גנזך הרשת

שעה

בלוג

פוסט

22:01

הכדור הכתום

[תקציר...]

עדכונים 13.3.26

21:00

בעולמם של החרדים

[תקציר...]

'חוק הגיוס' במתכונתו הנוכחית אסון ליהדות החרדית וטוב שלא מחוקקים אותו [ עוד 24 פוסטים...]

הכל מודים והכוונה לגדולי ישראל ולחכי"ם החרדים שהחוק כפי שמבקשים לחוקק הוא חוק רע ולא טוב ליהדות החרדית, ולא רק בגלל הסנקציות, את אלו אפשר היה לסבול אם לא היה בה הסכנה של להשמיד להרוג ולאבד כל זכר חרדי מכלל ישראל, החוק מחייב את כל מי שאינו לומד לשרת בצבא מחלן, ובנוסף אם יהיו יותר מחמישים אחוז מן הצעירים החרדים המבקשים ללמוד תורה, הרמטכ"ל יקבע אלו ישיבות יסגרו על מנת שהתלמידים שם ישלחו לצבא המחלן דבר שחייב להחריד כל יהודי שומר מצוות בכלל וחרדי בפרט, ולכן כאשר שומעים שישנם מי שמצטערים שחוק הגיוס נדחה ובינתיים לא יחוקק, פלא עליהם, פרט אם לא מפריע להם לחלן את מחצית החרדים. החטיבות החרדיות אינן פתרון, מי שעוקב אחר הקורה עם החיילים החרדים בצבא, הם עוברים על איסורי תורה חמורים, נאבקים ולא עוזר. אין כמעט יום שלא שומעים על מצבים שבהם חיילים חרדים נאלצים להיאבק עם המפקדים רק מפני שהם מבקשים לחיות על פי הלכהאם היו מציעים חוק לפיו מכירים בערך לימוד התורה וכל מי שרוצה ללמוד יקבל דיחוי כפי שהיה בעבר ולא מתייחסים לכל היתר אפשר לחיות עם זה כפי שהיה עד כה. אבל כאשר מחייבים חרדים לשרת בצבא מחלן במקום שאין אפילו מינימום של ספק שאלפי מנשמות ישראל ישרפו שם רוחנית, צריך לשמוח שלא מחוקקים חוק כזה, וכל יום שנדחה החוק, זה ברכה ליהדות החרדית, פחות סכנה רוחניתאלו שבוכים הם מי שמבקשים לשוב לכסאות המרופדות בכנסת ובממשלה, אלו שחומדים תקציבים וביטול הגזירות בתחומים האלו. איננו מזלזלים במה שגזרו על אברכים ואחרים בגלל חוק הגיוס, אבל מאידך כאשר השאלה היא תקציבים או שמד חילון בצבא, עדיף לחיות בעוני וחלילה לא לתת יד למצב כזה לנשמה יהודית כלשהי. גם אם היו גוזרים על אחד ויחיד שייאלץ לעבור חילון בשביל שאחרים יוכלו ללמוד זה מעשה חמור ואסור ובבחינת ייהרג ואל יעבורהצבא לא משתנה, המפקדים במצב הטוב הם מזרחניקים שמבחינת האידיאה החרדית גרועים מחילונים הם המיסיון של החילונים, החטיבות החרדיות הם משחק מיסיונרי בשביל לקלוט מה שיותר חרדים לרחוב החילוני, את המוצלחים יעבירו למקומות אחרים כאילו שמעלים אותם בתפקידים ובדרגות, ומן הניסיון למדנו שככל שמפתים אותך בצבא ככה אתה נופל ברישתם, וחרדי כבר לא תצא מן הצבא. תעברו על החרדים בצבא ותמצאו כי הם האוייבים הכי גדולים של החרדים הם הרודפים אחר החרדים להשמידם להכריחם להתגייס לצבא ששורף נשמות יהודיותיהודי חרדי במקורו הוא אנטי ציוני ולא מכיר בלאומיות זו אסורה עד לביאת המשיח. אסור להכיר במושג של 'מדינה' כל עוד המשיח לא בא, אלו דברים שגדולי ישראל בעבר הסבירו והחדירו בכלל החרדים. כאשר חרדי הולך לחטיבה חרדית הוא הופך אוטומטית לציוני ומכיר בלאומיות ומשתתף בחינגות שלהם ושר שירי כפירה כמו 'התקוה' שגדולי ישראל קבעו בצורה הכי ברורה כי מדובר בכפירהבניגוד לאלו שמצטערים אני שמח שמחה גדולה שהחוק לא יחוקק בקרוב, ומתפלל שחוק כפי שהוא מוצע כרגע לעולם לא יעבור, מדובר בקביעה שמחצית מן החרדים ילכו לצבא מחלן, ולא ייצאו משם עוד חרדים באידיאה. החכי"ם החרדים שמעודדים ורוצים את החוק הוא בשל לחצים תקציביים וכלכליים ובשל סיוע לחלק ממצביעיהם מי שלומדים בישיבות. הם מפקירים את כל יתר החרדים שייאלצו להתמודד עם משפטים ובתי סוהר, ולא יסלחו להם לעולם על מה שעשואנו יהודים מאמינים בני מאמינים שהישועה תבא לחרדים באיזשהו מקום, עלינו להילחם ולהשתדל והישועה בא תבא. לתת יד לחוק שיחייב את מחצית החרדים ללכת לצבא מחלן פירושו עקירת התורה מישראלחיים שאולזון

