בשבוע שעבר התייחסתי כאן לדברים שאמר ברדיו אחד החוכמולוגים של "הארץ". הוא טען כי "המרכיב הדתי" בעימות הישראלי-פלשתיני הוא "שולי", והוא "הפך מרכזי" בגלל "ההתנהגות" הישראלית על הר הבית. כלומר: זו לא "התנהגותם" של שלושת הרוצחים האיסלמיסטים מאום-אל-פאחם, שהגיעו לאתר הקדוש כדי לרצוח שם יהודים (בטעות יצא להם דרוזים), שהוציאה את "המרכיב הדתי" משוליותו הרצויה, […]

לייצג את ישראל

חדש בהוצאת זמורה חוף הים של ירושלים עידו גפן קול חדש של דור בספרות העברית   "סבא התגייס לגולני בגיל שמונים. זה קרה לפני חצי שנה, קצת אחרי שסבתא מרים חטפה שבץ במקלחת ומתה במקום. חודש וחצי אחרי הוא אירגן תיק, דחס לתוכו ארבע גופיות, חמישה זוגות תחתונים, פנס, שתי קופסאות סרדינים, ביוגרפיה של משה … הפוסט חוף הים של ירושלים הופיע ראשון בPop Tarts - תרבות אמריקנית פופולרית

קראו את הקישור באתר של קריקטוריסטים למען שלום http://www.cartooningforpeace.org/en/ קריקטורה של סמי פורוי, איסטנבול

