנים) החיבור שעשה סיון בשירו, בין סיום ימי מלכות שאול לבין ראשית ימי מלכות דוד, איננו מקרי. כך הוא מבקש לכונן בעקיפין את זהותו של היהודי החדש בהווה כמי שלוחם על ארצו וכובש אותה. מנקודת מבט זו נושא השיר פאתוס לאומי אופייני לתקופה. זאת ועוד, השאלות המוצעות בשיר – שאלת הנחלים הצופים במסע הלילי: 'הֵן רָאִינוּ כָּזֹאת – אֵימָתַי?', והשאלה שבה מסתיים השיר: 'אָמְנָם יָשׁוּבוּ כְּקֶדֶם הַיָּמִים / יְמֵי מַלְכוּתוֹ שֶׁל דָּוִד?' – שולחות את הקוראים לתפיסות זמן הנהוגות בחברות שבטיות קדומות, ולפיהן משמעות הקיום האנושי וטיב המציאוּת, נקבעות על פי יחסן למרחב מיתי-ארכיטיפי, שהזמן בו הוא לעולם מחזורי-מעגלי, והמעגליות היא שמעניקה לו את משמעותו. במובן זה, הזמן ב'מַסָּע לֵילִי' הוא זמן מחזורי מובהק, שמטעין את השיר בממד כמו-נבואי הצופה פני עתיד. טבח שבעה באוקטובר והמאבק הארוך להשבת גופות החללים היו אירועים כאלה. גם האתרים הנזכרים בשיר – יבש גלעד שממזרח לנהר הירדן ונהר הירדן עצמו, עמק בית שאן נוכח הרי גלעד – כמקומות מיתיים של התיישבות וביטחון המקושרים לנרטיב הציוני, הם טיפוסיים לשירת מלחמת העצמאות, זו המחברת בין תנ"ך, היסטוריה ולאומיות עברית חדשה. לא בכדי כינה המשורר את אנשי יבש גלעד: 'כִּתַּת חַיָּלִים עִבְרִיִּים' (בית ה), גם אם במקביל הוא מעניק לנחל ולמעיין שבעמק בית שאן את שמם הערבי 'מַנְשִׁיָּה וּבַלְעָא' (בית ו).נוף בהרי גלעד (צילום: David Bjorgen, ויקימדיה) באחת, השיר 'מַסָּע לֵילִי' יוצר חיבור בין שני אתוסים רבי עוצמה המונחים בבסיס הזהות המקומית המתחדשת בארץ ישראל: אתוס הגבורה והמאבק לעצמאות מכאן, ואתוס הרֵעות, שהשבת החללים לקבורה היא חלק חשוב בו, מכאן.______________________________________ד"ר שלמה הרציג הוא מרצה לספרות ולתרבות shlomozo@bezeqint.net 01:00 | חופש | [תקציר...] | תורת הקוונטים על רגל אחת
| 00:06 | הינשוף | [תקציר...] | אויקופוביה מהי? מאחורי הישראלים שסולדים מישראל
| מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, הוויכוח הציבורי בישראל אינו נסוב רק על החלטות צבאיות או על מדיניות הממשלה, אלא גם על שאלה עמוקה יותר: כיצד ישראלים מתבוננים בקולקטיב שלהם עצמם. בתוך השיח הסוער הזה צפה ועולה תופעה שקשה להגדיר במדויק אך ניכרת היטב בשפה ובטיעונים של חלק מהמשתתפים בו: אויקופוביה – חשד או סלידה אוטומטית […] 00:00 | קפה טלוויזיה | [תקציר...] | בלילה ההוא, משפחת מרדוק – השושלת: המלצת יום שישי
| בלילה ההוא, משפחת מרדוק: השושלת, מירה: החיים אחרי הגירושין, יוגה מעוותת, הפיט, המצוד, מוקד 911: נאשוויל, סיפור אהבה: ג'ון קנדי ג'וניור וקרולין בסט, האנטומיה של גריי, מונרך: מורשת המפלצות, הדבר האחרון שהוא אמר לי, להאיר את הדרך, סאדה, כוכבים בריבוע. מה לראות היום בטלוויזיה (שישי): — שלל מהנכר: Crackhead – דרמה קומית שחורה מניו זילנד, […] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הפוסטים החמים ביותר | |
|---|---|
| קפה טלוויזיה השגרירות, המלך: המלצת יום חמישי |
|
| בוב ממשיך במסע מנא (Mena) |
|
| הרוכב לאוטובוסים באיזה עיר התושבים משתמשים הכי הרבה בתח"צ, ובאיזה הכי מעט? |
|
| טליה קוראת ומספרת הכלבה - פילאר קינטנה |
|
| סופרת ספרים קריאה ראשונה בספר "מה קרה להגר באילת?" |