20:50	[...] עשרות שנים רומזים לנו מן השמים לא לתת יד ל'חוק הגיוס' תפקידנו להתבונן גם אם קשה להבין זאת. החרדים בכל כך הרבה קואליציות ובמשך של שנים, ותמיד היו הזדמנויות להעביר את 'חוק הגיוס' והרבה פעמים הציעו הצעות הרבה יותר טובות מהחוק שמציעים עתה, ומן השמים סובבו את הדברים שהחרדים לא יסכימו ולא חוקקו חוק, עד אשר גברו הרשעים במערכת המשפטית וביקשו לשפוך דם החרדים, הם ניצלו את הנושא וגזרו גזירות נוראות ומאז מחפשים דרכים איך להתגבר על הגזירה הנוראה והגיעו הדברים לידי כך שכבר יש מי שבעבר לא האמינו שיתנו יד לחוק כזה הסכימו כי עושים זאת בדלית ברירה, וכי יחפשו אחרי חקיקת החוק עצות איך להתגבר על הגזירה הנוראהואם היו מי שחשבו שהנה הנה מחוקקים חוק גיוס, ואין כמעט ספק שלולא פרצה המלחמה החוק בימים אלה כבר היה עובר את הועדה, אז מן השמים גלגלו שתפרוץ מלחמה וידחו שוב את 'חוק הגיוס' ולא אופתע אם גם אחרי המלחמה יקרה מה שיקרה וחקיקת החוק ידחה או לא יעבור. וגם אם חלילה יעבור, בג"ץ יפסול את החוקחוק גיוס שיכנס לתוקף ויפעל, זו גזירה נוראה על כלל החרדים, ועד כה מבקשי הרחמים פעלו ולא חוקקו חוק, התקווה הגדולה שהתפילות יפעלו והחוק לא יעבור מפני שמן השמים לא רוצים חוק. אם היו רוצים שיהיה חוק כבר לפני עשרים שנה היה עובר חוק כזה והרבה יותר טובלא שמעתי את מי שידון בנושא מדוע מן השמים תמיד כאשר אפשר היה להעביר את חוק הגיוס היו מי מן החרדים שמנעו זאת. מילא אם היו אומרים כי חילונים מנעו זאת. מדובר בכל כך הרבה מקרים שהמחלוקת הייתה בין החרדים ולכן לא נתנו יד לחוק. ש"ס ו'דגל התורה' רצו להעביר את חוק הגיוס לפני שנים ואגודת ישראל מנעו זאת מפני שהחוקים הללו היו טובים ל'דגל התורה' אבל רעים מאוד לציבור החסידי שתרבות וסגנון חייו החרדים שוניםגם עתה ישנם מי ששמים מקלות בגלגלים אצל החרדים, ואין ספק כי מן השמים מגלגלים את הדברים על מנת שחוק לא יעבור. שקר הוא לטעון כי סנקציות ודומיהם מונעים זאת, בכל מצב שהיה בעבר כאשר לכולם היה את אותו אינטרס היו מי ששמו מקלות בגלגלים על מנת שחוק גיוס לא יעבור מפני שמדובר בחוק ששולח לשמד אלפי חרדיםאני מעלה את הנושא על סדר היום לדיון, אם בשמים אוהבים את החוק הזה מדוע זה לא עבר כבר לפני שנים, ואם בשמים לא אוהבים זאת ולכן גלגלו את הדברים שהחוק לא יעבור, למי מאתנו היכולת להילחם במה שמן השמים מראים לנו כי החוק לא טוב ואל תתנו יד לחוק כזהחיים שאולזון
20:40	[...] אכזריותו של אריה דרעי - שופך את דמו של בני אלבז לא אדון כאן בסכסוך ביניהם, זה קורה בהרבה מקומות אנשים שעובדים יחד שנים ומסתכסכים. לעיתים זה צודק ולעיתים השני צודק, לעיתים שניהם צודקים ולעיתים שניהם לא צודקים, הנושא היה צריך לעלות על השולחן בפני דיינים נייטרליים שישמעו את הצדדים ויעשו סוף לסכסוך הזה. המציאות שאריה דרעי שקורא לעצמו 'המבוגר' אינו קולט מה הוא גורם לעצמו ולמי שהוא מייצג, מגלה את הצד הלא יפה שלומדובר בחוב שנשאר ולא שולם לבני אלבז על ידי אריה דרעי, הוא מוכן להוכיח בכל בית דין שהוא עשה את העבודה. קרה תקר ביניהם ככל הנראה בשל משהו שהוא סיפר ואריה דרעי לא אהב ומאז נותק הקשר ביניהם וכנקמה דרעי לא משלם לו את החוב ואף רודף אותו. לאחר תקופה קשה ומרה ביניהם בני אלבז הכריז קבל עם ועולם כי אם דרעי מחזיר לו את החוב הוא מוחל וסולח לו וחוזר להיות ידידו חלילה לא יאמר עליו מילה אחת רעה. אבל אריה דרעי מבקש נקמה בו, ולמרות שכבר עבר כל כך הרבה זמן והנושא אינו יורד מהחדשות, בכל תקופה הנושא עולה שוב, ועתה בראיון עמו היכן שהתפרץ בבכי נורא וכואב על מה שדרעי מעולל לו, הוא לא מבין שהוא צריך לעשות סוף לזהלא מדובר בסכומים שדרעי לא יכול למצוא בשביל לשלם לו, הנושא הזה כבר מזמן היה צריך להיות מאחורינו, ודרעי במקום לעשות הכל שהעניין יסתיים בפשרה או בהתפייסות שזה היה יותר חכם, הוא ממשיך לרדוף אותו על כך שהוא פונה לציבור ומבקש עזרה לשכנע את דרעי לשלם את החובמה שאין ספק כי דרעי לא במצב פיננסי שאין לו מהיכן לשלם, מדובר כאן בנקמה ולא יותר מזה. ואם דרעי יטען שאינו חייב לו מדוע הוא לא מזמין אותו לבית הדין ושם יוכיח כי אלבז תובע את מה שלא מגיע לו. עברו שנים ודרעי לא עושה זאת פירושם של דברים שידו על התחתונה ולכן אינו פונה לבית הדיןהמצב הזה גורם בושה לתומכי ש"ס ובמיוחד לתומכיו של אריה דרעי, שאדם שנים יבכה בפני עשרות אלפים על מה שדרעי עולל לו ועד כדי שהכריז כבר כמה פעמים כי הוא מוכן להתפייס עמו אם יחזיר לו את החוב. ונניח שדרעי סבור שהוא חייב פחות שישלח מתווך שיישב עמו ויגיעו לפשרה ויעשה סוף לענין. החילול ה' שהדבר הזה גורם אין לשער, את הראיונות האלו עמו רואים מאות אלפים ויתכן שמיליוני אנשים ראו, זה מופיע לא רק אצל החרדים גם ברחוב הכללי הישראלי, והגיע הזמן לעשות סוף לכךהעניין הוא שלדרעי קשה לשבור את האגו שלו, ולא איכפת לו שיהודי יבכה מדם לבו ולא יעשה כלום לפייסו, המציאות שכל כך הרבה זמן לא עשו סוף לסיפור הזה, הכתם הוא על הרודף ובמקרה הזה מדובר באריה דרעיחיים שאולזון
20:30	[...] לשבחם של רבני הספרדים ולגנותם של אדמור"י ויזניץ את המחזות של מריבות אדמורי"ם חסידיהם ראשי ישיבות ורבנים רואים תמידין כסידרן הרבה שנים, רשימת המריבות ארוכה ומעייפת, הסיבה למצב הזה הוא האגו של האדמורי"ם הרבנים ואחרים, מפקירים את החינוך מהווים דוגמא רעה לחסידים ולתלמידים וגוררים חילול ה' נוראי לציבור החרדי הסובל מהם סבל נורא, במיוחד כאשר צעירים שומעים על הקורה והם מתפלאים היתכן מי שאמורים להוות סמל ודוגמא לחינוך הדור הבא מתנהגים ככה. יחידים הם מי שמסוגלים ויכולים לשלוט על עצמם ברגעים כאלו ומונעים חילול ה'השבוע ראינו שתי אירועי שמחות אבל בצורה הפוכה, מדובר במי שלא אוהבים אלו את אלו, עד כדי איבה ממש, במקום אחד ידעו להתגבר על המשקעים והגיעו לשמחות לפחות כלפי חוץ שיחקו את המשחק נכון ומנעו חילול ה', ובמקום האחר יריבות קשה אירועים נפרדים, וחילול ה' נוראמדובר בבר מצוה ובווארט. הבר מצוה בויזניץ נכד לאדמורי''ם מסרט ומבני ברק, צד אחד מחיפה לא הסכים בשום אופן לערוך בר מצוה משותפת לנכד יחד עם הסבא מבני ברק, לכן החליטו כי מחלקים את הבר מצוה, אחד לחסידים בבני ברק ואחר לחסידים מחיפה. ומאחר ומדובר היה בשושן פורים האדמו''ר מבני ברק ערך את הטיש של שושן פורים יחד עם הבר מצוה, דבר שיכל לעבור בשקט לולא שהיה צד אחר במשחק הזההסבא מחיפה ערך בר מצוה משלו בלי הסבא מבני ברק ובלי חסידיו, אבל שם התפוצצה השמחה בגלל מריבות פנימיות, הרבי עזב את הבר מצוה, וכך נודע לציבור על הבר מצוה שנערכה יומיים קודם לכן בבני ברקמנגד תופתעו ותתקשו להאמין במיוחד למי שבקיאים ביחסי שתי הרבנים הללו. מדובר בבחור שהתארס והוא נכד לראשונים לציון מצד אחד הרב עמאר ומן העבר האחר הרב יצחק יוסף שבין השניים עבר חתול שחור כאשר הרב עמאר נסע לחו"ל לאחר שהרב יצחק יוסף החל לכהן כראשון לציון ולא אהב שהרב עמאר בחוץ לארץ מכנה עצמו 'ראשון לציון'. הרב יצחק יוסף רצה שרק הוא יכהן בתואר הזה ולא אף אחד אחר. הרב עמאר טען שגם קודמיו השתמשו ומשתמשים בתואר הזה בכל מקום ומדוע הוא שונה. אבל הרב יצחק יוסף לחם שרק הוא בעל התואר הזה ובין השניים פרצה מחלוקת שאליה הוסיפו מחלוקות אחרים שהיו שנים קודם לכן אז נשבע הרב יצחק יוסף שילחם במחותנו הרב עמאר עד חורמההציבור כולו המתין לראות מה יקרה ב'ווארט' לנכד המשותף והאם הרב יצחק יוסף יחרים את האירוע, ולהפתעת הכל הרב יצחק יוסף הופיע לשמחה ואף לחץ את ידי מחותנו הרב עמאר ולפחות כלפי חוץ קידשו שם שמים. נכון שהגבאים של הצדדים פגעו זה בזה אבל זה חלק מהפוליטיקה אי אפשר למנוע זאת. תמונות איך ששני הרבנים לוחצים ידיים התפרסמו והוכיחו שלמרות השנאה ביניהם אפשר להתגבר ולפחות כלפי חוץ לשחק אותה נכוןעד היום הזה הרבה שמחות של רבנים אדמורי"ם וראשי ישיבות נמצא את מי שלא ידרוך זה אצל האחר או שימתין עד שהשני ייצא. עושים 'שבע ברכות' מיוחדים למי שאינם יכולים לבא לשמחה מפני שלא יישבו יחד עם האדמו"ר או הרב האחר. השבוע למדנו שזה עדיין כך, אבל מאידך למדנו שאפשר גם אחרת, ועדיף היה שלפחות כלפי חוץ ישחקו 'שלום' ויבואו לשמחות. בעבר ידענו כי היריבים האידיאולוגיים הקשים ביותר בשמחות כיבדו זה את זה. חבל שרבנים ואדמורי"ם לא למדו זאתחיים שאולזון
20:20	[...] פתיחת הארון ביום שלישי - הונאה מסוכנת!!! הרבה דברים שנעשים בימינו החלו בהונאה, היה מי שחמד כסף או שהיה זקוק לכסף, והמציא דברים שעליהם אפשר לבקש מיהודים תמימים כסף, הרשימה ארוכה. השבוע למדנו על עוד שיטת הונאה כזו אשר היא מסוכנת, מפני שימצאו מי שיעתיקו את ה'שיטה' הזו ויעבדו על אנשים יוציאו מהם סכומי עתק מבלי שהם יודעים כי מדובר בהונאהפתיחת הארון אינו דבר חדש, ישנם מי שנוהגים לעשות זאת בעת תפילת זעקה גדולה ומרה על צרות עם ישראל ועוד עניינים כאלו, אבל מעולם לא שמענו שמי יכריז כי עתה מוכרים את פתיחת הארון תמורת אלפי שקלים או דולרים. השבוע שמענו על איזה רב שהמציא דבר חדש. הוא אומר 'פרשת המן' בכל יום שלישי לא רק בפרשת בשלח, ומוכר את פתיחת הארון לאמירת פרשת המן תמורת אלפים רבים. עד ראיה שהיה שם מעיד ש'פתיחת ההיכל' כפי שהם הכריזו נמכר ב-12 אלף שקל על אמירת פרשת המןלולא ההונאה שיש בדבר אין לכאורה איסור לפתוח את הארון לתפילה, ובכל זאת כאשר מדובר בלעבוד על אנשים לאיזו תפילה שלא תהיה הוא מעשה חמור. אין עוד ספק כי רבנים ינצלו את הסיפור הזה לעשות כך אצלם כאילו שמדובר בסגולה גדולה. מבירור שעשיתי מדוע אנשים נותנים סכומים כאלו לפתיחת הארון כי מדובר ב'פרשת המן' ומי סיפר להם כי פתיחת ההיכל בפרשת המן היא הסגולה הכי גדולה לעשות כסף, ולכן מעלים את המחיר בכל יום שלישי בפרשת המןלא אופתע אם בעוד תקופה וזמן נשמע על עוד שעושים כך, אם מותר לרב בראשון לציון לעשות כך מדוע שיהיה אסור לרב בעיר אחרת, אבל האם מותר לעבור על זה בלי מחאה ומבלי שהציבור יידע כי מדובר בהונאה, שמטרתו אחת להוציא כסף מן הציבור ברמיה, ברור שלאיהיו ככל הנראה רבנים שלא ירצו להיראות כחקיינים והם ימציאו תפילה אחרת וימכרו את פתיחת הארון תמורת סכומים גדולים. כמובן לא כל רב יכול לעשות זאת, מי שמתפללים אצלו שנוררים לא יקבל פרוטה. מי שמתפללים אצלו תמימים ומי שיש להם כסף, בקלות יוציא כסף מהם בשיטת הונאה זוטוב יעשה כל אדם לפני שהוא מעלה במחיר בפתיחת הארון שיברר אם מדובר במה שמקובל מדורי דורות ולא בדברים חדשים שהמציאו מי שכל עניינם היה לעבוד על הציבורחיים שאולזון