טיח וקפה בקפליקס
מאיר ויזלטיר כתב עליה:יש לי סמפטיהלאומנות קונספטואלית בתל אביבעיר בלי קונספציהטיח נופלתריס מתיפחאוטובוס מתאני אוהבת את השיר הזה, אני אוהבת את העיר שלי תל אביב.אני יודעת שכשבנו אותה היתה לה קונספציה, היה תכנון, עוד מימי המנדט הבריטי. 
לאט לאט קרו בה דברים, כמו בכל עיר. היא סטתה לעיתים מהתכנון, היא עלתה 
בגבהים שהסתירו לתושביה את הים, אישורי תיכנון, לקויים לטעמי. היא הרסה את 
בית הספר הראשון שלה, את גמנסיה הרצליה, בכיה לדורות לדעתי (אמא של אבי זכתה 
ללמוד בו), וקרו בה עוד הרבה דברים טובים וכמובן שגם רעים. אבל, אני אוהבת אותה
ואהבתי אותה תמיד. לא גרתי בה שנים ארוכות, אבל גם התגוררתי בה בה שנים לא מעטות, 
כולל בעשור האחרון. אני אוהבת אצלה את הטיח המתמוטט, את התריס המתיפח ודווקא אוטובוס, שכמעט מת,ראיתי בעיר אחרת, בבאר שבע. אני אסטה מעט מתל אביב, ואספר לכם את הסיפור. 
יום גשום אחד נסעתי, עם אימי בבאר שבע, לכיוון עומר, בה התגוררנו. אני הסתכלתי 
כהרגלי על המתרחש מולי והנה חלף על פנינו אוטובוס ישן, כשלפתע נפלהממנו, על הכביש, פלטה ענקית, שנראתה לי כמו התחתית של האוטובוס. חיכיתי לראותמה ומי נופל מהאוטובוס, אך כלום לא נפל יותר, והאוטובוס עצר, והנוסעים ירדו.אני דמיינתי לעצמי את האוטובוס מת. כמו כל חפץ, שהגיע יומו.אני חוזרת לתל אביב. תריס שמח
השיר מדבר על 'תריס מתיפח' ויש רבים כאלה בעיר, אבל יש גם רבים רבים שמתחדשיםוהם יפים ושמחים. אני עוברת ברחובות, בדרך לפגישה עם חברה בבית קפה אהוב. התריסיםהחדשים, עם המרפסות הארוכות והעציצים הירוקים קוראים לי. קוראים לי לגשת, ללטף,לצלם. מאתגרים אותי בשקט: מי גר כאן? מי זה שהחליף את התריס המתיפח? מי שתל את הצמחים הירוקים, הישקה וטיפח וזכה לפרחים הורודים הקטנים?לגעת במעקה הברזל, לק תכול משתלב עם הצמחים הירוקים
יש לי סימפטיהלאנשים שמתאמצים בתל אביביש לי סמפטיהלאנשים שמתעקשים בתל אביביש לי סמפטיהלאנשים שמתרגשים בתל אביבגינת הפרחים והדשא ברחבה של תאטרון הבימה
ההורים והילדים הקטנים יוצאים מהבתים ויושבים בגינת הפלאים של הבימה. מוזיקה יוצאת לכל הכיוונים ממדרגות העץ, נוגעת לא נוגעת באנשים.כלבים נמשכים ברצועה, ילדים מסתובבים, רוכבי אופניים מדוושים, ילדים ומבוגרים נכנסים לבריכה היפה, ששלטים מוטבעים בה - נא לא להיכנס למים. חם בחוץ, ואין דבר שגורם לנו שימחה גדולה יותר ממים. אז נכנסים גם לשם.השתקפויות בבריכה
תאטרון הבימה והרחבה לידו נמצאים במרכז של תל אביב. מתחתיהם נבנה חניון ענק, 
שכמעט תמיד אפשר למצוא בו חניה. לתושבי העיר, שנמאס להם  להתאמץ ולהתעקש על 
חיפושי חניה, כמוני, יש הנחת חניה ענקית, כי אולי אוהבים אותנו בעיריה, ואם כן זה מרגש 💗אני ממשיכה ללכת, חוצה את הרחבה הגדולה של התאטרון בדרך לקפה. עוצרת לידבריכות מים קטנות, שמתכנני העיר דאגו לבנות. בחום הגדול ובלחות שסביבהמים הניתזים במפלים הקטנים של הבריכות הללו מחזירים מעט אוויר נעים לפנים.סנדלים ופרח וכולם צהובים
עיר בלתי מרגשתמאורת טיח נואשתנדנדת פח רועשתיש לי סמפטיהלאנשים מתיאשים בתל אביב אני מוצאת בתל אביב מציאות נוספת על זו שהשיר בחר לתאר. תל אביב היא עיר, 
שכמו ערים אחרות יש בה גם נושאים מיאשים, אבל בעיני היא בעיקר
 'מרגשת'. היא מלאה בצדדים יפים, בזכרונות נעימים. בשבילי היא לחלוטין 
לא "מאורת פיח נואשת". יש לה חלקים כאלה בדרום העיר, בקירבה לתחנה המרכזית 
הישנה וכמובן שגם לזו החדשה יותר. אין ספק ששם הטיח נואש, נואש מתקווה 
להינצל ולהיות חלק מרכזי ואהוב של העיר. אולם, מההיכרות שלי עם העיר גם החלקים 
האלו ישתנו לבסוף לטובה. הם נמצאים במקומות מרכזיים, 
שהופכים עם השנים ליקרים מדי להזנחה.גדר עץ ופרח ליד בנין 
 יש לי סמפטיה לאנשים באופן כללי, גם לאלו שמתיאשים בתל אביב. יקר כאן מאדלגור. יקר כאן מאד לקנות, יקר לשים את הילדים בגן, לקחת מטפלת, להסתפר אצלהספר השכונתי. אבל מי שחי כאן הרבה זמן מכיר את המקומות הנסתרים.את הרחובות השקטים עם הגינות הנחבאות והחנויות הקטנות. את הספר שכולםמגיעים אליו והמחירים שלו הגיוניים. את הקניות שעורכים בחנויות יקרות אבל רק סופי עונה.
את חנות הספרים שמוכרים בה ספרים עם פגמים קטנים, 
את הקפה השכונתי שנותנים בו הנחה לשכנים.הספסל עם הספרים למסירהגדר העץ היפהאופניים בתוך הגינה
אני הולכת ברחובות הקטנים, מציצה לתוך החצרות, מבעד לגדרות ורואה כמעטבכל חצר אופניים קשורים, או פשוט מונחים ליד הכניסה לבניין. אין דרך קלה ונעימהיותר, חוץ מללכת ברגל, מאשר לרכב על האופניים ברכבי העיר.על גדר אחרת, נמוכה מבטון, מחכה לי המשפט הזה:לא משנה למי. תמיד אפשר וצריך לעזור. גם לנו לעצמנו, שלא נעמוד תמיד אחרוניםבתור. לעזור לעצמנו לא להתייאש, גם אם מתאמצים מאד, לזכור להתרגש.פסלים על אדן החלון
איך אפשר שלא להתרגש? אני מסתכלת מסביב, מרימה את העיניים למרפסת,ושם יושב לו זוג נאהבים, 2 פסלים על אדן החלון. כמו להזכיר לבעל הבית ולנו שהולכים
על המדרכה, אורחים לרגע, מה באמת חשוב. חשוב הכאן והעכשיו ומי שאנחנו ומה
 שאנחנו עושים עם עצמנו ועם מה שיש לנו לתת.קפה ועוגה
ישבנו 2 חברות, אחר הצהריים של יום מהביל. היא עם קפה קר ואני עם חם. תערובתמרירה של קפה טעים. אני מוסיפה סוכר ואוכלת מהמתוק. ישבנו ודיברנו, וקשקשנו וצחקנו. אחכ המשכנו לדבר, וחקרנו, ולמדנו ושוב קשקשנו ושוב צחקנו. כי ככה זה עםחברות. קפה הוא לא רק קפה. קפה הוא אווירה, משב של רוח נעימה לנפש ולנשמה.כשסיימנו עם הקפה קפצנו לקנות מתנה ואחר נפרדנו כל אחת לדרכה. היא ברכבשחיכה לה, בלי רפורט ליד המדרכה, ואני ברגל לחניה שלי מתחת לרחבה היפה שלתאטרון הבימה.בדרך חיכתה לי גינה עם פרחים ורודים, כל כך יפים הם היו וידעתי שאני בת מזל.מטיילת בתל אביב, עיר עם סמפטיה, בדרך לאוטו שמחכה לי בחניה הגדולה.נוסעת הביתה לבעלי האהוב, ואולי אפילו אזכה לראות את אחד הילדים בין המקלחתליציאה שלהם עם החברים.פרח ורוד באמצע הגינה
יש לי סימפטיהלאנשים שמתאמצים בתל אביביש לי סמפטיהלאנשים שמתעקשים בתל אביביש לי סמפטיהלאנשים שמתרגשים בתל אביב