20:10	[...] החכמה לדעת מתי לשתוק ככל הנראה הוא חשש שמא אחיו יהיה הראשון לצאת בהתקפה על הציונים הנלחמים בימים אלה באיראן, אז הוא ביקש להקדימו או לפחות לא לאחרו. אחרת קשה להבין לשם מה הוא דיבר בנושא, אם הוא באמת רואה את עצמו הממשיך של דודו, רבי יואל היה בימים כאלו שותק ויתכן שהיה מרחיק ומאחל הצלחה ליהודים. בימי מלחמה וסכנה רבי יואל נזהר מאוד שלא לחזק את הגוייםנמצאים אנו בימות המשיח אין בכך עוד כל ספק, מדובר בתהליך כפי שברור מן הגמרא וכל כך הרבה ספרים שעוסקים בענייני הגאולה מה יקרה בזמן בואו של משיח ובעיקר לקראת הימים האלו, הרבה שאלות נשאלות למה דווקא על ידי מי שלכאורה אינם מקיימים מצוות או שהם חצי חצי, יהודים מאמינים אבל לא מן המקפידים על קלה כבחמורה, את כל השאלות שיש לנו נשאל אי"ה כשיבא משיח כפי שהגמרא אומרת כי 'תשבי יתרץ קושיות ובעיות', אז יהיו הדברים ברורים. ועד אז אף אחד מאיתנו אינו יודע בבירור מה יהיה ואיך יהיה פרט למה שכתוב, ולא על ידי מי מפני שזה לא כתוב. המקומות שיהיו שם המלחמות, כתובים. אבל מי שינהלו את המלחמות והאם בזמן ההוא-הזה ישלטו בישראל יהודים ומאילו חוגים וקהילות לא כתוב, בזמן כזה השתיקה היא הכי בריאה, מפני שדווקא אלו שמדברים עלולים בסופו של דבר לצאת הכי בורים בעניני גאולה ומשיחהרבה שאלות יש לי על דבריו של רבי אהרן ממונרו על מה שאמר ודיבר, ולא אעסוק בהם, מפני שזמנינו אלה מה שהכי נחוץ זו השתיקה לתת לזמן לעשות את שלו ולקוות כי הנה אכן אנו מתקרבים לגאולה. כל הסימנים כבר קיימים ועתה זה נראה חזק יותר מכל מה שראינו בעבר, ואם יש למי שאלות שימתין קצת ויווכחובאשר לאיך להתייחס לדברים, יש לנו את המקורות וחיים בעקבותם, הקב"ה מסובב הסיבות, ויתכן כי דווקא מי שלא חלמנו שהוא זה שיכין את עם ישראל לקראת בואו של משיח דווקא הוא זה שיעשה זאת, נמתין ניתן לזמן לעשות את שלו, אנו קרובים מאוד. יתכן וכבר בחודש ניסן הבא עלינו בעוד כשבוע נחוש את תחילת הגאולה, ויתכן כי ניאלץ לספור תשעה חדשים, ואולי כדעת אחרים שבתשרי תהיה הגאולה. איני יודע ואיני מכריע בין הדעות השונות, שיהיה כך או כך, והעיקר שמשיח יבא ומה יום קודם יותר טובחיים שאולזון
20:00	[...] המערכת המשפטית הישראלית מושחתת - תופרים תיקים מעלילים עלילות אין עוד ספק בכך - השבוע שוב הוכיחו זאת השבוע קרה משהו שהיה כמעט ברור שיקרה מפני שחיילי כח 100 נאבקו לנקות את שמם, העמידו את המעלילים בפני מצב שייאלצו להוכיח דברים בבית המשפט ואי אפשר להוכיח זאת. אין עוד מינימום של ספק והדברים הוכחו, שבישלו סרטונים ובתאריכים אחרים וכך ניסו להעליל עלילה על חיילים ימניים כאילו שביצעו פשעים במחבלי נוחבה, הדברים היו ברורים ביום שהדברים התפרסמו, אבל היו זקוקים להוכחה וזו באה מן השמים, כאשר אחת מן העובדות של הפצ'רית עברה פוליגרף והדברים התגלו, כי מדובר בבישול של הפצ'רית שביקשה לשרת אינטרס שמאלני נגד החיילים והימניים, והפצ'רית סולקה בדרך של 'כבוד' כשהיא מודיעה כי היא יוצאת לחופשה ואחרי יומים הודיעה כי התפטרה, ומאז ברור היה כי מדובר היה בעלילה, ובכל זאת הפצ'ר החדש לא מיהר לעשות כאן צדק הוא ככל הנראה חשש, וסוף סוף השבוע הודיע כי הוא סוגר את התיק נגד חיילי כח 100 בשדה תימן והעניין סגורהציבור כציבור רקד ושמח כי ניקו את החיילים הללו ויצאו מסכנה של לשבת הרבה שנים בבית סוהר על מה שלא עשו. אבל קרה כאן משהו עמוק בהרבה, המכה הזו היא על המערכת המשפטית בישראל שהוכחה כמושחתת בכל החזיתות, ואם עוד היה מי שחשב כי בצבא המצב יותר טוב למד כי הם לא פחות מושחתיםכפי שכבר כתבתי בעבר אני לא שש לחנינה לנתניהו מפני שיש לי ענין שהמשפט הזה ימשך הוא חושף את פני כל המערכת המשפטית הישראלית שהיא מפלגתית ומושחתת. לא הצדק קובע אלא ההשתייכות המפלגתית. במשפט זה גילו את מה שלא רצו להאמין כאשר היו מי שטענו זאת. המשפט הזה הרס את תדמית המערכת המשפטית והאימון בהם ירד לשפל שלא היה בהיסטוריהשימו לב, כל אלו ש'האמינו' כי מדובר במעשה פשע וכי הפצ'רית דוברת אמת לא ממהרים להתנצל, השמאל אבל על ההודעה שסגרו את התיק, למרות שברור להם כי אם היו ניצבים במשפט הם היו בצרות. כאשר פצ'ר צבאי מחליט לסגור תיק כזה הוא רק כאשר ברור לו כי הוא יפסיד במשפט, אם היה מאמין רק 60 אחוז שהוא מנצח הוא היה הולך עד הסוףהמערכת המשפטית הישראלית מלאה בתפירת תיקים ובעלילות, ומי יודע כמה יושבים בבתי הסוהר הישראלים בשל עלילות ותפירת תיקיםחיים שאולזון
19:50	[...] ששה מתחרים על ראשות השמאל - כאן תהא קבורתם מהיכן להתחיל הרשימה ארוכה כל אחד מהם מאמין כי הוא ראש הממשלה הבא, כרגע ששה מתחרים ולא מוותרים, ואם היה מי שחשב כי הם מאוחדים מסביבו של נפתלי בנט אז לומדים כי אייזנקוט שם לו רגליים טוען כי הוא חזק יותר, והרושם הוא כי בנט מפסיד את הימין ואת השמאל. המצב החדש מחזק את הימין, ובאשר לשמאל המריבה היא על פחות מנדטים וכח והסיכוי שלהם חלש לא רק בגלל מספרם אלא הרבה יותר בשל הפיצול, יותר מדי רצים על מה שבקושי ואולי יחיד היה יכול לעשות משהובימין לא נמצא מי שמתחרה בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. לעומת זאת בשמאל כולם מאמינים כי הכח אצלם. לפיד קשה לו להיפרד ממספר כל כך גדול של מנדטים למרות שהסקרים מורידים אותו לסביבות אחוז החסימה, עושה רושם כי השמאל בבחירות הבאות יהיו קבוצה של בעלי מספרים קטנים וייאלצו להיכנע לקטנים. בסיבוב של בנט לפיד דוקא הקטן אז נפתלי בנט היה ראש הממשלה ולא לפיד שהיו לו פי כמה מנדטיםבכל מקום שמתמודדים בבחירות ברור כי אחדות מסביב למועמד מסויים הוא המתכון להצלחה. בשמאל לא מוכנים להשלים עם זה. ולכן סיכויים להצליח בסיבוב הבא קטן אם כי מוקדם מדי להכריע בנושא, הרבה דברים יכולים להשתנות עד לבחירותחיים שאולזון
19:45	[...] תהליך של גאולה: הנשיא טראמפ מחסל את איראן ומחרף את .. נשיא מדינת ישראל תהליך של גאולה: הנשיא טראמפ מחסל את איראן ומחרף את .. נשיא מדינת ישראל לכבוד הרב חיים שאולזון אני לא יודע אם אנשים שמים לב לתהליך מדהים שקורה כאן עם נשיא המעצמה העולמית, תהליך מדהים שלא היה כל ימי ההיסטוריה מאז קום השלטון הציוני בארץ ישראל. נשיא המעצמה העולמית גמר אומר להצטרף למערכה להשמיד את איראן, וזה נס גדול כי אם רק ישראל הייתה מצטרפת זה כבר היה מפסיק אחרי שבוע לא בגלל הלחץ של אומות העולם אלא בגלל סוכני החרש של איראן בשמאל החדורים בצבא ובפרקליטות, וזה הנס הגדול. אבל הנס היותר גדול שעומד נשיא המעצמה העולמית טראמפ וכל יום מבזה את המוסד הליצני של הציונות, מי שעומד בראש הפרימידה, בוזי הרצוג וזה לא פחות מהמלחמה נגד איראן, אין ספק שזה תהליך אלוקי ממש לפני הגאולה. כידוע עד כמה כ"ק מרן איש האלוקים האדמו"ר מליובאוויטש הזהיר לא לומר נשיא המדינה שזה כפירה בה', שרק משיח או מלך ישראל שאין על גביו אלא ה' אלוקיו, רק הוא ראוי להקרא נשיא ולכן לא כתב מעולם את המילה נשיא על אנשים שעמדו בראש המוסד של הציונות והיה מכנה אותם בכינוי פרזידנט. מה שנוהגים עד היום חסידי חב"ד ומי שיראת ה' בליבו לא לומר את התואר נשיא על אנשים אלו. וכעת קם נשיא המעצמה העולמית ומבזה את העומד בראש מוסד נשיאות הציונים, כלפי כל העולם בחירופים ובגידופים ועושה ממנו צחוק לעיני כל העמים, אין ספק שזה ביטול העבודה זרה של הציונות לפני ביאת משיח צדקנו במרה בימינו אמן.
19:40	[...] " הצלצול שלא נגמר" הצלצול שלא נגמר"מאת הרב אברהם מנחם אייזנבאך שליט"א מייסד "מגדלור" לחינוך ונפש יוסי היה בחור טוב. בחור ישיבה רגיל, שקט, אפילו קצת מופנם. הוא ישב בספסל השלישי בבית המדרש, תמיד עם גמרא פתוחה ועט קטן שמסמן קווים דקים בין השורות. מי שהיה מסתכל עליו מבחוץ היה אומר: "בחור מסודר." אבל בתוך הראש של יוסי התחוללה סערה. זה התחיל ערב אחד תמים. מישהו בחדר זרק מספר. "אתה מכיר את הקו הזה? קו נייעס חדש. הכל שם. פוליטיקה, ישיבות, דרמות..." יוסי חייך. "נו, טוב. נראה." הוא חייג. בהתחלה זה היה רק סקרנות. קול מתכתי קיבל אותו: "שלום וברוכים הבאים לקו החדשות…" לחיצה אחת. עוד לחיצה. עוד כותרת. "תאונה קשה בכביש 6…" "דרמה פוליטית בירושלים…" "שמועה חדשה בעולם הישיבות…" יוסי סגר אחרי חמש דקות. אבל משהו כבר נתפס. ביום למחרת, בסוף סדר ראשון, כשהחברותא יצא לשתות מים – יוסי שלף את הטלפון. רק רגע אחד. רק לשמוע מה חדש. לחיצה. כותרת. עוד כותרת. עברו עשר דקות. כשהחברותא חזר, יוסי כבר ישב שוב על הגמרא, אבל הראש שלו היה במקום אחר. "מה אמרת?" "אני שואל אותך על התוספות…" "כן… כן… רגע." אבל הוא כבר לא היה שם. שבוע עבר. הקו הפך להיות חלק מהיום שלו. בוקר – לפני תפילה. צהריים – בין סדרים. לילה – במיטה. לפעמים הוא לא שמע אפילו את כל הכותרות. רק הדופק של העדכון. התחושה הזו שיש משהו חדש. שהעולם זז. שהוא חייב לדעת. לאט לאט משהו ביוסי השתנה. החברותא התחיל לשים לב. "יוסי… מה קורה איתך?" "מה זאת אומרת?" "אתה כל הזמן עם הטלפון." "מה פתאום." אבל באותו רגע הטלפון שלו רטט. מספר לא מוכר. קו נייעס. יוסי קם במהירות. "רגע, אני חוזר." הוא יצא למסדרון. לחץ 1. הקול המתכתי שוב. "עדכון דרמטי…" הוא נשען על הקיר והקשיב. אבל הקווים האלו ידעו דבר אחד – איך להשאיר אנשים בפנים. "תכף נחשוף…" "אחרי הפרסומת…" "בעוד רגע…" יוסי חיכה. דקה. שתיים. שלוש. פתאום הוא קלט שעברו עשרים דקות. בערב, בחדר, אחד הבחורים צחק. "יוסי, נהיית כתב חדשות?" כולם צחקו. יוסי חייך. אבל בתוך הלב משהו התכווץ. השלב הבא הגיע בלי שהוא שם לב. הוא התחיל לפחד לפספס. אם הוא לא התקשר – אולי קרה משהו. אולי יש עדכון. אולי כולם כבר יודעים משהו והוא לא. אז הוא התקשר. שוב. ושוב. ושוב. לפעמים אפילו לא היה חדש. אבל הוא היה חייב לבדוק. יום אחד, באמצע שיעור כללי, הטלפון שלו רטט בכיס. הלב שלו קפץ. הראש ישיבה דיבר בהתלהבות על סוגיה עמוקה. אבל יוסי לא שמע מילה. רק מחשבה אחת. אולי עדכון. אולי משהו גדול. הוא ניסה להתאפק. דקה. עוד דקה. היד שלו רעדה. ואז הוא קם. "סליחה…" הוא יצא. המסדרון היה ריק. הוא חייג. הקו ענה. "שלום וברוכים הבאים…" הוא לחץ 1 במהירות. כותרת. עוד כותרת. שום דבר מיוחד. פתאום הוא קלט משהו. הוא יצא משיעור שלם בשביל… כלום. אבל האמת הייתה קשה יותר. זה כבר לא היה רק קו נייעס. זה היה הרגל. התמכרות. המוח שלו התרגל לצליל הזה, ללחיצות, להפתעה של העדכון הבא. ואז הגיע הלילה ששינה הכל. השעה הייתה שתיים בלילה. הישיבה הייתה שקטה. רוב הבחורים ישנו. יוסי שכב במיטה. העיניים שלו שרפו מעייפות. אבל המחשבה שוב חזרה. אולי יש משהו חדש. הוא קם בשקט. יצא למסדרון. הדליק את האור הקטן. וחייג. הקו ענה. "עדכון מיוחד…" הוא התקרב לקיר והקשיב. ופתאום הדלת של החדר הסמוך נפתחה. משגיח הישיבה יצא. הוא נעצר. הסתכל על יוסי. "יוסי?" יוסי קפא. הטלפון ביד. הקו עדיין מדבר. המשגיח ניגש אליו. "שעה שתיים בלילה." יוסי שתק. המשגיח הסתכל עליו רגע ארוך. ואז שאל בשקט: "תגיד לי… מה אתה מחפש שם?" יוסי פתח את הפה. אבל לא יצאה מילה. המשגיח לא כעס. הוא רק אמר משפט אחד. "יוסי… החדשות האמיתיות של החיים שלך לא נמצאות בקו." הוא הסתובב וחזר לחדר. יוסי נשאר לעמוד במסדרון. הקו עדיין דיבר. "ועכשיו נעבור לעדכון הבא…" אבל פתאום הקול נשמע לו מוזר. חלול. ריק. הוא הסתכל על הטלפון. ועל המסך הופיע דבר קטן שהוא לא שם לב אליו חודשים. שעת שיחה: 01:42:13. שעה וארבעים ושתיים דקות. רק הלילה. הלב שלו נפל. כמה זמן הלך ככה? כמה שעות? כמה ימים? כמה סדרים? ופתאום עלו לו תמונות בראש. הסדרים שפספס. החברותא שחיכה לו. הפעמים שאמר "רק רגע" וחזר אחרי חצי שעה. העייפות בבוקר שלא הבין מאיפה היא באה. הוא נזכר גם בתחושה המוזרה שהייתה לו לפעמים אחרי שיחה ארוכה עם הקו — ריקנות. כאילו שמע הרבה, אבל לא קיבל כלום. רק עוד רעש. עוד דרמה. עוד כותרת שמיד מתחלפת באחרת. הוא ניתק. המסדרון חזר להיות שקט. פתאום הוא שמע משהו שלא שמע הרבה זמן. את השקט. את הנשימה שלו. את הלב. בבוקר, החברותא הסתכל עליו. "יוסי… הכל בסדר?" יוסי חייך. חיוך עייף. אבל אמיתי. "כן." הוא שלף את הטלפון. מחק את המספר של הקו. היד רעדה קצת. אבל הוא לחץ. מחק. המאבק לא נגמר ביום אחד. כמה פעמים היד עוד רצתה לחייג. כמה פעמים הסקרנות קפצה. כמה פעמים במסדרון הוא שמע בחורים מתלחשים: "שמעת מה אמרו בקו?" הלב שלו לרגע רצה לדעת. אבל אז הוא עצר. נשם עמוק. ונזכר במשפט של המשגיח: "החדשות האמיתיות של החיים שלך לא נמצאות בקו." הן נמצאות בגמרא פתוחה. בחברותא שמחכה. בחיים שמתרחשים עכשיו. לא בכותרת הבאה. ומאז, כשהטלפון של מישהו במסדרון משמיע את הצליל המוכר של קווי נייעס — יוסי רק מחייך. כי הוא יודע דבר אחד: יש קווים שמספרים חדשות, ויש קווים שמושכים אנשים לתוך בור. וההבדל ביניהם… הוא לפעמים רק לחיצה אחת. ומי שמקשיב כל היום לחדשות – מגלה בסוף שהחיים שלו עצמם הפכו לידיעה קטנה שלא סיקרו.
19:38	[...] אלוהים באמת מקיים את הבטחותיו. ועושה זאת… בשקט. - מאמר ב'דיילי טלגרף' על האמיתות האלוקית מאמר מעורר מחשבה של העיתונאי הבריטי אליסטר הית׳ מהעיתון ״דיילי טלגרף״:יש משהו בישראל שמטריד אנשים — וזה לא בדיוק מה שהם אומרים.הם ידברו על מדיניות, על התנחלויות, על גבולות ועל מלחמות.אבל אם מגרדים מעט את פני השטח של הכעס, מגלים משהו עמוק יותר:חוסר הנוחות אינו בגלל מה שישראל עושה — אלא בגלל מה שהיא מייצגת.אומה קטנה כל כך לא אמורה להיות חזקה כל כך. נקודה.לישראל אין נפט.אין לה משאבי טבע מיוחדים.האוכלוסייה שלה בקושי בגודל של עיר אמריקאית ממוצעת.מסביבה אויבים.שנאה באו״ם.יעד לטרור.גינויים מצד ידוענים.חרמות, השמצות והתקפות.ובכל זאת — היא משגשגת כאילו אין מחר.בצבא.ברפואה.בטכנולוגיה.בחקלאות.במודיעין.בביטחון.ובעיקר — ברוח ובנחישות בלתי שבירה.הם הפכו מדבר לשדות חקלאיים.מפיקים מים מן האוויר.מיירטים טילים באמצע מעופם.הם מצילים בני ערובה מתחת לאפם של המשטרים האכזריים בעולם.הם שורדים מלחמות שכולם היו בטוחים שימחקו אותם מהמפה —ואף מנצחים בהן.העולם מביט — ואינו מסוגל להבין.וכשאדם נתקל בעוצמה שאינו יודע להסביר, הוא מחפש הסבר אחר:אולי זו עזרה אמריקאית.אולי זה לובי בינלאומי.אולי דיכוי.אולי גניבה.אולי איזה טריק אפל שנתן ליהודים כוח כזה.כי חס וחלילה שזו תהיה האמת.חס וחלילה שזה אמיתי.חס וחלילה שזה מגיע להם.ואולי גרוע מכל — שזה נגזר מלמעלה.העם היהודי היה אמור להיעלם מזמן.כך בדרך כלל מסתיים סיפורם של עמים שנרדפו, גורשו ושועבדו.אבל היהודים לא נעלמו.הם חזרו לארצם.בנו אותה מחדש.החיו את שפתם העתיקה.והחזירו את עברם לחיים — בזיכרון, בזהות ובכוח.זה לא רק פוליטיקה.זה כמעט מקראי.אין שום נוסחת רמאות שמסבירה איך עם חוזר למולדתו אחרי אלפיים שנה.אין דרך הגיונית לעבור מתאי הגזים להשפעה עולמית.אין תקדים היסטורי לשרוד את הבבלים, הרומאים, הצלבנים, האינקוויזיציה, הפוגרומים והשואה —ועדיין להגיע ביום שני בבוקר לעבודה בתל-אביב.ישראל אינה רק היגיון.אלא אם כן אתה מאמין שיש משהו גדול יותר מהיגיון.וזה מה שמטלטל את העולם.כי אם ישראל אמיתית,אם האומה העתיקה והקטנה הזו עדיין חיה, מוגנת ומשגשגת —אז אולי…אלוהים איננו מיתוס.אולי הוא עדיין חלק מהסיפור.אולי ההיסטוריה אינה מקרית.אולי הרוע אינו המילה האחרונה.ואולי היהודים אינם רק עם…אלא עדות.וזה הדבר שקשה לעולם לשאת.כי ברגע שמודים שהישרדותה של ישראל איננה רק מרשימה — אלא אולי גם אלוהית —הכול משתנה.המצפן המוסרי מתערער.ההנחות על כוח, היסטוריה וצדק מתמוטטות.ואז מבינים שלא מדובר בסוף של אימפריה —אלא בתחילתו של משהו נצחי.לכן מכחישים.לכן משמיצים.ולכן תוקפים בזעם.כי הרבה יותר קל לקרוא לנס ״תרמית״מאשר להתמודד עם האפשרותשאלוהים באמת מקיים את הבטחותיו.ועושה זאת… בשקט.
19:35	[...] לחוצים מהאזעקות? האזינו לדברי חיזוק ממרן ראש הישיבה הגר"ש אלתר
19:30	[...] רגעי השבוע - ויקהל-פקודי-החודש, חזק ומברכים חודש ניסן רגעי השבוע - ויקהל-פקודי-החודש, חזק ומברכים חודש ניסן המהפכה בשירות הבנקים / הפתרון הנפלא לביטול המועקה השבועית / הלימוד במשניות שהביא שמחה בשולשה בתים מישראל / הנה מה טוב ומה נעים - שני אחים שיוצאים יחד לשתי ערים שונות א. הדרך של הבנק הוצרכתי בראשית השבוע להגיע אישית אל הבנק. אומנם רוב רובה של הפעילות הבנקאית היא כיום דיגיטאלית, אך לשם צורך זיהוי לשליחת וקבלת קוד כניסה לחשבון באמצעות השירות המקוון, התבקשתי להופיע פיזית במקום, ולהציג תעודה מזהה מול פקיד. סידור מסמכים וחשבונות בכלל ובנקים בפרט, מצטייר על פי רוב כמקום שגוזל זמן רב ובירוקרטיה מורכבת. אומנם כבר התרגלנו פה במוסקבה, לשירות מהיר ואדיב ברשויות העירייה המעניקות גישה משעות הבוקר עד הערב, בידי צוות מתחלף ומסביר פנים. לפני כחודש הסתיים תוקף רישיון הנהיגה שלי. הזמנתי תור מראש לסדרת בדיקות רפואיות נצרכות על פי החוק, שנמשכו כחצי שעה בלבד, חתמתי על כמה מסמכים, ושבועיים אחר כך, ללא המתנה בתור, כבר קיבלתי לידי את התעודה החדשה. גישה נוחה ושקופה כל-כך כלפי האזרח, הלוואי ותהיה כך בעוד מקומות בעולם. אך ההפתעה הגדולה הייתה בבנק. אין יותר דלפקים. אין פקידים חמורי סבר. אין הרגשה שעושים לך טובה כשעונים לך. אולם גדול עם שולחנות עגולים קטנים, תחושה של בית קפה מודרני קידם את פניי. קיבלתי מספר לפי הנושא עליו הצבעתי במסך הדיגיטאלי, והוזמנתי תוך מספר דקות לאחד השולחנות. על השולחן מוצג מספר בולט וניצב עליו רק מחשב נייד. הפקיד מקדם אותך בחיוך ומזמינך לשבת לצדו. אין תיקים והררי ניירות. הכל אדיב, מהיר וגישה נעימה. העולם מתקדם לטובה כל הזמן. כאן בבנק יודעים לקחת את הטכנולוגיה הנכונה, ולשלבה עם גישה חיובית למען כל לקוח באשר הוא. אדם בעל חשבון בהיקף קטן או אשה מבוגרת שהגיעה לברר את גודל הפנסיה, איש עסקים או מנהל שעומד בראש עמותה. כל אחד מקבל שירות דומה. ביציאתי הרהרתי לעצמי, ש'אם חכמה בגויים תאמין', הרי שעלי ללמוד ממה שראיתי איך לשנות לטובה כל דבר שמתעסקים בו, במיוחד בצרכי ציבור וגם בבית בחינוך הילדים. וכדברי שלמה המלך 'חנוך לנער על פי דרכו'. הדרכים של הילדים משתנות כל הזמן. כהורים אנו חייבים להיות יותר אישיים, פחות רשמיים, ואז אפשר להיות ברורים יותר ולהשיג את המטרות הנעלות והחשובות באמת לחיים. ב. סגולה בדוקה כיוון ששמחתי מאוד על הבשורות הטובות ששמעתי אתמול, ובמיוחד הסגולה שנעשתה בעבור זה, אמרתי בלבי לקיים את הפסוק 'אל תמנע טוב מבעליו', ומי ייתן והזקוק לישועה דומה ישמע, יפעל כך, ובע"ה יזכה גם הוא לכך. בזה אחר זה שמעתי אותם. הודעה כפולה על שמחה רבה שהגיעה ב"ה אצל שני קרובי משפחה שלנו בארץ הקודש: ילדיהם בני ה-26 השתדכו השבוע עם שידוכים הגונים, משמחי לב את ההורים והילדים גם יחד. ולרגל שמחות אלו אליהן ציפו כל בני המשפחה, הרמתי טלפון די לברך את האבות והבנים בברכת מזל טוב נרגשת. השני שבהם הוסיף מעצמו וסיפר: "ראה משהו פלאי. אנו שלושה משתתפים בשיעור היומי בלימוד משניות, וזכינו