טריילר חדש מלחיץ ומפחיד לעיבוד הקולנועי לספרו הקלאסי של סטיבן קינג, "זה".

  יש שחקנים שנראים מוכרים מאיזה מקום, אבל נורא קשה להיזכר מאיפה. חלק מהמקרים קלים יחסית, אני רק צריך שמישהו יפנה את תשומת לבי לכך שאני רואה את ג'יימי לי קרטיס על המסך, אבל לא זיהיתי אותה כי אני לא רגיל לראות אותה עם שיער ארוך. מצד שני, ישנם מקרים בהם גם חיפוש בויקיפדיה וב-IMDb […]

מגזין פורבס ישראל (Forbes) של המו"לים ניר ברזילי ורפי רוזנפלד מקבוצת R&B מדיה, חושף היום (חמישי) את דירוג הנשים המשפיעות ביותר בישראל לשנת 2017. במקומות הראשונים בדירוג מתברגות השנה שרת המשפטים איילת שקד, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שרת התרבות והספורט מירי רגב ומנכ"לית חברת פייסבוק ישראל, עדי סופר […]

מועדון הקצב של אביהו פנחסוב חוגג את השקת האלבום החדש "ימים יפים" בהאנגר 11 בנמל ת"א, רביעי, 26.7.2017. מבקר הבית אדר אבישר הגיע כדי להתרגש עבור הקוראים. צילום: לאה אבישר. הקדמת הבלוג: באופן אישי יש לי "מנוי הנוסע המתמיד" עם החפלות של מועדון הקצב של אביהו פנחסוב" החל משנת 2013 כאשר הם הגיחו לסצנה התל אביבית בחפלת בוזוקי בלקנית ויוונית

בכירי נטפליקס באירופה הגיעו לישראל לסדרת ראיונות לכבוד השקת נטפליקס בעברית. ישבנו איתם לשיחה על רב תרבותיות, טלוויזיה ועל נטילת סיכונים בתוכן הפוסט “אנחנו בעד סיפורים טובים, וסיפורים חוצי גבולות” הופיע ראשון בהחיבור

בעוד יומיים יכריע בין הדין הצבאי לערעורים את דינו של אלאור אזריה. לפני שיתחילו העיתונאים לנסות לבלבל אותנו, הנה חמש העובדות החשובות ביותר בפרשה The post לקראת הכרעת הדין: אלה הדברים שחייבים לדעת על משפט אלאור appeared first on מידה.

אם אתם מעוניינים שקורא בספרים ימשיך להתקיים, מוזמנים לתמוך בו כאן. 1) פורסמה הרשימה הארוכה לפרס מאן בוקר (עברית) 2) יערה שחורי, אנה הרמן ויוני ליבנה זכו בקטגוריות השונות בפרס ברנשטיין (עברית) 3) בוב לוברס, שצייר את חוברות הקומיקס של טרזן, נפטר לאחרונה וביקום תרבות הקדישו בעקבותיו פוסט לטרזן (תמונות, עברית) 4) יצחק בן נר כותב על […]

ניצן ניקי מור ראתה את הסרט "נשות החיל - הסיפור שלא סופר של גיבורות העל האמריקאיות", שהוא אומנם לא חדש (משנת 2012) אבל הוא מרתק, ויש בו כמה פרטי מידע מעניינים ביותר. כמו כן, ניתן לראות איך בחמש השנים מאז הסרט נעשה, המצב השתנה בקולנוע (ובקומיקס).