בימים אלו לשדך את הילדים שלנו, כולם בגיל 26"... חזרתי לשיחה נוספת אל הראשון, ולאחר איחולי ברכה בפעם השנייה, שאלתי אותו על הסגולה שעשה, וכה סיפר לי: "בעבר היה אצלנו בבית הכנסת 'היכל פנחס' שיעור במשניות, בהפסקה שיש בין תפילת מנחה לערבית, אך לאחר מעבר מגורים של מוסר השיעור, נפסק הדבר. לפני כשלוש שנים חשבתי לעצמי שהזמן נשרף סתם. חבל על עשרים הדקות של בטלה בציבור, וחידשתי את שיעור המשניות. בכל יום מתיישבים לאחר תפילת מנחה ולומדים מספר משניות. אין לי הסבר, אבל אכן, מתוך השיעור לי ולעוד שניים היו ילדים שהמתינו מספר שנים לזיווג, והנה, שלשתם, בגיל 26 השתדכו בזה אחר זה". חשבתי להסביר זאת על פי המדרש האומר: "אין כל הגלויות הללו מתכנסות אלא בזכות לימוד משניות". נמצא, שאי אפשר להיפטר מהגלות אלא בזכות לימוד משניות. אודות הגאולה העתידה הרי אמרו רז"ל: "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף", ופירש רש"י דקאי על אוצר הנשמות ששמו 'גוף'. אומר על כך הרבי: "על פי זה מובן שכאשר נולד ילד יהודי - הרי זו לא רק שמחה פרטית אצל ההורים, המשפחה, הסביבה, או אפילו כלל ישראל בדור זה, אלא זוהי שמחה עבור כל סדר ההשתלשלות וכל העניינים שבמשך כל הדורות. כי מכיוון שעניין זה ("יכלו כל נשמות שבגוף") מביא את הגאולה העתידה, הרי זו שמחה עבור כל עניני ההשתלשלות הצמאים לביאת המשיח, שזוהי תכליתם". יוצא איפה, שבכדי להגיע להבאת כל הנשמות, צריכים להקים בתים נוספים בישראל, ואם כן, לימוד המשניות היא הסגולה הגדולה לכך! ראיתי שבספר 'מתוק מדבש' מובא בשם הגר"א, שמי שלומד משניות, יש לו את הכוח להפוך מידת הדין למידת הרחמים. וזה הפירוש אעשה 'לו' עזר כנגדו, נגד יצר הרע, זה לימוד משניות 'ל"ו' היינו לימוד ו' סדרי משנה. ג. גשר של קדושה וגאולה "מוצאי שבת הוא זמן מרומם ורב-משמעות. הוא מהווה את קו התפר שבין שבת קודש - זמן "עליית העולמות" שבו ה"נשמה היתרה" מאירה את נפש האדם ומעניקה לו עוז ותעצומות - לבין ששת ימי המעשה, השואבים את חיותם, אורם ושמחתם מקדושת השבת". במלים אלו נפתחת ההקדמה ל"סדר מוצאי שבת קודש" - קובץ מפורט של תפילות, הלכות ומנהגים למוצאי שבת, המתפרסם לראשונה ברוסית, אותו ערכתי לפני מספר חודשים לקראת אירוע "המלוה מלכה השנתי" לטובת הגמ"ח המרכזי "קרן חי' מושקא", שנערך לפני שבועיים, והיות והשנה זה נערך בפעם העשרים וחמש, חיפשתי לבטא זאת באמצעות מזכרת לכל משתתף. ואכן בס"ד עלה בידי להכין הפתעה מיוחדת שציפתה למשתתפים, שקיבלו עם יציאתם בסיום הערב החגיגי מארז מיוחד ומקורי לכבוד מוצאי שבת קודש, מעוצב באופן נפלא, וכולל בו: מגש, גביע, פמוט עם נר הבדלה, צנצנת בשמים, שתי כוסות לקיום 'חמין במוצאי שבת מלוגמא', שני פמוטים להדלקת נרות לכבוד מוצאי שבת, קופת צדקה, וספרון בלשה"ק וברוסית שנכתב ונערך במיוחד ובו הדרכה מופרטת עם התפילות, ההלכות וההנהגות למוצאי שבת. לפני שנים רבות, בכל מוצאי שבת הייתי מרגיש מועקה בלתי ניתנת לתיאור. יום אחד נערכה התוועדות חסידית בבית הכנסת כאן, עם אורח מסוים ומפורסם שהגיע מארץ ישראל. הרב הראשי הרב לאזאר דיבר אז רבות על נושא חשיבות סעודת מלוה מלכה בכל מוצאי שבת, ותבע מאותו אורח שיקבל זאת על עצמו. איני יודע מה עם אותו אחד, אבל עליי פעלו ב"ה הדברים, ומאז אותה שבת, מקפיד אני בכל הכוח ובכל מצב, ליטול ידיים לסעודה, ובסיוע זוגתי שתחי', הסעודה היא כמופיע בהלכה, שצריכה להיות בכלים נאים ומאכלים משובחים - ומאז, תחושתי בכל מוצאי שבת קודש, נפלאה ומרוממת היא. וחזרה לדברי ההקדמה שכתבתי בקובץ הנ"ל, דברים חשובים לכלל ולפרט: "בניגוד לתפיסה מוטעית, מוצאי שבת אינו זמן של עצבות וקדרות; אדרבה, זהו זמן שמזוהה עם דוד המלך והגאולה השלימה. לכן, אנו עדיין לובשים בגדי שבת, עורכים סעודה חגיגית שכל מהותה היא "ליווי המלכה מתוך שמחה", ומשתדלים בכל כוחנו להכניס את קדושת ושמחת השבת אל ימי החול הממשמשים ובאים. מוצאי שבת, מימים ימימה, הוא הזמן בו חסידים מתאספים לסעודת מלוה מלכה - "סעודתא דדוד מלכא משיחא". סביב השולחן משוחחים על צדיקים, הנהגותיהם הקדושות וסיפורי המופתים שחוללו. במיוחד מזכירים את סיפוריו של אור שבעת הימים, מרן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שגילוי אורו בעולם מתקשר ישירות לגילוי אור הגאולה העתידה, במהרה בימינו. מוצאי שבת, כגשר המחבר בין הקודש לחול, זכה לכתרים רבים ונוסך אווירה נפלאה ומרוממת משנים קדמוניות. ומשכך, מתוך הכרה בחשיבות זמן נפלא ונאצל זה, נערך קובץ מיוחד זה עם כל ענייני מוצאי שבת: הן ההיבטים ההלכתיים והמנהגיים, והן העניינים ההגותיים והחסידיים הנוהגים בו. מגלגלים זכות ליום זכאי. הוצאה זו יפה במיוחד למוצאי שבת, שכן זהו זמן שבו רבותינו נשיאינו נהגו להוסיף במיוחד במידת החסד והצדקה. ראיה לדבר: רבותינו נשיאינו מעולם לא הוציאו מעות מכיסם לצרכים אישיים במוצאי שבת, מחמת עניין פנימי עמוק. אולם, לצדקה ולמעשי חסד, אדרבה, היו מוסיפים ומוזילים מעות דווקא במוצאי שבת, באומרם שזהו זמן המיועד ל"הוספה" בעשיית טוב ונתינת צדקה. ועל אחת כמה וכמה עתה, עת אנו זוכים להסב במסיבה של מצווה, לציון עשרים-וחמש שנה לייסוד קופת הגמ"ח הגדולה של מדינות חבר העמים "קרן חי' מושקא". מפעל חסד זה, שבמרוצת שנות קיומו חולל גדולות ונצורות, הביא אור ושמחה לאינספור משפחות בישראל, לאורו של מורה דרכנו, הרב הראשי הגאון החסיד רבי בערל לאזאר שליט"א, שעל-שם ולזכות בתו היקרה - להבחל"ח - הוקמה ונוסדה קופה מיוחדת זו. יהי רצון שזכות הצדקה תגן בעד כל הנאספים והתומכים, ונזכה שהצדקה הגדולה תקרב את הגאולה האמיתית והשלמה, ותיכף ומיד נשמע ונתבשר בבואו של המבשר על בניין בית המקדש האמיתית והשלמה, ומלכנו בראשנו בב"א". ולתמונת השבוע שלי: אחים גם יחד כל אחד מהם בנפרד, שיתף אותי לאחר חג הפורים בהצלחה שהייתה לו ב'מקום החדש'; עם תמונות ומספרים על משתתפים שהיו באירועים שעשו. העליתי זאת לפרסום בפלטפורמות השונות, אך הם נבלעו בשטף הרב של הדיווחים על אירועי החג. 'יש כאן סיפור חזק' חשבתי לעצמי, ובשילוב ההבנה הפשוטה, שכמו כל זוג היוצא לשליחות במקום חדש ובלתי מוכר - גם להם מטבע הדברים זה לא קל, ואם יש משהו שאפשר לתמוך ולשמח - הרי חובה לעשות זאת, במיוחד פה, מקרה כמעט יוצא דופן - על אחת כמה וכמה. שני אחים, הנשואים לבנות ממשפחות הקהילה במוסקבה, יוצאים במקביל לכהן ברבנות בשתי ערים שונות כאן ברוסיה, זה אכן סיפור מיוחד! ביום רביעי, הוזמנו האחים הרב גרשון צבי והרב מנחם מענדל למשפחת פלדמן ונשותיהם, אל לשכתו של הרב הראשי הרב לאזאר, שהוא זה שמינה אותם לתפקידם החדש, ובכוחו כשליח הראשי של רוסיה, ו'שליח עושה שליח' - הוא משלחם לפעול בשליחות. את האח הגדול לעיר פנזה, ואת השני לעיר אובניבסק. העיר 'פנזה' נמצאת דרומית-מזרחית למוסקבה הבירה, באזור נהר הוולגה; והעיר 'אובנינסק' נמצאת במחוז קלוגה, על גדות נהר פרטובה, דרומית-מערבית למוסקבה. את המינוי קבע ובחר הרב שליט"א, לאחר פניות שונות שהגיעו מצד הקהילות בהן מתקיימת פעילות יהודית, והורגש הצורך למנות רבנים קבועים שיתגוררו במקום וישרתו נאמנה את בני הקהילה, כמו בעשרות רבות של ערים גדולות וחשובות ברחבי המדינה. וכעת, לקראת יציאת שני הרבנים החדשים אל ערי רבנותם, עלו ובאו אל לשכתו כדי לקבל הדרכה ולהתברך להצלחה בעבודת הקודש. האחים שהוסמכו לרבנות, גרים במוסקבה מאז נישואיהם למשפחות שלוחים במוסקבה, ופעלו כמגידי שיעורים בישיבות הקיימות בה. נשותיהם התפרנסו ויכולים היו לשבת בשלווה כאן בעיר הבירה, המלאה סופרים וספרים, מוסדות חינוך מסודרים ואוכל כשר בשפע - אך הם בחרו אחרת. שני אברכים רציניים ומוכשרים, מוותרים על התענוגות והנוחות, והכל בכדי להעניק מעצמם לאלו שזקוקים, וגם לאלו שעדיין לא יודעים שחסר להם משהו. כעת זוכים האחים היקרים להצטרף ללגיונו של מלך ולצאת לפעול בערים אלו, לתקן עולם במלכותו יתברך. עמדתי בצד, מביט אל עיני האבות שישבו גם הם סביב השולחן המהגוני הגדול בלשכת הרב הראשי. וכמו כל אבא, גם הם רצו את הבנות והחתנים, הנכדים והנכדות - קרובים אליהם, לרוות את הנחת במרחק נגיעה. וכעת הם יושבים פה מסביב, תומכים ומלאים שמחה על הזכות. זה לא קל להורים. דרך ארוכה מצפה להם, לעמוד בעורף ולתמוך ללא הרף בתחילת דרכם של הילדים בחזית. בעצה ובהכוונה, בעידוד ובתמיכה, לסדר חבילות ולשגר מזון, לנסוע לבקר כשמתאפשר ולארח ביד רחבה כשבאים. יש השקעה ומחיר רב לנחת. אך בטוחני, כי שני חותניהם המאושרים והנרגשים, השליח הרב משה רוכלין ר"מ ומרצה במכון חמ"ש, והשליח הרב ישראל פלדרשוב, מפקח כשרות ברבנות הראשית של רוסיה - יעשו זאת בע"ה בהצלחה רבה ובמסירות גדולה. לאחר אמירת 'לחיים', העניק הרב שליט"א למשפחות הרבנים מגש מפואר לחלות לכבוד שבת קודש, אותו ייקחו בנסיעתם הקרובה לערים החדשות, בהן כבר החלו את פעילותם בחנוכה ואף בפורים השתא, וכעת נערכים בשיא המרץ להכנת סדרי פסח ציבוריים, שיעורים והפצת מצות לכלל יהודי הערים האלו. גוט שבת וחודש טוב ומבורך!שייע
19:28	[...] עימאם: עם הנס האימאם חסן שלגומי מדרנסי שליד פריז נדהם ממה שישראל עושה כעת באיראן. וכך הוא כותב: אני, בן ישמעאל, אימאם, מוסלמי, איש שלום, מגיש כאן את עדותי הכנה על העם המופלא הזה: אני חייב להודות, אני מאמין בדתות ובנסים. אבל יש משהו בעם הזה — עם ישראל — שמרגיש שהוא, בעצם, נס חי. עם שניסו למחוק אותו הפרעונים לפני 3000 שנה… ונכשלו.עם שניסו להשמידו הבבלים לפני 2500 שנה… ונכשלו. עם שרצו להיכחדו הרומאים לפני 2000 שנה… ונכשלו. עם שהשמידו אותו הנאצים לפני 80 שנה… מבלי להצליח להעלימו. עם שנלחמו בו הערבים בחמש מלחמות כדי למחוק אותו מהמפה… ונכשלו. זהו עם קטן במספר, אך בעל כוח ייחודי, ברכה אלוהית. היכן שהוא מניח יד, הוא מצליח. בפיננסים, מסחר, מדע, פילוסופיה, ספרות… ארץ מדברית שהפך אותה לגן עדן, ללא נפט או גז, אך עם חירות, דמוקרטיה, אינטליגנציה ורצון.ישנן מציאויות ש neither reason nor logic can explain. יש רק מילה אחת לזה: נס. מזה שנתיים וחצי, העם הזה נלחם בחמישה חזיתות. אמרו שהוא מתעייף, שהוא עומד להתמוטט… ובכל זאת, הוא מפתיע את העולם בפתיחת חזית חדשה נגד אויב איראני שמפחיד רבים, אפילו בין המשטרים הערביים. עם זה, למרות מספרו הקטן, יש בו אומץ של אצילים, חוכמה של נביאים, סבלנות של צדיקים, ונחישות של שורדים. איך זה יכול להיות אחרת, כשידוע שהם צאצאי אברהם, שלמה, דוד, משה, יעקב, יוסף, …… ו-1523 נביאים ושליחים מצאצאיהם זהו עם שהביא לעולם את המונותאיזם ואמונה באל אחד. עם המונע בצמא לחיים, עבודה, חדשנות והמשכיות, שנמשך יותר מ-4000 שנה. באמת, אינני מוצא מילה אחרת לתאר אותו מאשר: עם-הנס. אם לערבים הייתה ראייה בהירה, הם היו בוחרים להתאגד עם עם זה, ללמוד ממנו, לשתף פעולה איתו… אולי היו נדבקים בידע שלו, חוכמתו, כבודו. חסן שלגומי – אימאם
19:25	[...] הפעם זה נראה יותר רציני מתמיד ערב שבת קודש פרשת ויקה"פ החודש תשפ"ו. לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'. אינני מתרגש ממספרים כשלעצמם, אבל כשמספר מתעגל גבוה כלפי מעלה, זה מרגש. השבוע זה גליון מספר 500 שזה מחצית האלף וזה סיבה להתחזק ולתת שבח והודיה להשי"ת על החסד הגדול שעשה עמנו. הממוצע חידושים לכל גליון הוא 10, כלומר, קרוב לחמשת אלפים חידושים שזיכני השי"ת להוציא לאור עולם. בתורה יש כחמשת אלפים וחמש מאות פסוקים, הוי אומר, ממוצע של חידוש לכל פסוק, ועל כל זה אנחנו מודים ומברכים ומהללים ומשבחים למי שמאיר לעולם כולו בכלל ומחדש בטובו את האור ללא הפסק, כה יתן ה' וכה יוסיף. למרות שהיו כמה עניינים שרציתי לכתוב עליהם, אבל האירועים העולמיים וההיסטוריים לא נותנים לי להתרכז בקטנות ואני מנסה להתבונן בתמונה הגדולה ובפאזל שנפרש לנגד עינינו. חסיד סאטמר שאל אותי, איך אני מסביר שניסים ונצחונות כאלו קורים דרך הציונים בכלל ודרך ראש ממשלה חילוני כזה בפרט, עניתי לו ע"י הסיפור הידוע בבית בריסק, שכאשר בן הרב בא בקשרי שידוכים, היה החתן במצב רוח מרומם, עקב הנדן המכובד שהבטיח המחותן, למען יוכל החתן לשבת וללמוד ללא עול פרנסה. ראה זאת הרב ואמר לחתן: תדע לך שזה בזכותי, כי אני המרא דאתרא.ענה החתן: אם כך, היה צריך הרבה יותר נדןענה הרב: אמת, אבל מה לעשות ואתה מעורב באמצע. כך לענייננו, אם הקליפה הזאת לא היתה מעורבת, היתה הישועה גדולה יותר ללא שום פחדים ונזקים. ובעצם זו גמ' מפורשת: אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה. אני משתדל לחיות את האירועים ולנסות לחוש מרחוק את צערם ופחדם של יושבי ארץ הקודש שחווים אזעקות והתרעות יומיומיות וכל הקשיים מסביב, שכאשר יבוא בקרוב מלך המשיח, לא נתבייש בפניו כל כך על שהמשכנו לשבת על סיר הבשר בחוץ לארץ כאשר אחינו בארה"ק מצטערים ומתייסרים כהכנה לגאולה. האירועים המרכזיים כשלעצמם דיים כדי להפנים שאנו חווים מצבים היסטוריים וסגירת מעגלים של מאות דורות שנפרסים לאלפי שנים, ובעיקר מלכות פרס ופרשת המן הרשע. כבר שנים שאנו מקבלים מדי פעם תזכורת של הילקוט שמעוני הידוע: אמר רבי יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה. מלך פרס (איראן) מתגרה במלך ערבי (סעודיה), והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם... וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה. וישראל מתרעשים ומתבהלים, ואומרים: להיכן נבוא ונלך, להיכן נבוא ונלך? ואומר להם הקב"ה בני, אל תתייראו, כל מה שעשיתי, לא עשיתי אלא בשבילכם. מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם. כבר במלחמת איראן עיראק לפני כ-40 שנה התרגשנו מהמדרש הזה ואולי אכן היה אז שעת רצון, אבל אז לא היתה ארץ ישראל על הכוונת, אח"כ במלחמת המפרץ כן היינו על הכוונת, אבל אז זה לא היה מלכות פרס, נראה שהפעם זה הרבה יותר אקטואלי ומוחשי, כל הדמויות מופיעות במשחק ויושב בשמים ישחק, הם בטוחים שהם שחקנים בהצגה אבל אנו יודעים כי השי"ת מנהל את ההצגה והם רק בובות בידיו. הרי אנו מאמינים שכל דברי חז"ל אמיתיים ומדוייקים והתוס' בתחילת מס' ע"ז כותב בפירוש שמלכות פרס תימשך עד אחרית הימים ומלך אדום (והפעם הוא גם אדום במראהו) יחריב את פרס וזה ממש סמוך לביאת המשיח. נוסף לזה לדברי ה'בני יששכר' שציטטתי כאן בשבוע שעבר על מלחמת עמלק שתחל בפורים ותסתיים בערב פסח. וזה עתה שלח לי קורא נאמן מספר 'שערי אהרן' שמביא את דברי ה'פענח רזא' הקדמון בפרשתנו ויקהל: ובצלאל בן אורי ואתו אהליהב, בצלאל משבט יהודה שמסמל אריה ככתוב 'גור אריה יהודה' ואהליהב משבט דן שגם עליו נאמר 'דן גור אריה' והמקדש היה דומה לאריה כדכתיב 'הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד' ובאריה עתידין להתמשל בזמן הישועה שנאמר 'והיה שארית יעקב בגוים כאריה'. וראו זה פלא, שהמאבק של איראן של משמרות המהפכה, היתה למחוק את סמל האריה שהיה על דגלם בממלכה שקדמה לה (השאה) וסיבב השי"ת שהמלחמה הנוכחית נקראת 'שאגת הארי'. יש עוד כמה דברים שמאותתים שהפעם זה נראה יותר רציני מתמיד. העדות של הגר"ד סאלאוויציק זצ"ל (בעצמי שמעתי את ההקלטה בער"ה תש"פ) ששמע מאביו הרב מבריסק שהקץ שבסוף ספר דניאל הוא בשנות הפ', כלומר בין תש"פ לתשפ"ט, (כבר עברנו את הרוב). המלבי"ם על יחזקאל לב יז כותב: הנה בעת קץ, אחר שכבר ישבו ישראל על אדמת ישראל... יבא גוג נשיא משך ותובל וכו' כולם נימולים מחזיקים בדת ישמעאל ויתאספו עם בני אדום לכבוש הארץ מיד ישראל. הרב שמואל לניאדו ראש הרבנים בארם צובא כותב בספרו 'כלי פז' (לפני 400 שנה) על הפסוק בישעיהו לד ו' כי מלחמת גוג ומגוג תפרוץ באזור מיצרי הורמוז. תכלית, יש מה להתרגש, נקווה שהפעם לא נצטרך להתמהמה יותר ונוכל לחוג את חג הפסח בביהמ"ק. חשבתי על רעיון, לנצל את הטכנולוגיה לעבודה בירושלים בקרוב, לייצר מכשיר רנטגן שהשה והבהמה עוברים דרכו והוא סורק אותה לוודא שאין מום בבעל חי והוא כשר להקרבה, כמובן שאח"כ יצטרך לעבור גם בדיקת רב, כמו לגבי סת"ם שבודקים את הספרי תורה במחשב ואח"כ מגיה אנושי עובר על זה שוב. נ.ב: מה המכנה משותף בין 'ואת האלף' ל'ואת הכסף' ששניהם מודגשים ב'אזלא גרש' מתנגן בחוזק בעת הקריאה? מדוע חוזר רש"י ומדגיש בפרשתנו, שלחם הפנים נקרא כך, על שם שיש לו פנים לכאן ולכאן, למרות שכבר פירשה? מה מיוחד בשם החודש 'ניסן' ואיך מרומז שם שכל שישים הימים של אדר וניסן הם ימים מסוגלים לניסים? כל אלה ועוד בגליון החמש מאות שמצורף בזה, maadoney@gmail.com בברכת שבת שלום ומבורך וגאולה קרובה לבוא: ישראל אהרן קלצקין
19:20	[...] המלחמה ב'הורמוז' באחרית הימים כתב הרב שמואל לניאדו מארם צובא בפירושו כלי פז (דפוס ראשון (ויניציאה, תי״ז) קמ, ד) על ישעיה לד, ו: כי זבח לה׳ בבצרה וטבח גדול בארץ אדום: ׳מדינה יש רחוק מבבל שמה בצרה, והיא בין גבול אשור ופרס - הורמוז, והיא היום תחת ממשלת הישמעאלים, וברוך היודע אמתתם של דברים, אולי יהיה דרך שם המלחמה באחרית הימים).
19:15	[...] הרב ברוך רוזנבלום: המלחמה תסתיים ביום חמישי הבא ראש חודש ניסן
19:10	[...] עמיחי אליהו מבקש להשמיד את החרדים לשר עמיחי אליהו שמטיף לציבור החרדי ככה נראה כניסה לבית ספר ממלכתי דתי הרמב"ם הרב קוק בן גוריון וצינה שאומרת לבנות להתגייס לצבא. אנחנו החרדים יש לנו תורה אז לפני?שאתה פותח את פיך נגד גדולי ישראל זצ"ל ושליט"א תבדוק לאן התדרדרתם. מי שיש לו עוד ערכים חוץ מהתורה ככה הוא נראה. הקיר הזה?מבטא בדיוק את מה שקורה בדתי לאומי. זכותם של החרדים שלא ישמידו אותם.
19:05	[...] האמרי אמת רצה שחסידי גור יילכו עם כובע סאמעט
19:00	[...] הרב יצחק יוסף: אין צורך לכסות את השירותים בפסח עם נייר כסף
18:57	[...] צימוקים ✅ הקרן למורשת הכותל המערבי: בעקבות המצב הביטחוני ובהתאם להנחיות פיקוד העורף המגבילות את רחבת הכותל לעד 50 מתפללים בו זמנית, המשטרה תחסום מחר את דרכי הגישה להולכי רגל לכותל בין 16:00 ל־19:00 והציבור מתבקש להיערך בהתאם. (הסקופים) ✅ שמחה גדולה - לאחר 20 שנות צפיה: בת ראשונה נולדה להרב חיים פרצוביץ, שמוסר את עצמו שנים למען הכנסת אורחים בשבתות ובחגים בבית החולים 'הדסה הר הצופים'. ✅ דיווח ב-NBC: המחבל מניסיון הפיגוע במישיגן הוא מוחמד ביילור ג'אלו, בן 36, שהורשע בעבר בסיוע לדאעש ושוחרר לאחרונה ממאסר. ✅ הנשיא טראמפ: ״שולח את אהבתי לקהילה היהודית במישיגן, בעקבות אירוע הירי בבית הכנסת ״טמפל ישראל״.
18:55	[...] הערות והארות יותם זמרי:אשכרה ערוץ טלוויזיה מרכזי בישראל הפיץ עלילת דם אנטישמית שהפכה את חיילי צה"ל לאנסים והכל בזמן מלחמה מול אויב ברברי שבאמת אנס את בנותינו.חדשות 12, גיא פלג, תתביישו לכם. טפי.=================פישל קדוש הרבי מליובוויטש אמר פעם לאחד מראשי המזרחי כי הוא וחבריו אינם צריכים לברך "שלא עשני עבד", כי הם עבדים נרצעים לשמאל.סולברג, השופט "העליון" מאפרת, כתב לפרופסור משה כהן נגד יוזמתו לבקש מטראמפ להטיל סנקציות על יצחק עמית ומיארה, ונזף הוא כי אסור לערב גורמים זרים במלחמות היהודים.חכם, אבל מאוחר, כי המוכיח בשער לא השמיע ציוץ קל, כאשר השמאל עירב בכל הכוח את קודמו של טראמפ, ביידן, במערכה נגד הרפורמה המשפטית.גם עבדות וגם צביעות.
18:50	[...] רבי יואל מסאטמאר ביסס את מה שכתב בענין השלש שבועות על דברי הרי"ף עין יעקב רבי יאשיהו פינטו!!! השמועה שעליה מסתמכים כל הפוסקים הספרדים - בענין מקוה חםולקראת הסוף תשמעו כי רבי יואל מסאטמאר בנה את כל ענין השלש שבועות על פי דברי הרי"ף העין יעקב רבי יאשיהו פינטו
18:45	[...] ימיה הראשונים של קרית צאנז
18:40	[...] האדמור ר' משה מויזניץ והרבנית עם בנותיהם הרבניות מבעלז סקווירא סאטמאר-אהרוני וארנסטר