מזה כמעט 3.5 שנים שפייסבוק פועלת באופן רשמי בישראל. הרשת החברתית שמנוהלת בישראל על ידי המנכ"לית עדי סופר תאני, מרוויחה בישראל בכל שעה עגולה כ-100 אלף דולר, אולם מתנערת לחלוטין מהאחריות, לרבות מענה לבעיות של גולשים ועסקים שנתקלים בבעיות מהותיות, לפעמים עניין של חיים ומוות – הסתה, אלימות, ביריונות ועוד. אתר קונטקט פייסבוק מאגד את […]

המגנים, לא טיפוסי, קיץ אמריקני חם ורטוב, הערפל, איקרוס, איום מוות, מופש"ש ועוד

המושיעים, צבי הנינג'ה יוצאים מהצללים, התפכחות, עשירים מדי להיות הורים ועוד

סערה בחסידות באבוב הנגיד הלונדוני המפורסם יחזקאל שלאף מחסידי באבוב -45 הדפיס את כתבי האדמו"ר ר"ש זצוק"ל למרות דין התורה שקובע שאין לחסידות באבוב 45 הרשאה לעסוק בכל מה שקשור לחסידות באבוב

לא פשוט בכלל לכתוב על ״הקיר״, סרטה של מורן איפרגן שמוצג בימים אלה (וגם בחודש הבא) בסינמטקים. היצירה התיעודית החלה את דרכה בפסטיבל דוקאביב בחודש מאי, אז כתב עליה עופר ושם גם זכתה בפרס הסרט הטוב ביותר. את הקרנתו של הסרט בפסטיבל קולנוע דרום פספסתי בגלל תאריך ההגעה שלי לשדרות (ולישראל), וסוף סוף צפיתי בו […]

היום (חמישי, 27/7/2017) התקיימה הפגנה מול משרדי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, הקוראת לשר הממונה, אורי אריאל, לפרק את הרשות, לפטר את המנכ"ל יאיר מעיין ולעצור לאלתר את הריסות הבתים. כ-1,000 איש ואישה הגיעו להפגנה שהתקיימה היום בבאר שבע, בין קריאות המפגינים: המפגינים קראו ונשאו שלטים: "צא מכאן יא מעיין", "כן להכרה – לא לעקירה", "הריסת […]

שען | בן יהודה 5 שנת הקמה: 1971 בעלים: הנרי הרשקוביץ (בן 90) הנרי, דור שלישי במקצוע, גדל למשפחת שענים בבוקרשט ברומניה. אהרון יעקב, הסבא שלו, למד את המקצוע בגרמניה בסוף המאה ה-19 וכשחזר לרומניה הקים עסק למכירה ותיקון של שעוני קפיץ. אביו הפך גם הוא לשען והמקצוע עבר בירושה גם אליו. אבל זה לקח … להמשיך לקרוא ←

בפני מנהיגיו הפוליטיים של הציבור הערבי בישראל עומדות שאלות אסטרטגיות מכריעות: האם הרחבתה של הדמוקרטיה הפנים-פלסטינית סותרת את החתירה לעבר קואליציה עם גורמי שמאל ציוני? מתן קמינר סבור שייצוג המתח הזה בידי זרמים פוליטיים שונים הוא ביטוי לחיוניות דמוקרטית, ולא סכנה שיש לדוחקה אל מחוץ לזירה הציבורית הפוסט גם אחדות פלסטינית וגם מחנה דמוקרטי הופיע ראשון בהעוקץ

התערוכה תחקור את מערכת היחסים בין תנועת גוף האדם לבין Nonplace. הפוסט קול קורא- Nonplace, תערוכה קבוצתית הופיע ראשון בערב רב Erev Rav

בכדי להתחיל לדבר על Flower Boy, האלבום החדש של טיילר היוצר, צריך להתחיל לדבר על היפ הופ ומה שעובר עליו בשנים האחרונות. אם פעם הז'אנר היה פנייה, גם אם לא חדה במיוחד, הצידה מהמיינסטרים, היום נדמה שהוא יותר קונצנזוס גם בפי מי שלא עוקב אחריו באדיקות. במידה מסוימת קנדריק לאמאר הוא אחד הגורמים לכך שההיפ […]

החום והלחות של יולי בשילוב טיפוס במעלה שלוש קומות עם שתי גיטרות על הגב כנראה התישו מעט את בן גולן. […] הפוסט בן גולן בראיון: החיים אחרי טרי, צ'לסי הוטל ותפיסת הזמן הופיע ראשון בהמאזין

בתוך קופסת קרטון עטופה בבד פשתן משובח, נארזו 40 תצלומי אוויר איכותיים של ארץ ישראל. על הקופסה לא נכתב דבר, אך דף נייר מצהיב שהונח בתוכה, מעל התצלומים, ובו הקדשה קצרה בעברית ובגרמנית, מגלה את סיפור יצירתה. The post "מתנת גומלין קטנה": אלבום תצלומי האוויר האזרחיים הראשון של ארץ ישראל appeared first on בלוג הספרייה הלאומית.