20:39

העין השביעית

[תקציר...]

טייקוני הרשתות מרוויחים טריליונים מפלטפורמות של עבירות מין ופדופיליה [ עוד 3 פוסטים...]

18:46

יקום תרבות

[תקציר...]

השיר השבועי עם אילן ברקוביץ' – "קלחת" מאת שירי פסל

18:33

איתן - קולנוע בראש צלול

[תקציר...]

פרסי האקדמיה היפנית לקולנוע 2026: הזוכים

18:28

סלונט

[תקציר...]

מומלצים – ספרי עיון – מרץ 2026

17:57

דברים שעוברים לי בראש

[תקציר...]

בימים קשים אלו (2026)

16:50

מה חשבתי על

[תקציר...]

רשימת חיסול [די אהבתי]

16:13

גאדג'טי

[תקציר...]

כרישים רעבים פולשים לעיירה קטנה במותחן חדש של נטפליקס [ עוד 5 פוסטים...]

14:39	[...] הוכרזו: אוזניות JBL Live 680NC/780NC לצד רמקול PartyBox לקריוקי ⭐ נקודות עיקריות JBL הכריזה על אוזניות ה-Live 780NC ו-680NC עם סינון רעשים אקטיבי ועד 80 שעות סוללה. הוצג רמקול ה-PartyBox On-the-Go 2 Plus בהספק 100W וזמן סוללה של עד 15 שעות. סדרת מיקרופוני EasySing החדשה מציעה הפרדת קולות מבוססת בינה מלאכותית בזמן אמת. חברת JBL הכריזה על שורת מוצרי אודיו חדשים, הכוללת את אוזניות […] The post הוכרזו: אוזניות JBL Live 680NC/780NC לצד רמקול PartyBox לקריוקי first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.
13:00	[...] אח ואחות נקלעים לעולם הפשע בסדרה חדשה מאת יוצר "שיטס קריק" יוצר "שיטס קריק", דן לוי, חוזר עם סדרה חדשה ושונה במיוחד מהלהיט הקודם שלו שדגל כולו בחיוביות ואחווה. הפעם, היוצר מגיע לנטפליקס בקומדיית הפשע "טעויות מרות" (Big Mistakes), שתספר סאגה משפחתית אמיצה בעולם מסוכן. עלילת הסדרה – טעויות מרות הסדרה עוקבת אחר ניק (לוי) ומורגן (טיילור אורטגה, "רוחות רפאים"), אח ואחות חסרי יכולת שמוצאים עצמם […] The post אח ואחות נקלעים לעולם הפשע בסדרה חדשה מאת יוצר "שיטס קריק" first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.
11:45	[...] קלוד מסוגל ליצור כעת תרשימים ודיאגרמות אינטראקטיביים בשיחה ⭐ נקודות עיקריות קלוד יציג מעתה תרשימים ודיאגרמות אינטראקטיביים ישירות בתוך חלון השיחה. התצוגות הויזואליות מבוססות על קוד HTML ו-XML ואינן בגדר מחולל תמונות. ניתן לערוך ולשנות את התצוגות תוך כדי שיחה, והן מהוות לוח מחיק וירטואלי. העדכון זמין בגרסת בטא במחשב לכלל המשתמשים, ללא צורך במינוי בתשלום. אנתרופיק (Anthropic), הכריזה על פיצ'ר חדש ל-Claude […] The post קלוד מסוגל ליצור כעת תרשימים ודיאגרמות אינטראקטיביים בשיחה first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.
10:14	[...] הוכרז: Dynabook Portégé X45W – נייד 2 ב-1 עסקי עם Ryzen 200 ⭐ נקודות עיקריות מחשב נייד בתצורת 2 ב-1 עם מסך מגע בגודל 14 אינץ' ויחס צפייה של 16:10. מבוסס על סדרת מעבדי ה-Ryzen 200 של חברת AMD. מציע תמיכה בעט סטיילוס (MPP 2.0) לכתיבה וציור טבעיים. כולל קישוריות אלחוטית מתקדמת בתקן Wi-Fi 7. דיינבוק (Dynabook) הכריזה על ה-Portégé X45W, מחשב נייד בתצורת 2 ב-1 המגיע […] The post הוכרז: Dynabook Portégé X45W – נייד 2 ב-1 עסקי עם Ryzen 200 first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.
09:13	[...] קנבה מציגה: פירוק ועריכת תמונות AI בשכבות עם Magic Layers ⭐ נקודות עיקריות Canva מציגה את Magic Layers, המפרק תמונות שטוחות לקובצי עיצוב מרובי שכבות. המערכת מסוגלת לזהות ולהפריד בין טקסטים, דמויות ורקעים באופן חכם ואוטומטי. הכלי מציע יכולת עריכה מתקדמת לתמונות בינה מלאכותית בהשוואה לפתרונות מקבילים בשוק. השירות החל בפריסה כגרסת בטא ציבורית בארצות הברית, בריטניה, קנדה ואוסטרליה. חברת העיצוב הגרפי קנבה (Canva) הכריזה […] The post קנבה מציגה: פירוק ועריכת תמונות AI בשכבות עם Magic Layers first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.

15:46

גיקטיים

[תקציר...]

רשמי: אסף רפפורט וקבוצת ההייטקיסטים רכשה את רשת 13 [ עוד 2 פוסטים...]

15:33

המקום הכי חם בגיהנום

[תקציר...]

הבועה הירושלמית: החיים בעיר שהמלחמה עוברת מעליה

15:15

הדיסקו

[תקציר...]

קוראים לזה שגעת. קוראים לזה טרפת

13:29

מידה

[תקציר...]

ההפיכה של ה־CIA באיראן שמעולם לא קרתה

12:19

רעות אסתר סוקרת

[תקציר...]

הספר הסודי של פלורה לי

11:11

סלונט

[תקציר...]

מומלצים – פרוזה מתורגמת – מרץ 2026

11:09

הדיסקו

[תקציר...]

מייק, לסור, מכבי, עתמאן: אתם שאלתם, אהרל'ה ענה

10:07

סופרת ספרים

[תקציר...]

וינסטון צ'רצ'יל "גם אם אתם בטוחים שתנצחו בקלות – "

08:54

לולאת האל

[תקציר...]

סכנת הפונדמנטליזם

08:41

הידען

[תקציר...]

זלמן וקסמן: מעיירה יהודית קטנה באוקראינה לחתן נובל שגילה את הסטרפטומיצין נגד שחפת [ עוד 2 פוסטים...]

08:17

חלון אחורי

[תקציר...]

סיבוב ברחוב יצחק שדה 34 בתל אביב

07:55

מבקר חופשי - אריק גלסנר

[תקציר...]

על "באביב" של קארל אובה קנאוסגורד ("מודן", מנורווגית: דנה כספי, 208 עמ')

07:33

מתן גילור

[תקציר...]

המדרגה (214) – 13/03/2026

07:00

יקום תרבות

[תקציר...]

המלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 13-14 מרץ 2026

05:08

עונג שבת (עונ"ש) – של דוד אסף

[תקציר...]