מוסא קארט הוא קריקטוריסט ותיק בעיתון האופוזיציה האחרון צ'ומהורייט. יחד עם עורכי ועיתונאי עיתונו הוא עומד למשפט בגין קשירת קשר עם ארגון טרור המתנגד לשלטונו של ארדואן. קפקה עצמו  לא היה ממציא סיפור בדוי טוב יותר! עשרים ותשע שנות כלא עומדות לו מעל הראש. מוסא כבר נעצר באוקוטובר 2016 ואנחנו, חברי ארגון קריקטוריסטים למען שלום, […]

אומרים שהקיץ הוא "עונת המלפפונים". לעתים זה כך בכל הנוגע לתערוכות אומנות, קולנוע, ומופעי בידור למיניהם. אי אפשר לומר זאת על עולם הספרות העכשווי.

מסיבת העיתונאים של פסטיבל ונציה התקיימה לפני שעה קלה ובה הוכרזו שמות הסרטים שיוצגו במסגרות הרשמיות של הפסטיבל. ארבעה סרטים ישראליים עלילתיים יוצגו בשלוש מסגרות שונות בפסטיבל. ״פוקסטרוט״, סרטו של שמוליק מעוז, יתחרה בתחרות הראשית. מעוז, כזכור, זכה בפרס הראשי בפסטיבל ונציה, פרס אריה הזהב, על סרטו הראשון, ״לבנון״. ההישג הגדול ביותר עד כה לסרט […]

המופע האקוסטי של נינט טייב ב- Hotel Cafe בלוס אנג'לס, קליפורניה, שידור ישיר בפייסבוק. לקהל הישראלי מבין מעריצי ואוהדי הזמרת יוצרת הישראלית שלקחה את עצמה לנסות את מזלה בלוס אנג'לס, נינט טייב, נכונה הפתעה מעולה היום בבוקר, כאשר הנוטיפיקיישנס בסמארטפונים הודיעו כי כרגע נינט בלייב. שידור ישיר באמצעות טכנולוגיית Go Live באיכות גבוהה ובתזרים מדיה מלא מתוך האולם של הבמה

פונט שלוק בא לעולם מתוך רצון ליצור פונט סקריפט עברי קורסיבי המבוסס על משיכות מכחול. התהליך החל בבריף כללי ומעורפל שניסחתי לעצמי מתוך הכרותי עם אותיות מסוג זה מעולם הלטרינג: על הפונט להיות קליגרפי באופיו, עגלגל ונעים בתנועותיו, דינמי בעוביו ולטיני בטעמו. לאחר סקירה קצרה של רפרנסים באנגלית, הפשלתי שרוולים וניגשתי לעבודה. דילמה מהותית שנתקלתי בה כבר […]

כבר כתבתי פה פעם על העניין שלי באיורוודה, תורת הרפואה ההודית. מאז שהאיורוודה הפכה לחלק מהחיים שלי, היא הפכה גם לחלק מהאופן שאני רואה בו את העולם. אחד התחומים שהתחלתי לראות אחרת בעקבות העניין שלי באיורוודה הוא נושא משני התודעה. כדי להתחיל לדבר על הקשר בין האיורוודה למשני תודעה, צריך קודם כל לדעת קצת מהי […]

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ איתן כבל, אירח היום יחד עם חברי הוועדה עבד אל חכים חאג' יחיא, דב חנין, יעל כהן פארן, שולי מועלם רפאלי, עיסאווי פריג', רועי פולקמן ואיילת נחמיאס ורבין, את מקביליהם חברי ועדת המסחר והתעשייה של המועצה המחוקקת בהונג קונג בביקור ראשון שלהם בישראל. היו"ר כבל וחברי הוועדה דנו עם […]

דן אריאלי מציע לכם לשים אותו בכיס הקטן. דן אריאלי, הפרופסור מאוניברסיטת דיוק, המתמחה בכלכלה התנהגותית (אהוב התקשורת ומחבר רבי המכר "לא רציונלי ולא במקרה", "שלך באי-רציונליות" ועוד) מציע כעת את התובנות שלו באפליקציה, שאמורה לעזור לנו לקבל החלטות בחיים. האפליקציה ששמה Pocket Ariely  מבוססת על מיטב ההרצאות של אריאלי, סרטוני וידיאו, מאמרים, ותובנות בנוגע לשיקולים […] הפוסט דן אריאלי בכיס הקטן שלכם הופיע ראשון באלכסון

בצלאל: 16 בוגרים. ראש המחלקה: תמרה יובל ג׳ונס // שנקר: 26 בוגרים. ראש המחלקה: אורי סאמט // המכון לאמנויות בתל חי: 5 בוגרות. ראש המכון: זמר ס״ט The post בוגרים 2017: צורפות, אביזרים ותכשיטים appeared first on פורטפוליו.