קבורה ראויה: קריאה בשיר 'מַסָּע לֵילִי' של אריה סיון

'את כולם' – קריאה להשבת החטופים והנעדרים. חיפה, דצמבר 2024
מאת שלמה הרציג טרם בשלה העת לסיכומי טבח שבעה באוקטובר 2023 והזוועות בגוף ובנפש שחוו קורבנותיה הרבים של אותה 'שמחת תורה'. אחת התופעות המרשימות והמרגשות שנכרכו באירועי השבת השחורה הייתה המאבק העיקש של החברה הישראלית (ברובה) למען השבתם של החטופים, ולא רק של החיים אלא גם של המתים. החטופים לשיקום, והמתים לקבורה ראויה במדינתם – זו הייתה הסיסמה שליוותה את הדרישה להשבת כל החללים ארצה עוד בטרם הסתיימה המערכה. הקבורה המכובדת לנופלים ולנרצחים נתפסת ביהדות כחובה הלכתית וכעיקרון מוסרי, אך יש לה שורשים עמוקים גם במורשת ההומניסטית של תרבות המערב. כדי לעמוד על עומק המסירות כלפי החללים שהוחזקו בידי האויב, די להיזכר בנסיבות נפילתו בקרב של רס"ר (במיל') גל איזנקוט, שנפגע ממטען צד בעת שיחידתו עסקה בניסיונות חילוץ של גופות חטופים בעזה, או במאמצים האנושיים והלוגיסטיים האדירים שהושקעו בהחזרתו של החלל-החטוף האחרון סמ"ר רן גואילי. לכך יש להוסיף את היחס הייחודי כלפי החלל-החטוף ה'ותיק' סגן הדר גולדין, מגיבורי מבצע צוק איתן. אלפי אזרחים ליוו את מאבק משפחתו במשך למעלה מ-11 השנים שנדרשו למדינת ישראל כדי להחזירו לקבורה ראויה. רק בשבוע שעבר נודע לנו על הניסיון ההרואי של צה"ל להשיב ארצה מלבנון את שרידי גופתו של הנווט השבוי רון ארד, שנעלם לפני כ-38 שנה. לצערנו המאמצים כשלו, ולשמחתנו איש מחיילינו לא נפצע. מבחינה זו בלטה תגובתה המוסרית האצילה של אלמנתו תמי ארד, שהפצירה בראש הממשלה לא לסכן עוד חיי חיילים למען מטרה זו, חשובה ככל שתהיה. והנה, לצד השמירה על כבוד המת אנו מוצאים, בכל הדתות והתרבויות, כולל אצלנו, גם גילויים קשים של ביזוי חללי מלחמה, בדרך כלל כאקט מובהק של נקמה. כזה הוא, למשל, הסיפור התנ"כי על התעללות הפלשתים בגופתו של המלך שאול (שמואל א, פרק לא). ומן הצד האחר, זכורה נבואת ירמיהו על קבורת החמור הבזויה הצפויה ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה, בשל חטאיו המוסריים הכבדים: 'קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם' (ירמיהו, כב 19). נוכחותם של שני צידי המטבע – כיבוד חללי המלחמה מהצד 'שלנו', וביזוים של חללי האויב – נחשפת גם ביצירות המופת הקלאסיות מן העת העתיקה. באפוס הידוע איליאדה להומרוס מסופר על התעללותו של אכילס, הגיבור היווני, בגופתו של הקטור הטרויאני שאותו הרג בדו-קרב. לאחר ניצחונו גרר אכילס את גופת המת במרכבתו סביב טרויה, נקמה על הרג חברו פאטרוקלוס. אך בהמשך, לנוכח סבלו הנורא של האב השכול פריאמוס, מלך טרויה, התרכך אכילס ושחרר את גופת בנו לקבורה. בטרגדיה אנטיגונה לסופוקלס הופכת סוגיית הקבורה של חללי המלחמה למכשיר פוליטי בידי השליט, כדי לבצר את שלטונו בעיר. על פי המחזה, נלחמו שני בניו של אדיפוס, אתאוקלס ופולינייקס זה בזה על השלטון בתֵבַּאי. בקרב ביניהם נפלו שניהם, איש בחרב אחיו. קריאון, אחי המלכה יוקסטה, שעלה למלוכה לאחר מותם, הכריז על הראשון נאמן העיר שייקבר בפאר ובהדר, ועל האחר בוגד שאסור לקוברו ויש להפקיר את גופתו מאכל לכלבים ולעופות השמים. אנטיגונה, אחותם האמיצה של שני החללים, סירבה להישמע לצו המלך, למרות גזר דין המוות שבצידו, ובשם 'צו הָאֵלים' סיכנה את חייה וקברה בחשאי את אחיה. ניקוס ליטראס, 'אנטיגונה וגופת פולינייקס', 1865 (ויקימדיה)
ובספרות העברית? ב-20 בפברואר 1948 פרסם המשורר אריה סיון (2015-1929) – עדיין תחת שמו המקורי אריה בומשטיין – בעיתון דבר את שירו הראשון בכתובים. זה היה שיר ארוך, בשם 'מַסָּע לֵילִי', ולימים שיחזר סיון את נסיבות כתיבתו: הייתי אז ב'הכשרה מגויסת' בקיבוץ מעוז חיים. ממזרח התרוממו הרי הגלעד, וממערב – העיר (הערבית) בית שאן. המקום, על הקשריו המקראיים, והזמן – ראשית מלחמת העצמאות – חילצו ממני, בלי כוונה ותכנון, בלדה ארוכה בשם 'מסע לילי', שעניינה החזרת גופתו של המלך שאול בידי אנשי יבש גלעד מחומת בית שאן, עליה הוקיעו אותה הפלשתים. הבלדה נסתיימה בשאלה: 'הישובו יגיעו אותם הימים, ימי מלכותו של דויד?' כדי לשמח את הוריי בתל אביב שלחתי את השיר לעיתון דבר: באותם הימים היה בו מדור בשם 'על החומה' ובו נדפסו דברים מפרי עטם של מגויסי היישוב העברי. עורך המדור קיצץ את השיר כדי מחציתו, ואת הנותר הדפיס, להפתעתם של הורי ושל חברי להכשרה. אשר לי, עצם כתיבתו של השיר הפתיעה אותי יותר מפרסומו. ('עִם הספר', ערבון: מבחר, 1997-1957, הקיבוץ המאוחד, 2001, עמ' 267) עורך המדור הספרותי בדבר באותן שנים היה דב סדן (שטוק), ויש להניח שידו הייתה בקיצוץ מחצית השיר. מה היה כתוב באותה מחצית? אין לדעת וזכרה לא נשמר בשום מקום.אריה סיון (צילום: מוטי קיקיון; ויקיפדיה)
לפני שנדון בשיר עצמו, נחזור לסיפור המקראי שעליו הוא מתבסס. למרות נבואתו הקשה של שמואל, ששמע שאול בביקורו אצל בעלת האוב מעין דור, הוא יוצא עם בניו בראש מחנה ישראל למלחמה בפלשתים, וכצפוי צבאו ניגף בפניהם. שאול חשש מאוד מהיחס הצפוי לו אם ייפול בידי הפלשתים ולכן ביקש מנושא כליו שיהרגוֹ, ומשזה סירב נפל בעצמו על חרבו ומת: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדׇקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי. וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד. וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ (שמואל א, לא 4).ואכן, גופתו של שאול עברה התעללות קשה: וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיַּפְשִׁטוּ אֶת כֵּלָיו וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר בֵּית עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם. וַיָּשִׂימוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן (שם, 10-9).אלא שדווקא התרחשות מחרידה זו היא שהולידה את מעשה הגבורה וההקרבה המרגש של אנשי יבש גלעד. וכך מסופר בהמשך:וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל. וַיָּקוּמוּ כׇּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כׇל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם. וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים (שם, 13-11).על כך הודה להם דוד המלך, יורשו של שאול, במילים חמות (גם אם עמדו מאחורי דבריו מניעים פוליטיים מובהקים):וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: בְּרֻכִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם אֲדֹנֵיכֶם עִם שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹתוֹ (שמואל ב, ב 5).גוסטב דורה, אנשי יבש גלעד מורידים את גופות שאול ובניו מחומת בית שאן, 1866 (ויקימדיה)
כאמור, על בסיס הסיפור המקראי הזה כתב אריה סיון, שהיה אז בהכשרה המגויסת של הפלמ"ח בקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן, את 'מַסָּע לֵילִי', והריהו לפניכם בהדפסתו הראשונה בעיתון. השיר מעולם לא פורסם שוב ולא כונס באחד מספריו:דבר, 20 בפברואר 1948, עמ' 4
לכאורה מדובר בשיר פשוט, בן שישה בתים סימטריים ומחורזים, המערֵב בין לשון המקרא לבין לשון השירה בת הזמן. בניגוד לציפיות שכותרתו מעוררת – מסע של יחידה צבאית פלמ"חאית – מוקדו התֵמָטִי של השיר, לפחות לכאורה, איננו בהווה, דהיינו ראשיתה של מלחמת העצמאות, אלא באירוע דרמטי מן העבר הקדום. בשיר, כבתנ"ך, פועלים הלוחמים לא למען מטרה צבאית מובהקת, אלא כדי להביא לקבורה את גופת המלך שעמד בראש צבאו ונפל בקרב. אך מה החידוש בשיר המשחזר לכאורה את מה שכבר סיפר לנו המחבר המקראי בדרכו המופלאה? קריאה מעמיקה בשיר מראה כי יש בו יותר מרובד משמעות אחד, המוסיף על המסופר בתנ"ך ומרחיב את יריעתו.הלוחמים, 'אַנְשֵׁי חַיִל, בְּנֵי הַגִּלְעָד' (בית ד), שיצאו למסע נועז, מתוארים כמי שפעלו כל הלילה בעורף האויב כיחידת סיור ערמומית ('בֵּינוֹת מַחֲנוֹתָיו שֶׁל אוֹיֵב הִתְחַמְּקוּ'). הם פעלו כך כדי להציל את גופתו של מלכם, ש'בִּידֵי צוֹרְרִים נִטְּמְאָה' (בית ב). השיר יוצר אנלוגיה ובלבול זמנים מודע בין אכזריות הפלשתים שהתעללו בגופות שאול ובניו, לבין אירועי מלחמת השחרור, ובראשם סיפורה של שיירת הל"ה. 35 אנשי הפלמ"ח בפיקודו של דני מס, שהיו בדרכם ליישובי גוש עציון, נהרגו בידי תושבי הכפרים הערביים הסמוכים, שנוסף על כך התעללו בגופות. הקרב הזה, שהתפרסם מאוד באותם ימים, נערך ביום שישי, 16 בינואר 1948, ותוצאותיו הקשות התפרסמו ביום ראשון שלאחריו (18 בינואר). החללים הובאו לקבורה זמנית בכפר עציון ביום שני, ח' בשבט תש"ח (19 בינואר). בדיוק חודש אחר כך נדפס שירו של סיון.
טקס קבורתם של חללי שיירת הל"ה בכפר עציון (הספרנים)
החיבור שעשה סיון בשירו, בין סיום ימי מלכות שאול לבין ראשית ימי מלכות דוד, איננו מקרי. כך הוא מבקש לכונן בעקיפין את זהותו של היהודי החדש בהווה כמי שלוחם על ארצו וכובש אותה. מנקודת מבט זו נושא השיר פאתוס לאומי אופייני לתקופה. זאת ועוד, השאלות המוצעות בשיר – שאלת הנחלים הצופים במסע הלילי: 'הֵן רָאִינוּ כָּזֹאת – אֵימָתַי?', והשאלה שבה מסתיים השיר: 'אָמְנָם יָשׁוּבוּ כְּקֶדֶם הַיָּמִים / יְמֵי מַלְכוּתוֹ שֶׁל דָּוִד?' – שולחות את הקוראים לתפיסות זמן הנהוגות בחברות שבטיות קדומות, ולפיהן משמעות הקיום האנושי וטיב המציאוּת, נקבעות על פי יחסן למרחב מיתי-ארכיטיפי, שהזמן בו הוא לעולם מחזורי-מעגלי, והמעגליות היא שמעניקה לו את משמעותו. במובן זה, הזמן ב'מַסָּע לֵילִי' הוא זמן מחזורי מובהק, שמטעין את השיר בממד כמו-נבואי הצופה פני עתיד. טבח שבעה באוקטובר והמאבק הארוך להשבת גופות החללים היו אירועים כאלה. גם האתרים הנזכרים בשיר – יבש גלעד שממזרח לנהר הירדן ונהר הירדן עצמו, עמק בית שאן נוכח הרי גלעד – כמקומות מיתיים של התיישבות וביטחון המקושרים לנרטיב הציוני, הם טיפוסיים לשירת מלחמת העצמאות, זו המחברת בין תנ"ך, היסטוריה ולאומיות עברית חדשה. לא בכדי כינה המשורר את אנשי יבש גלעד: 'כִּתַּת חַיָּלִים עִבְרִיִּים' (בית ה), גם אם במקביל הוא מעניק לנחל ולמעיין שבעמק בית שאן את שמם הערבי 'מַנְשִׁיָּה וּבַלְעָא' (בית ו).נוף בהרי גלעד (צילום: David Bjorgen, ויקימדיה)
באחת, השיר 'מַסָּע לֵילִי' יוצר חיבור בין שני אתוסים רבי עוצמה המונחים בבסיס הזהות המקומית המתחדשת בארץ ישראל: אתוס הגבורה והמאבק לעצמאות מכאן, ואתוס הרֵעות, שהשבת החללים לקבורה היא חלק חשוב בו, מכאן.______________________________________ד"ר שלמה הרציג הוא מרצה לספרות ולתרבות shlomozo@bezeqint.net

01:00

חופש

[תקציר...]

תורת הקוונטים על רגל אחת

00:06

הינשוף

[תקציר...]

אויקופוביה מהי? מאחורי הישראלים שסולדים מישראל

00:00

קפה טלוויזיה

[תקציר...]

בלילה ההוא, משפחת מרדוק – השושלת: המלצת יום שישי

	הפוסטים החמים ביותר
	קפה טלוויזיה השגרירות, המלך: המלצת יום חמישי
	בוב ממשיך במסע מנא (Mena)
	הרוכב לאוטובוסים באיזה עיר התושבים משתמשים הכי הרבה בתח"צ, ובאיזה הכי מעט?
	טליה קוראת ומספרת הכלבה - פילאר קינטנה
	סופרת ספרים קריאה ראשונה בספר "מה קרה להגר באילת?"