פורטפוליו News: תערוכה נוספת של לה־קולטור תתקיים במזא״ה 9 בשבוע האיור 2017. אמנים ומעצבים ישראלים מוזמנים ליצור ולהגיש איורים בנושא ״עתיד / עתידות / עתידנות״. דדליין להגשת יצירות: 25.8   The post קול קורא: לה קולטור בשבוע האיור appeared first on פורטפוליו.

חום יולי אוגוסט. חם בכל מקום וכולם מנסים להשיב את נפשם באתרי המים למיניהם.איזור אצבע הגליל נמצא במקום העשיר ביותר במעיינות ונחלי איתן בארץ. יש הקוראים לו ״ארץ ירדן וחרמונים״ על פי הפסוק בתהילים, ביטוי שמחבר את מקור המים הראשי - החרמון עם הנהר שמתחיל באיזור זה, כאיחוד של החצבאני, הדן, הבניאס וגם נחל עיון ונחלים ומעיינות נוספים.


 מפל הבניאס. צילום:דודי הולצמן
הפעם לא נתמקד בשמורות קולטות-הקהל הגדולות בסביבה: דן, בניאס וחצבאני, אלא באתרים אחרים, ידועים יותר או פחות.נחלי הבניאס, הדן והחצבאני זורמים מהשמורות אל ערוצים נסתרים ושוצפים, מאחורי מושבים וקיבוצים ובין מטעים ובריכות. במקרים רבים, הגישה אליהם כמעט בלתי אפשרית ברכב, ולעיתים בעייתית גם ברגל. הם מתאחדים סמוך לכפר בלום והופכים לנהר הירדן, ואז גם זרימתו הופכת איטית יותר ורגועה (עד להגעתו לירדן ההררי).לצערי מטיילים רבים משליכים פסולת ומזהמים את המקומות האלה, מהיפים שיש לנו בארץ. אנא, אל תשלחכו פסולת, קחו אותה אתכם והשליכו לפח אשפה (לא להשאיר גם שקיות שאספתם לתוכן פסולת). זה מפגע אסתטי, עברה על החוק ופוגע בבעלי החיים.
גן עדן לאורך הבניאסנתחיל בבניאס, בחלק שאחרי השמורה. בשמורת הבניאס נובעים מעיינות גדולים (וקרים...) ומימיהם זורמים בפלגים בתוך השמורה, עד למפל המפורסם ולשביל התלוי, ליד קיבוץ שניר.מקיבוץ שניר יש ירידה לכיוון בית העלמין, ומשם שביל לא מסומן וקצר - דרומה לעבר הנחל. רעש המים הזורמים יגיע לאוזנינו לפני שנגיע על הנחל הגועש. כשנגיע לנחל, נוכל לפנות שמאלה, נלך לאורך הנחל עד שנגיע לטנק סורי הפוך: זה טנק שניסה לחדור לשטח ישראל במלחמת ששת הימים והתהפך אל הנחל. נחזור בדרך שבאנו, ונמשיך דרומה-מערבה, לאורך הנחל הזורם. קור המים מצנן גם את האויר והופך אותו לנעים. פה ושם יוצר הנחל מפלונים קטנים, בריכות קטנות וציוריות וגשר עץ עובר מעל הנחל. אחת הפינות, ובה מעין ״אי״ של סלעי בזלת נקראת בשם ״גן עדן״. ריח התאנה המתוק נישא באויר ולצד המנטה והפטל מלווה אותנו לאורך כל הדרך.השביל ממשיך עד לנקודה בה אפשר לעלות לכיוון שאר ישוב (אפשר להשאיר שם רכב נוסף או לחזור באותה דרך)
שימו לב - יש שלטים המזהירים מפני כניסה למים במקומות מסויימים לאורך הנחל. אנא השמעו לאזהרות!


צילום: Bukoved                                                          צילום:דודי הולצמן



מי שמעוניין, יכול להמשיך עוד לאורך הנחל עד לנקודת המפגש עם הדן, מסלול ארוך ויפה.
אנדרטת המסוקים בשאר ישובבפברואר 1997 התנגשו באויר שני מסוקים שנשאו לוחמים למוצבי צה״ל בלבנון. הם התנגשו באויר מעל שאר ישוב, וכל החיילים נהרגו בתאונה המחרידה. לזכרם הוקם בכניסה לשאר ישוב  אתר הנצחה מרשים ויפה עד כאב. באנדרטה 73 סלעים לציון 73 הנופלים ובריכת מים שמימיה נשפכים אליה כל הזמן. הגישה לאנדרטה היא מכביש 99, מצומת חורשת טל (עם כביש 918)


  צילום:אילנה שקולניק
לאורך הדן
מקור נוסף של הירדן הוא נחל דן. הוא נובע במעיינות גדולים, בתחומי שמורת דן המקסימה. מהשמורה, הנחל זורם לכיוון דרום-מערב, לעבר קיבוץ דפנה, בין מטעים ובריכות. הנחל נכנס לתוך הקיבוץ, שנמצא ממש ״על פלגי מים״ ויש בו אתר קמפינג מצויין. מהקיבוץ הוא ממשיך דרומה, ועובר מתחת לכבישים 99 ו-918, לא הרחק מאנדרטת המסוקים. מכביש הכניסה לדפנה עוברת מנהרה מתחת לכביש, ומובילה לחניה בצד הנחל. כאן אפשר לחנות וללכת לצד הנחל שיוצר ג׳ונגל של עצים, ליד פלגי מים צוננים ובריכות שכשוך קטנות. שימו לב, בגלל הזרם, הכניסה למים מסוכנת!. מסלול מפורט תוכלו למצוא כאן 

  צילום:Netanel H
נבי הודאממש מדרום לחורשת טל, מוליכה דרך עפר מכביש 918 מזרחה. היא עוברת ליד ערוץ הבניאס (ויש אפשרות להגיע אליו ממספר מקומות לארכה) וממשיכה לאתר הדרוזי הקדוש ״נבי הודא״, מזוהה כקברו של יהודה בן יעקב אבינו. האתר שכן עד לפני מלחמת ששת הימים ממש על הגבול, והיה מקודש גם לדרוזים, גם לעלווים וגם למוסלמים (ואפילו יהודים). כיום המקום שופץ, דרוזים באים להתפלל בו והוא שוכן על מעיין ליד עצי אלה עתיקים.


  צילום:Hannay
הגושרים מסלול דומה, צנוע בהרבה (אך נגיש יותר) נמצא בקיבוץ הגושרים הסמור: הגיעו לבית ההארחה, עקפו אותו מדרום ורדו לתוך נחל קטן וזרם בשם נחל קורן. ההליכה בשביל מתונה ונוחה, בין פלגי מים, עד לכניסה לקיבוץ.
על החצבאני ליד בית הללעוד מערבה מכאן, זורם לו בעוז נחל החצבני. חלקו הוא שמורה מוכרזת, וחלקו עובר בשולי מושב בית הלל. הכניסה אל גדת הנחל היא בין המטעים ובתי המושב. יש כאן פינות זולה קטנות, חבלים שהתקינו לקפיצות טרזן למים (יכול להיות מסוכן!), ובהמשך מצטרפים שייטי קיאקים, ששטים מבית הלל עד לנקודת חיבור הנחלים.
  צילום:Netanel H

טיילת הירדןנמשיך דרומה לכיוון הישובים הסמוכים - שדה נחמיה, עמיר וכפר בלום. כאן מתאחדים כל הנחלים ויוצרים את הירדן, שבנקודה זו הוא רחב וזורם במתינות. במים שטים בקייאקים, ועל החוף נסללה טיילת יפה המכונה ״טיילת עמי״, מקום בו אפשר לטייל גם עם עגלה ובכסא גלגלים, לשבת לפיקניק ולראות את המים הזורמים. לאורך הטיילת פסלים הומוריסטיים ופסוקי תנ״ך, ופרגולות עמוסות גפנים. הטיילת נקראת על שם תלמיד בשם עמי מקיבוץ עמיר שנהרג בתאונת אופניים.

  צילום:דוד שי

עין תינה (נוטרה) ועין דבשה (דרבשייה)ניסע בכביש 918 לכיוון גונן. לפני שנכנסים ל״מנהרת הברושים״ שניטעה כאן להסוואת כלי הרכב מהסורים שהיו ברמת הגולן, יש עיקול קטן בכביש, בו כניסה לדרך עפר משובשת מאוד שפונה שמאלה. בימי שבת ובחופש הגדול תבחינו באוטובוסים וגזלן או שניים שחונים בצדי הדרך. סעו בדרך בזהירות עד לחניון האקליפטוסים. משמאל, על ההר, אפשר להבחין בכתם ירוק גדול, הנביעה של עין תינה, אליה נגיע בקרוב. אפשר לשבת בחורשה (המתוחזקת על ידי ילדי האזור), וטיפ קטן, שבו על צינור המים ותרגישו כמה הוא קריר ונעים - דרך נהדרת לשבור את החום.  מחורשת האקליפטוסים נלך מזרחה, בתוך בריכות מים קרירות, מוקפות שיחי פטל ועצי תאנה. מגיעים לנקודת פיצול בה ניתן ללכת ימינה בשביל שעולה עד למפל ולבריכה, או ללכת בתוך זרם המים (טיפוס חלק וקצת מסוכן, ייתכן שאסור כבר לטיפוס). בסופם של שני המסלולים מגיעים לאותה הנקודה, מפל הזורם מתוך צינור (הצינור קולט את מי המעיין שנמצא למעלה), בזרם עז וקריר. ממרומי המפל אפשר לראות את שדות עמק החולה המושקים במי המעיין הזה, ואת חורשת האקליפטוסים, שם מחכה לנו הרכב.

  צילום:שלמה



מצפון לעין תינה ניתן לבקר במעיין קטן נוסף, עין דבשה (טחונת אל דרבשיה), ובו טחנת קמח עתיקה שהונעה בכוח מי המעיין הזורמים מהגולן. גם כאן אפשר ללכת ולטפס בתוך פלגי המים.לאורך המצוק המערבי של הגולן יש מעיינות נוספים, כמו עין חמדל ועין שוח, אך לרובם ניתן להגיע ברגל או ברכב שטח בלבד. חשוב לזכור - עד 1967 המעיינות היו בריבונות ישראל, אך כמעט ללא גישה, בגלל התנגדות הסורים. בין המעיינות יש שדות מוקשים, ולכן יש ללכת רק בשבילים המוסדרים.
קייאקים בכל מקוםזרם המים השוצף פיתח את אחד מסוגי הבילוי הפופולאריים: שיט קייאקים. אפשר לשון בבית הלל, הגושרים, כפר בלום וגם במורד הנהר, מהמקום החדש שנפתח - אינדיפארק, רפטינג נהר הירדן ועד לאבו קייאק, שיט רגוע בשפך הירדן לכינרת
לישון ליד הנחלים - ממש לאיופים וקרירותם של הנחלים מושכים אנשים רבים ללון על גדות הנחל. צר לי לאכזב אתכם, הלינה אסורה, ובצדק. הנחלים הם שמורות טבע המקיימות ממשק עדין של צמחים ובעלי חיים. לינה מלווה בדרך כלל בפסולת, אור, רעש וטינופת מכל עבר. לכן אוכפת המועצה האיזורית את איסור הלינה, פרט לחניונים מעטים ומוסדרים (בתשלום)
קישורים למסלולים נוספים בסביבה: האריה השואג: מסע בעקבות הזכרון בתל חי והסביבהמלחמה על המים - בין כינרת לעמק החולה צפון הגולן באוקטובר: בזלת, חלמוניות ולוחמיםטיול על הרכס: הרי נפתלי וגבול לבנוןמלכות החרמון: אביב מאוחר ודובדבנים בצפון הגולן ובחרמון

לאחר שבמאמר הקודם פגשנו את טקטיקת ההחזקה בכדור שנועדה לבטא את עקרונות הכדורגל של מרסלו ביילסה, הפעם נתמקד דווקא בטקטיקה שנועדה לחדש טקטיקה מהעבר. מערך עץ חג המולד הפוסט על מנג'ר, טקטיקה, ומה שביניהם #2 – חג מולד בסביליה הופיע ראשון בהזווית

באוגוסט הקרוב יגיע אל מסכי הקולנוע העיבוד הקולנועי של "המגדל האפל", סדרת הספרים של סטיבן קינג ברעש הכללי של שוברי הקופות של הקיץ, הצליח להתגנב לו בשקט יחסי העיבוד לאחת מסדרות הספרים המדוברות ביותר בספרות הספקולטיבית. אמנם סביר להניח שחובבי קינג האדוקים יודעים גם יודעים על הסרט ועל מועד הבכורה הממשמש ובא, אבל בשביל שאר ... The post המגדל האפל – הצצה אל מאחורי הקלעים appeared first on הספרייה הפנטסטית.

(שם הסרט במקור: La Fille Inconnue) כמו כל הסרטים של האחים דארדן מאז 1999, גם הסרט הזה הוקרן בפסטיבל קאן (של 2016. כמו רוב סרטיהם של הדארדנים, גם הסרט הזה מגיע לישראל באיחור ניכר). התגובה הביקורתית הכללית בשנה שעברה היתה משהו כמו: כן, זה סרט מכובד, ולא רע בכלל, אבל זה פחות טוב משאר הסרטים […]

לטענת הארגון שמממן את הפרויקט והחברה שבונה את החללית והטלסקופ – הוא יצלם את גלקסיית שביל החלב ויערוך תצפיות אסטרופיזיות, חברות חלל פרטיות מבטיחות לכל הפחות להגשים את אחת הפנטזיות המד"ביות – להקים מצפה כוכבים על הירח. הוא לא יוצב בצד המרוחק וגם לא יהיה מאוייש אבל גם זה צעד בכיוון. ארגון מצפה הירח הבינלאומי... המשך